10 שנים לתעלומת הרצח של אלירן: "מחכה שיתפסו את הרוצח"

ברקע פענוח הרצח, השבוע, של קלרה רבין ז״ל לפני 14 שנה עולות השאלות בדבר עוד תיקי רצח לא מפוענחים באשדוד, כמו הרצח של אלירן חיון בן 25 מאשדוד באוקטובר 2009. אמו של אלירן, סימונה, מייחלת ליום הזה שגם רצח בנה יפוענח: "מחכה לטלפון שיודיעו לי שתפסו את הרוצח ואחר כך לעלות לקבר של אלירן ולספר לו שהצדק נעשה". המשטרה: "ממשיכים להשקיע משאבים הנדרשים על מנת להגיע לחשודים שביצעו את הרצח"

שיתוף ב facebook
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב whatsapp
שיתוף בוואצאפ
שיתוף ב email
שיתוף במייל

אין יום מאז שסימונה חיון, אימו של אלירן חיון ז״ל, שנרצח לפני 11 שנה, שהיא לא חושבת עליו, מתגעגעת ומבכה את אובדנו. ״אלירן היה ילד טוב. הוא היה ילד של אמא״ היא מספרת השבוע בכאב בשיחה עם "השבוע באשדוד". אלירן יצא מביתם במוצאי שבת 17.10‪.‬2009. היום האחרון שבו ראתה סימונה את בנה בחיים. היא לא תיארה לעצמה שזו הפעם האחרונה שתראה את בנה האהוב.
ככל הנראה, היה אלירן בדרך לאזור רצועת עזה לעסקת סמים, לכאורה. יצא מביתו ולא חזר. במשך 5 חודשים נעלמו עקבותיו ובני המשפחה המודאגים נותרו בציפייה שהוא חי ונמצא באיזה מקום מוחזק בכוח. הם נעו בין ייאוש לתקווה. ״עברתי חמישה חודשי גיהנום" היא משחזרת. "אני לא מאחלת לאף אמא לעבור את זה״ היא אומרת.
באותם חודשים בני המשפחה, בסיוע כלי התקשורת המקומית והארצית, יצאו בקריאה לציבור לדווח על מקום הימצאו. סימונה, אם לוחמת ומלאת תקווה ניהלה חקירה עצמאית והגיעה לחבריו של בנה. לדבריה, בתקשורת באותם ימים, אלירן אמר לחבריו כי הוא יוצא לעסקת סמים ממנה הוא אמור להרוויח הרבה כסף והעריך כי ישוב לאשדוד תוך כשעה. את ממצאי חקירתה, היא אומרת השבוע, העבירה לידי חוקרי המשטרה. ״לא ישנתי בלילות. חיכיתי שימצאו אותו. שהבן שלי יחזור״ היא מספרת.
בכתבה לעיתון ״השבוע באשדוד״ במרץ 2010, מספר חודשים לאחר הרצח, היא סיפרה כי הלכה לרבנים ולמגדת עתידות, שהבטיחו לה שעד חג פורים יחזור. היא ניסתה לשמור על אופטימיות, אך החשש לגורל בנה קינן בליבה ולא נתן לה מנוח. בראיונות לתקשורת אמרה סימונה כי היא בטוחה שהוא יחזור. ״אנחנו משפחה מאמינה ומתפללים לטוב״.
כעבור 5 חודשים במרץ 2010 נמצאה גופתו של אלירן. ״זה היה שוק״ היא אומרת. בעלה, אביו של אלירן בכה בכי מר: ״לא עשינו לו חתונה לפחות נעשה לו לוויה כמו שצריך. לפחות יש מקום שאפשר לבכות״ אמר. אולם הוא לא עמד בכאב העמוק ונפטר. גם היא, שתחילה נלחמה והייתה חזקה מספרת שנשברה. שהיא מתקשה להתמודד עם הכאב.
במהלך שנת 2013 היא קיבלה מכתב מהרפואה המשפטית באבו כביר, שנותרו במכון רקמות של אלירן ונשאלה מה לעשות איתן? היא התרסקה לרסיסים מעצם השאלה. זה היה סמוך לאזכרה השלישית לאלירן. בעצה עם רבנים נערך טקס קטן בו נטמנו לצד הגופה הרקמות.


כעשור שנים מאז הרצח והמשפחה עדיין מגששת באפילה ואינה יודעת מה קרה לאלירן? מי רצח אותו? מה היה המניע? ולמה המשטרה לא מצליחה לשים ידה על הרוצח. לדבריה, כשהיא פונה לחוקרי המשטרה בלכיש, הם אומרים לה כי הם חוקרים את המקרה. בפועל, תעלומת הרצח נותרה בלתי מפוענחת. "אולי ערבים רצחו את הבן שלי״ היא אומרת ומוסיפה כי החלום שלה לקבל טלפון מהמשטרה בה יספרו לה כי הרצח פוענח ונתפס חשוד ברצח: ״ החלום שלי זה לבוא לקבר של אלירן ולספר לו שסוף סוף הצדק נעשה ותפסו את הרוצח״.

המשטרה: "ממשיכים את החקירה"

מדוברות משטרת מרחב לכיש נמסר כי "חקירת הרצח של אלירן חיון ז״ל הוטלה על היחידה המרכזית של מרחב לכיש וכי לאורך השנים בוצעו פעולות חקירה רבות והמקרה נותח מכיוונים שונים. המשטרה תמשיך להשקיע את המשאבים הנדרשים על מנת להגיע לחשודים שביצעו את הרצח ולבסס את התשתית הראייתית כנגדם".

דילוג לתוכן