מלי בן ברוך, 4 חודשים בתפקיד המנכ"ל בפועל. איך זה לנהל תאגיד שכזה, ש"חוטף" על ימין ועל שמאל ביקורות וטענות ותלונות מצד תושבים?
״זה מאתגר מאוד. זו נישה אחרת ממה שעשיתי באגף הכספים. אני חושבת שהאתגר הוא זה מה שמניע. אתה רוצה לייצור, לפתח ולייזום, לכן זה נורא מעניין. אני מגיעה מתחום הכספים, ועל אף שאני לא מגיעה מתחום ההנדסה, אבל עדיין הייתי חברה בכל הפורומים של ההנהלה של המכרזים, ניהול מו״מ ולכן אלו נושאים הם לא זרים. רק ההובלה היא חדשה".
הציבור משתמש במים, וצריך לשלם, והטענות הן ידועות, לא רק באשדוד, אלא מדובר בתופעה כלל ארצית, והטענות קשות, על חיובי סרק, שעוני מים לא תקינים, את מכירה את כל הטענות. איך את מסתכלת על זה עכשיו מהזווית של מנהלת התאגיד ביחס לזה?
״אני חושבת, ברמה הכללית, שהעובדה שטיפלתי בנושא הזה עד היום, נותן לי יתרון עצום, כי אני מכירה את כל הטענות. אני מכירה את המערכת וכיצד זה עובד. כך שלא נדרש לי זמן ללמידה. מיד נכנסתי לנושא הזה. לעצם הטענות עצמן, יש לנו מרכז שירות, ואמנם אין הנחתום מעיד על עיסתו, אבל גם בנתונים אובייקטיבים המרכז שירות מתפקד בצורה מצויינת, מבחינת המענה לתושב, כמו: זמני המתנה, ביקורות מול רשות המים, פניות שמגיעות למבקר המדינה או לרשות המים. כל הפניות נבדקות ביסודיות ובסופו של דבר יוצא שהתאגיד פעל על פי חוק ובהתאם לאמות המידה המחייבות אותו. אני יכולה להבין את העובדה שלעיתים תושב לא תמיד יודע ומכיר מה אמות המידה באמת אומרות, מבחינתו הוא קיבל איקס צריכה של מים ולא מבין תמיד מה זה".
תראי, תושבים רבים טוענים כי הם מקבלים חיובים מסויימים, ולפתע בחודש מסויים מקבלים חיוב מוגדל פי כמה. גם כל נושא הצריכה המשותפת שמוצמד לחיובי בתים לעיתים בחריגות גדולות לאותם משקי בית שמתלוננים?
״לפעמים המסגרת המושגית- החוקתית של התאגיד היא לא מספיק ברורה לתושב. בתקופה של הקורונה, למשל, הרגשנו את הפניות של הצרכנים, כתוצאה מצריכת יתר לעומת תקופות מקבילות, ובאמת כשבדקנו לעומק על פניה התברר כי הייתה עליה מינורית ביחס לערים אחרות בתקופה הזו. אם ברמה הארצית נרשמו עליות של 10-15% בתקופת הקורונה, באשדוד בממוצע נרשמה עליה 6% בלבד".
ומה עשיתם עם התלונות?
"הקמנו חמ״ל שבדק את כל התלונות של התושבים ואני יכולה להגיד לך בפה מלא, שאין פניה שלא נבדקה ולא קיבלה מענה מיידי. בסך הכל צריך להבין שבתקופה הזו אנשים שהו יותר בבתים, לא היו מסגרות חינוכיות, ההיגיינה תפסה עדיפות ותאוצה, והיה, מטבע הדברים, שימוש מוגבר במים, ואלו הסיבות שהביאו לעליה החריגה. לא זיהינו בעיה שקשורה למערכות שלנו או למדידת המדי מים, וזה התברר לנו בעקבות בדיקה עצמית יסודית, כולל בדיקה בשטח,שהצוותים שלי יצאו היכן שהצרכן ביקש זאת".
רק שהמחאות והטענות נגדכם היו עוד לפני תקופת הקורונה.
