מותה של מורה אהובה: "שיירת מלאכים מלווים אותך, מרכינים ראש ויודעים שאת ראויה למשמר כבוד"

מותה הפתאומי של המורה כוכי שושן מחנכת ב"רעים" הכה בתדהמה את כל תלמידיה הרבים שחינכה, בני משפחתה ומכריה. כוכי המורה האהובה חינכה דורות רבים באשדוד במשך 30 שנה, אשת חסד צנועה הובאה למנוחות במוצאי שבת. "מורה עם נשמה ענקית, יכולת נתינה אין סופית. אוהבת אדם, מ

שיתוף בפייסבוק
שיתוף בוואצאפ
שיתוף במייל

כוכבה שושן ז"ל או כוכי כפי שכינו אותה כל אוהביה, תלמידיה הרבים מחנכת ואשת חינוך בבית ספר "רעים" נפטרה בפתאומיות והיא בת 56. ימים ספורים לפני מותה היא התמוטטה וביום שישי האחרון, במהלך שושן פורים היא נפטרה. מותה הכה בתדהמה ובצער את אוהביה הרבים. בית העלמין באשדוד, היה צר מלהכיל את מאות האנשים שהגיעו במוצאי שבת ללוותה בדרכה האחרונה.

לא הייתה עין אחת שנותרה יבשה בהלוויה. רבים מיררו בבכי והתקשו לקבל את רוע הגזרה. בין הסופדים לה היה גם מנהל "רעים" ירון שניידר, שסיפר איך היא קיבלה אותו בחום לפני 3 שנים כשהגיע כמנהל, וגרמה לו לחוש שהגיע למקום הנכון."כוכי היקרה, בקשה קטנה, פזרי על כל אחד ואחת מאיתנו ולו רסיס קטן ממה שבך כדי שנוכל להיות קצת כמוך… כוכי שיירת מלאכי שמיים המלווים אותך עכשיו ודאי מרכינים ראש ויודעים שאת ראויה למשמר כבוד שכזה. נוחי על משכבך בשלום כוכי יקרה שלנו , יהי זכרך ברוך " אמר בלב דואב.

כוכי, ילידת קריית שמונה. שירתה כעתודאית בחיל חינוך כקצינת חינוך של "נערי רפול" ורק באחרונה סיימה תואר שני בחינוך. כשהגיעה לאשדוד החלה לעבוד כמורה ומחנכת בבית הספר "רעים”, שם עבדה כשלושים שנה תחת 4 מנהלים וחינכה דורות של תלמידים.

שניידר מספר כי כוכי "הראויה לתואר מורה לחיים" הייתה מחנכת בכל רמ"ח אבריה. "כוכי מורה אהובה ונערצת על תלמידים ומורים כאחד, בעלת מוסר עבודה גבוה, אשת חסד ונתינה שהתאפיינה במאור פנים וחיוך תמידי, העמידה דורות רבים של תלמידים מזה שלושה עשורים. כוכי פעלה ללא לאות למען תלמידיה ואהבה אותם במסירות וללא תנאים משל היו ילדיה הפרטיים. כוכי שימשה כאוזן קשבת ומקור תמיכה וייעוץ להורים, לתלמידים וכמנטור לצוות המורים חדשים כוותיקים, בצניעות וברוחב לב. כוכי ראתה בתפקידה שליחות והקדישה ימים כלילות לקידום התלמידים בכל התחומים, ללא פשרות וללא התייחסות לשעון ולזמן באהבה ומכל הלב."

הודעת האבל שנכתבה באתר של בית הספר זכתה לתגובות רבות של חברות לצוות, הורים וגם תלמידים לשעבר. "זכיתי להכיר אישה מדהימה מלאת נתינה שתמיד עזרה ותמכה כשהייתי ממלאת מקום בכיתה המקבילה." כותבת אביבה כהן, " כמה עצוב לנו…איזה הפסד. לפחות הקטן זכה לחצי שנה שזה עולם ומלואו והגדול זכה לשנתיים. מחנכת אמיתית עם נשמה ענקית, ערכית, סבלנית, אמא שנייה לילדים." ספדה לה לימור בן ישי. "הכרתי את כוכי כשבני הגדול היה בצהרון, בשכנות לבית שלה" מספרת אידית, "הבן הצעיר שלי למד אצלה רק שבוע ועבר לכיתה המקבילה. אבל כוכי המשיכה להתעניין בשלומו. מורה מכילה ומסורה שמקבלת בכל בוקר את התלמידים בחיוך. בכל פעם שהגעתי לבית הספר קיבלה אותי בחיבוק ותמיד התעניינה. כולה נתינה וצניעות. אבדה קשה״.