״נכון, וזה לא סוד שהתאגידים מתמודדים עם סטיגמה שלילית, על לא עוול בכפם. המדינה החליטה שאת כל הסבסוד של המים, היא מפסיקה, ו'מפילה' זאת על חשבון הצרכנים כמו מס עקיף. היא באה ואמרה 'אם הייתי רגילה לסבסד כל קוב, באיקס כסף, אני מפסיקה לעשות את זה, ואנחנו 'נפיל' את זה על הצרכנים וכדי שהרפורמה הזו תהיה טובה, בואו נקים חברות שיטפלו אך ורק במים. כמו שיש חברת חשמל, חברות גז, שזה תפקידן הייעוד'. ואז מה קרה? הוקמו התאגידים על פי חוק, והצרכנים קישרו את זה למחיר המים שעלה וצצו טענות סרק של מימון פעילויות, ג׳ובים, שכר וכו׳. עכשיו זה לא משנה שאתה משפר את השירות, ואנחנו עושים את זה ומקבלים המון מכתבי תודה. בסופו של יום, הצרכן זוכר שאם הוא בעבר שילם על המים פחות 50 אחוז, היום הוא משלם על זה יותר ומבחינתו זה לא מעניין מה הממשלה עשתה, או שהיו תקלות ביוב והמים לא הגיעו בצורה סדירה. הצרכן התרגל לכך שהוא פותח את הברז ויש מים, הוא מוריד מים באסלה והמים מגיעים איך שהוא החוצה, הוא לא יודע איזה מערך עצום נדרש כדי שמהברז יזרמו מים, ושאח״כ שהם ייזרמו לאן שצריך. כל החלק הזה לא ברור לצרכן וחבל. ואחת המטרות הוא להסביר לתושבים את כל המערך הזה״.
אחת הטענות היא שלתושבים מגיעים חיובים בדואר עם המון אי דיוקים בלשון המעטה כמו מספר הנפשות עליהם הוא אמור לשלם, משפחה עם 6 נפשות, רשום 9 נפשות..
״אחת לשלוש שנים, על פי הנחיה מפורשת של רשות המים, אנחנו אמורים לאפס את מספר הנפשות הרשום במאגרי המחשוב שלנו ממאגר של . לפעמים, המערכות הללו לא מדויקות ולא מעודכנות. אנחנו מחזיקים במאגר מידע הכי מדויק, אבל רשות המים אמרה שצריך להיות אובייקטיבים, ומבקשת שנשלוף את הנתונים משם, ולא משנה אם יש לכם מאגר מדויק יותר. אנחנו לוקחים את מה שקיים שמה ומעבירים את זה למערכות שלנו ואנחנו אכן מגלים אי דיוקים: כמו שהזכרת, 9 נפשות במקום שיש 2 נפשות וכו׳. תמיד מתוך השלוש שנים, יש שנה אחת שהיא קריטית בנושא זה, אז אנחנו בעצם עושים עבודה כפולה. אנחנו שולפים את המידע שיש ברשותנו לעומת המידע שמופיע במשרד הפנים, ולאותם צרכנים שיש מספר נפשות שונה, שולחים להם מכתבים אנא עדכנו אותנו מה נכון, וגם כאן רשות המים מתערבת לנו כיצד לנהוג".
ממש הנחיה מוזרה שלא לומר טיפשית?
"אז לכן, במקביל, אנחנו פועלים מול רשות המים לבטל את ההנחיה הזו. אנחנו אלה שמתמודדים מול התושב בסופו של יום. ומה שחשוב הוא, שאם קורה דבר כזה, אנחנו מזכים רטרואקטיבית את הצרכן״.
ובאופן כללי מה עושה צרכן שמקבל מכתב ולטענתו מדובר בחיוב ביתר, בגלל חוסר דיוק בנתונים?
״יש לנו אתר אינטרנט משודרג ומונגש ידידותי וברור. יש שם טפסים מקוונים שאפילו אין צורך בפקס. הלקוח צריך רק לעדכן את מספר הנפשות וזה מגיע אלינו, ולא מצריך שום מאמץ מהתושב. יש את האופציה של החיוג הטלפוני בשיחת 1-800 שהוא עובד כל יום עד השעה 20:00 וגם שם ניתן לדווח על אי דיוק בנתונים , כפי שהצרכן מבין אותם. אנחנו מטפלים בזה מיד וכבר במועד החיוב הבא הוא יראה את הזיכוי הרטרואקטיבי, כך שאנחנו משתדלים לטפל במיידי".
יש כאלה שלא מעודכנים ופונים למוקד העירוני ולא נענים. אתם מתואמים?
"גם אם צרכן פנה למוקד העירוני בטעות, גם המוקד יודע להפנות אותו לפקס טו מייל, או לטלפון של ה-1800. איך שאנחנו מקבלים פניה כתובה, אנחנו שולחים הודעת מסרון לפונה, שבו נכתב: ׳פנייתך התקבלה ותטופל תוך איקס ימים׳. גם נפתח לו מספר פניה, והוא יכול לבצע מעקב גם באתר או במוקד הטלפוני. אלו נושאים שנבדקו, כי אנחנו גוף שמפוקח ומבוקר על ידי המבקר הפנימי שלנו, או רשות המים, מבקר המדינה, ואחד הפרמטרים שנבדקים הוא זמן מענה ותגובה. אני לא זוכרת פניות שהתלוננו על כך שלא התייחסנו לתושבים שפנו. ייתכן שקורה שהתשובה הייתה פחות לטעמם, אבל אין פניות שלא מקבלות מענה. כחלק צשחפור השירות לתושב, עברנו לשובר דיגיטלי – שובר שבמעטפה שהוא משתנה ומותאם אישית לכל קבוצת אוכלוסייה. בשובר מפרטים את דרכי ההתקשרות, שולחים הודעות רלוונטיות לאוכולסיות מסוימות או לאזורים מסויימים, הוא משתנה בהתאם לצרכנים. הרבה פעמים אנחנו מדבררים הודעות באמצעותו וגם דרך שירות קר"מ"
מה זה קר"מ?
"שירות קריאה מרחוק. זו מהפכה צרכנית. בתכניות העבודה שלנו נכלל התקנת מדים ברחבי העיר בעלות של 40 מיליון שקלים, שהוא אונליין למערכת הבקרה שלנו וניתן לזהות בזמן אמת בעיות של הצרכן בצריכת מים. הקר"מ מותקן על חשבון התאגיד. הצרכן ישלם רק לחיבור לראשונה באופן חד פעמי,כ150 שקלים. המד כאמור מקושר למערכת הבקרה שלנו ולדוגמא אם צרכן מסוים הצריכה שלו היא לדוגמא קוב ליום ופתאום אנחנו מזהים שבמהלך שעתיים שלוש הוא מגיע ל4 קוב ליום, אז המערכת מתריעה לנו וזה שולח הודעה לצרכן 'נא לשים לב' זוהתה צריכה חריגה'. זה נכון גם לצריכה המשותפת"
זה כבר הותקן?
"אנחנו נמצאים כרגע באישור הפיילוט. התקנו כבר 2000 מדים כאלה. בסוף החודש נתכנס עם הקבלן שהתקין את המדים ולראות אם הפיילוט עבר בהצלחה. אם כן, נצא להחלפה בכל העיר. מדובר בכ75 אלף מדים, במימון מלא של התאגיד. התושב לא ישלם על ההחלפה. זה מהלך שעושים תאגידים על מנת לצמצם את בזבוז המים שיש בצנרת, אבל אצלנו עושים מטעמי רווחת התושב וחסכון במים. אם בעבר היינו מגלים נזילות אחרי חודשיים, היום אפשר כבר אחרי יום לזהות את הנזילה״.
כמה זיכויים היו לכם כלפי התושבים? החזרת כספים לתושבים?
״אין סכום שהוא קבוע. ברגע שיש נזילה לצרכן, אנחנו בתור תאגיד יכולים לזכות אותו, להחזיר לצרכן את הקובים שנצרכו כצריכה עודפת, כי הוא לא השתמש לצרכים האמיתיים שלו. מדובר בכמה מאות אלפים שקלים בשנה של זיכויי חשבונות מים שזרמו שלא לצורך. ייתכן שיש נזילת מים או בחצר, וזה יותר מורכב כי זה משותף. וכל תושב שמקבל הודעה שיש לו צריכה גבוהה, שיבדוק גם ויגיש בקשה לזיכוי. ההצעה שלי, שחשוב להיות ערניים".
מי קובע את תעריפי חיובי המים?