לימור גינזבורסקי,יו"ר ועד ההורים בבית הספר ספדה לכוכי. "השבוע נפרדנו בצער רב ממי שהייתה במשך שנים רבות מורה ומחנכת בבית הספר ׳רעים׳. לא היה תלמיד או הורה שהגיע לבית הספר ׳רעים׳ ולא הכיר את כוכי. היא הייתה מורה מקצועית וכל מי שרשם את ילדו לבית הספר ביקש שהיא תהיה המורה שלו. היא ביצעה את תפקידיה באהבה והייתה כמו אמא לכל הילדים. כל אחד קיבל מכוכי את מלוא תשומת הלב כאילו הוא יחיד ומיוחד. בשנה האחרונה כוכי עמדה בכל בוקר וקיבלה את הילדים בחיוך הרחב שלה. כוכי תחסר לכולנו ולא רק בבקרים, תחסר לילדים, להורים ולצוות בית הספר. אני מאחלת למשפחה המדהימה שלה שלא ידעו עוד צער. כוכי נוחי על משכבך בשלום. אוהבים אותך מאוד תלמידי והורי בית הספר רעים".

כוכי ראתה בהוראה כשליחות וכיעוד והתייחסה לתלמידיה כאילו היו ילדיה. המסירות שלה הייתה מעל ומעבר. כך למשל לפני שנים, כשבבית הספר שולב תלמיד עם שיתוק מוחי. "המנהלת שאלה את אמא אם תסכים לקבל לכיתה תלמיד עם שיתוק מוחין ואמא ענתה בשמחה. כל מסיבה בכיתה היא רקדה איתו עם כסא הגלגלים ונשארה עד לא מזמן בקשר עם הוריו" מספרת בתה, לאה. "אחת התלמידות שלה לא הצליחה ללמוד לקרוא. אמא לא ויתרה וניסתה שיטות נוספות אותן רכשה מכספה. לא ויתרה עליה עד שלמדה לקרוא".

כוכי הייתה אשת חסד שהרבתה לעזור לכל מי שזקוק. בעלה עומד בראש כולל וכוכי דאגה לצרכי התלמידים בכולל כמו לילדיה. היא התגאתה שבעלה לומד תורה ותמיד דאגה שלא יהיה מחסור. חצר ביתה הפך ל"חנות" לנזקקים. "אמא קיבלה בגדים וחילקה למי שצריך. בימי רביעי קיבלה מהשוק פרות ירקות וחילקה למשפחות נזקקות. הם באו כמו לחנות וקיבלו מצרכים".

המסירות שלה והאהבה הגדולה שלה הייתה משפחתה. "אנחנו 3 בנות ובן. שתי הבנות הגדולות הלכו בעקבותיה. אני גננת בחינוך מיוחד ואחותי מורה למתמטיקה בתיכון. בבית מעולם לא הרימה קול. תמיד בנחת. אשת חסד אמיתית ואוהבת אדם. תמיד הפכה לחברה של הגננות והמורות שלימדו אותנו, הילדים".

"תודה לשם שזיכה אותנו להיות ילדייך": מתוך ההספד של הבת לאה

"אמא יקרה, מי יצחיק אותנו?, מי ישמע את הסודות הכי כמוסים של כל אחד מבני המשפחה. מי ילמד אותי מה היא אהבת בני אדם, לכבד כל אחד, לא להרים את הקול או להעליב מישהו , לא לפגוע באף אחד, רק את יודעת איך עושים את זה! . חשבנו שאת רק שלנו אבל לא ידענו שאנחנו מתחלקים . אמא שלי שתמיד שם בשבילי בטוב וברע מחנכת מייעצת עושה הכל למען כל אחד , כמה עשית ונתת בסתר הכל בצניעות באצילות שהייתה רק לך בענווה ובתמימות . תודה לשם שזיכה אותנו להיות ילדייך".

הצטרפו לקבוצת הוואצאפ של אשדוד 10:
כבר הורדתם את האפליקציה של אשדוד10?

הורדה לאנדרואיד:

[ajax_load_more container_type="div" post_type="post" offset="1" destroy_after="10"]
[ajax_load_more container_type="div" post_type="post" offset="1" destroy_after="10"]
דילוג לתוכן