"שאלה מצוינת וחשובה שיש להבהיר. התאגידים לא קובעים את תעריפי המים. המים הוא מצרך מאוד חשוב. אנחנו קונים את המים, אנחנו לא מקבלים בחינם מהגשם או ממשאב כלשהו. על כל קוב מים שאנחנו מוכרים לצרכן, אנחנו קונים אותו ממקורות. המחיר שאנחנו קונים ומוכרים נקבע בחוק על ידי רשות המים. זאת אומרת שלא יכול מצב שתאגיד מסוים ימכור בתעריף איקס כי הוא רוצה להגדיל הכנסות לדוגמא, ותאגיד אחר ימכור בתעריף ווי. זה מחיר מפוקח ונקבע כך שהוא מגלם את כל העלויות כדי להביא את המים לצרכן בצורה סדירה. זה כולל את העלות שאתה קונה מחברת מקורות. מרגע שהמים יוצאים מצינור מקורות ועד שהוא מגיע לברזים הוא עובר דרך הצנרת העירונית בסיוע .אנחנו מבצעים דיגומים יומיים לפני הוצאת המים לצנרת העירונית, כי משרד הבריאות קבע תקן בדיקות איכות המים. אסור לספק מים אם הם לא עומדים באיכויות.״
אז אתם בעצם סוג של עסק? כי אתם קונים מהרשות מים ומוכרים אותם לצרכנים?
״אנחנו חברה בע"מ, לא מלכ״ר. זו חברה שמשלמת מס חברות. החובה שלנו כתאגיד והמדינה מחייבת אותנו מה שנקרא להיות באמות מידה פיננסיות תאגיד מאוזן לפחות".
מה פירוש?
"המדינה לא רוצה לייצר מצב שהתאגידים יהיו הפסדיים ואז תאגיד יהיה בקשיים לספק מים או לטפל בשפכים, ומי עלולים להיות בני ערובה? מן הסתם, התושבים=הצרכנים, ולכן המדינה רוצה להבטיח שהתאגידים יעמדו בזכות עצמם ויוכלו לממן את הפעילות על פי חוק. ולכן בשורה האחרונה אנו חייבים לממן את הפעילות שלנו מהמקורות שלנו שהם מוגבלים. ואנחנו מאוזנים, בסך הכל. התקציב השנתי שלנו הוא 250 מיליון שקלים, שהוא בעצם מתחלק מרכישת מים ממקורות שמהווה כ-40 אחוז מסך התקציב, כ-35 אחוז עבור הפיתוח והשדרוג של התאגיד. יש לנו תוכנית תלת שנתית, כי יש הרבה פרויקטים מורכבים שלוקחים המון זמן. התקציב מממן את תפעול התחנות שאיבה למים ביוב והצנרת העירונית של המים והביוב באורך של מאות קילומטרים. הרי שאנחנו מסיימים להתקלח או לעשות כלים, אף אחד לא נותן את הדעת לאן המים הללו הולכים. כל ההובלה של השפכים יחד עובר תהליך של השבה לטבע על ידי טיהור השפכים בתהליך ביולוגי במכון טיהור השפכים של התאגיד, תהליך שעולה הרבה כסף שנעלם מהצרכים והקולחין המטוהרים, ומועברים לחקלאות על ידי המדינה.״
יש טענות שאתם לכאורה גובים כספים וחיובים מיותרים לטובת ג׳ובים?
״אני שמחה מאוד על השאלה שלך ושיש לי את הבמה להבהיר את הנושא. השכר שלנו מפוקחים על ידי משרד האוצר. אנחנו לא יכולים לתת שכר לפי מה שאנחנו רוצים. יש לנו מדרגות ולכן אנחנו מוגבלים בעניין הזה. כשמשווים את השכר שלנו – לעומת חברות ממשלתיות, שלא נדבר על חברות פרטיות, השכר שלנו יחסית נמוך ולכן יש גם תחלופה של עובדים אצלנו. אנחנו מלמדים, משקיעים בעובדים, וזה קורה לא מעט כשהם עוזבים בסוף, והולכים לקבל שכר גבוה במקומות אחרים, לכן נושא השכר וכביכול "הג'ובים" לעובדים מוציא את דיבתם רעה של כל 35 עובדי יובלים. עובדי יובלים הינם עובדים מסורים, הראויים לכל הערכה. מדובר בעובדי תפעול והנדסה שעובדים בכונניות ומשמרות,27/4 ,365 ימים בשנה על מנת להבטיח שלכל תושב תהיה אספקת מים סדירה ובאיכות מעולה, הולכה וטיפול בשפכים כדי למנוע מטרדים ומפגעי איכות סביבה. התאגיד הינו תאגיד סטטוטורי, ולכן שכר כל עובדי התאגיד נקבע כמעט ללא שיקול דעת התאגיד והוא מפוקח ומבוקר ,אחת לשנה, על ידי הממונה על השכר במשרד האוצר".
יש תחושה שבעצם העבודה בתאגיד מים זה תסכול, שכן, מה שאתם עושים לא רואים אותו בעיניים, הכל נעשה מתחת לאדמה ואתם רק חוטפים על הראש. איך מרגישים עם זה?
"נכון, זה מתסכל משתי סיבות: הסיבה הראשונה, שאתה לא מצליח לשקף לצרכן את כל העשיה שלנו – אין לנו מה להראות, והצרכן רואה רק את החיוב. אם היית הולך ברחובות העיר, והיה סוג של אולטרסאונד מתחת לפני השטח – אז היית רואה את ההשקעה שלנו. כ-900 מיליון שקלים השקענו בתשתיות. הסיבה השנייה: שהדברים הללו די מסובכים, כי הצרכן לא רואה לדוגמא את קו ההולכה של כמה קילומטרים שעולה 40 מיליון שקלים. כדי למנוע מצב של גלישות אתה מניח קו נוסף, שייתן לך את הגמישות התפעולית שעולה לבד עוד כמה עשרות מיליונים. אתה לא יכול לדברר את זה לתושב, אולי כי זה לא מעניין את הצרכן הסופי מבחינתם מספיק שהוא פותחים את הברז ויש להם מים, או מפנים לה את המים מהשירותים, וזה מספק אותם. וזה קושי עבורנו״.
עם יד על הלב, אתה יכולה להגיד שהחיובים הם באמת כתוצאה מצריכה אמיתית או ייתכן שיש טעות ואתם מגזימים, בעיקר, בצריכה המשותפת?
״אני יכולה לומר, שאף מערכת לא חפה מטעויות, וגם כאן היו אי אלו טעויות שתוקנו מיד עם גילויים. אני יכולה להבטיח שהחיובים הם אותנטיים, כי הם מקריאות שמתבצעות בפועל, אחת לחודש/חודשיים יש קריאת מונים אוטומטית על ידי קוראי מדים, שמצלמת את מספר המד ומעבירה למערכת ממוחשבת. כל המדים נקראים. אנחנו מבצעים בדיקה בשוטף. לראות כמה צרכתם מול תקופה קודמת. בנוסף, התאגיד מחליף מדים דירתיים אחת לשש שנים, ואת המדים הגדולים של הצריכה המשותפת וצרכנים גדולים, אחת לשנתיים, כדי לוודא שאכן הם תקינים. גם לצרכן יש את הזכות לפנות אלינו, במידה ויש חריגה, ולבקש לשלוח את המד לבוררות. אנחנו לוקחים למעבדה מוסמכת שלא קשורה לתאגיד. אם המד יצא לא תקין – הוא יזוכה בצריכה שלו. אם המד תקין – אז אין עילה לזיכוי. אבל שוב זה תהליך שעומד לזכות התושב.״
איך אתם מתייחסים לאנשים שחייבים כסף לתאגיד בגין חובות? האם אתם מנתקים להם את המים? תובעים אותם?
״יש לנו כמה אפשרויות גביה: הראשון לפי פקודת המיסים גביה: התראה ראשונה, התראה שניה ועיקול, ויש את האופציה של טיפול משפטי שהוא מאוד יקר ומשתדלים לא להגיע לשם, כי זה כולל אגרות של פתיחת תיק, עמלת עורך דין והוצל"פ, לא נעים ויקר. ויש אופציה נוספת של ניתוק מים, שבהתקיים קריטריונים מסויימים התאגיד יכול לרשות לעצמו לנתק את המים לצרכן אם זה ביתי או עסק, כמובן בעמידה בתנאים מסויימים".
השתמשתם באכיפה של ניתוק מים?
"מעולם לא. מעולם לא ניצלנו את הזכות הזו ולא ניתקנו. כלומר אנחנו משתדלים להגיע לגביה של החוב בצורה שוויונית לכולם ומאוד אנושית כי אנחנו חושבים שמים הוא מצרך חיוני, ובאים לקראת התושב כמה שניתן כדי לא להגיע למקרים הקיצוניים הללו כי מבחינתנו הם קיצוניים. כמובן שאם אין ברירה וההתראות הראשונות והשניות לא מתבצעות אזי פונים לאכיפה משפטית, כי אנחנו מחוייבים לאכיפה שוויונית".
יש באשדוד הרבה תושבים שלא משלמים את חשבונות המים״
״לא, אין הרבה. אנחנו נמצאים באחוזי גביה מאוד טובים כ-94-95% בשוטף. אנחנו פורסים חובות, משתדלים לסייע באותם מקרים שבהם יש קושי בתשלום באמצעות פריסת תשלומים. מצד שני אנו מחוייבים לבצע גביה בצורה שיווונית כי לא ייתכן שצרכן שמשלם יהיה על חשבון זה שלא משלם״.
בחודשים האחרונים שאת מנכ"לית זמנית, ראית את דברים אחרים שלא ראית כשהיית בתפקיד מנהלת כספים בלבד?
״באופן טבעי כן, יש כל מיני בעיות תפעול ושאתה מסתכל עליהם אחרת. כמו כן, אתה נדרש לראיה ברמת המאקרו, יש לך שיקולים אחרים, לאו דווקא תקציביים. גם ניהול העובדים – זה לנהל סוג עובדים אחר. וכמובן שיקולים שהם מערכתיים״.
ספרי קצת על עצמך?
״במקור ילידת דימונה. שם התחנכתי ותמיד יישאר אחד המקומות שיש לו מקום בלב אצלי. שם נתנו לי את כל האופציות לגדול ולהתפתח. אחרי הצבא עזבתי את דימונה לטובת לימודים והקמת משפחה. גם הוריי הגיעו לאשדוד , לפני 9 שנים. יש לי 2 ילדים. אני בעלת תואר ראשון במינהל עסקים, רישיון רואה חשבון, תואר שני גם במינהל עסקים התמחות במימון ושוק ההון. עבדתי בעבר בהנהלה הראשית של בנק דיסקונט – ניהלתי את מחלקת החשבות. הגעתי מהמערכות היותר גדולות לתאגיד יובלים״.
היכן עומד תהליך בחירת המנכ״ל לתאגיד?
״התאגיד נמצא בהליך האיתור. יש וועדה, שהתכנסה ופועלת״.
את רואה את עצמך מתמודדת על התפקיד?
״אני עוד לא יודעת״.
לסיום, כמה דברים שתרצי לומר לתושבים, הצרכנים שלכם ?
״הכי חשוב שהתושבים יידעו שהתאגיד הוקם למען התושב, אנחנו לא נגד התושב. בפוזיציה לא למקסם רווחים על חשבון התושבים כדי לדוגמא לחלק רווחים או לצורך מתן הטבות ובונוסים לעובדים בתאגיד. מה שנגבה מוחזר בחזרה לצרכן. הצרכן לא תמיד יכול לראות מה אנחנו עושים בכסף, אבל אני אומרת בביטחון מלא כי כל הכספים מושקעים חזרה לטובת התושב בתשתיות. אנחנו גם משתדלים לתת את השירות הכי טוב שיש אם זה מבחינת זמני מענה, מרכז שירות מכובד, נציגי שירות אדיבים ומקצועיים, אתר אינטרנט מתקדם, מוקד טלפוני שפעיל שעות ארוכות, טפסים דיגיטליים, משתדלים להיות שם עבור הציבור"
היכן עומדת התביעה לפרק את התאגידים?
"הייתה תביעה של ׳הכל כלול׳ וגם של התנועה לאיכות השלטון לממש את החלטת הממשלה לצמצם את התאגידים ל-30 בלבד , והיא נתנה לזה תאריך יעד. בפועל, בשל קשיים ב, מהלך זה טרם בןצע הלכה למעשה. ואז הוגשה עתירה לבג"צ כדי שיאכוף החוק ויחייב את רשות המים לממש את צמצמום התאגידים. בית המשפט העליון קיים דיון ענייני בו הוא הוציא החלטה שעל מנת לקיים את זה יש צורך בהבהרות נוספות מטעם רשות המים, והוציא את התאגידים מהתביעה כי הם לא היו צד לעניין״.
ברשתות החברתיות באשדוד יש הודעות על התארגנות של תביעה ייצוגית, קיבלתם תביעה כלשהי?
"טרם קיבלנו תביעה, שום בקשה, שום מסירת מידע. אם נקבל – נענה בצורה מקצועית ועניינית״.
