מכת יתושים חסרת תקדים באשדוד מדירה שינה מתושבים רבים הנעקצים מידי לילה ע"י יתושות. ״זה פשוט סיוט״, אומר אחד מתושבי העיר, "אי אפשר להשאיר חלון פתוח. אנחנו ישנים כשהכל סגור, אבל זה לא מונע מהם להיכנס ולעקוץ אותנו ואת הילדים”.
אותו תושב ומשפחתו לא לבד. כמעט אין בית בעיר שבו לא סובלים מהמטרד. "אין לילה בשבועות האחרונים, שהילדים שלי לא נעקצים. יש לנו רשתות בחלונות, אבל זה לא מונע מהיתושים להצליח להיכנס. אומנם זה לא קיץ ראשון שיש יתושים, אבל השנה זה ממש בלתי נסבל ונדמה שזה בהיקפים הרבה יותר גדולים”. הפניות של התושבים מגיעות מכל העיר. אנשים שאינם רגישים ונעקצים מגרדים אבל לא מעט אנשים, ובעיקר ילדים רגישים לעקיצות. והם סובלים מהתנפחות העקיצות, ואף יש מקרים שמפתחים זיהום ונזקקים לטיפול אנטיביוטי.
העירייה, כאמור שולחת אצבע מאשימה אל מועצת באר טוביה, המזרימה מי שפכים לנחל וגורמת להתפתחות קיני יתושים ולמטרד. אבל את התושבים המתגרדים זה לא מעניין.
גם התגובות לתמונות ולכתבה שהעלה יוסי אסולין באתר "אשדוד10” זועמות. וכך כותבת אינה ענת גינת: ״תמיד מישהו אחר אשם רק לא הם”, וזהבית בניסתי מוסיפה: "עזבו עכשיו אשמים, תטפלו בזה. הילדים שלי עם טיפות ומשחות אנטיביוטיות כבר זה נהיה סיוט. הולך לי מלא כסף על המשחות ותרופות הטיפות, ובכל חדר מכשירים חשמליים שמרחיקים יתושים״, אומרת אם לילדה בת 4, שלטענתה כל הגוף של בתה התמלא ביתושים והיא לא מפסיקה להתגרד במשך יום ולילה.
גם לימור בן ארבון קובלת: ”הבת שלי קיבלה זיהום בגלל כל היתושים והברחשים האלה. נמאס כבר, כל קיץ אותו אותו סיפור״.
איגוד ערים לאיכות הסביבה: ”מפגע יתושים חמור שטרם חווינו באזור אשדוד"
אי אפשר להתעלם גם מפניית העירייה לערכאות משפטיות בשל הזרמת מי שפכים מעופשים לנחל, כשהתוצאה לכך גם מכת היתושים הנוכחית. בעתירת העירייה נטען כי: ״נגרם נזק שלא היה כדוגמתו בעבר בעקבות ההזרמות שאינן פוסקות והרבות כך נוצרו קיני יתושים גדולים הפוגעים בתושבי העיר, המדינה חייבת לעצור את הפגיעה בערכי הטבע ובתושבים״
גד עופר- מנהל מחלקת תשתית ופיקוח באיגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד - חבל יבנה, אמר: ״בנחל לכיש מוזרמים מזה 9 חודשים קולחים באיכות ירודה ביותר ממאגרי חצור ומט"ש תימורים, הקולחים המוזרמים בעלי עומס אורגני גבוה ואינם מתאימים להשקיה בלתי מוגבלת. הקולחים מוזרמים אל קטע נחל אכזב (בעל ערכיות אקולוגית נמוכה). עם עליית הטמפרטורות בחודשי האביב נוצר במהירות בית גידול ליתושים ובניטור השבועי התחלנו לראות התפתחות יתושים רבה מאד. אנו מתמודדים כעת עם מפגע יתושים חמור שטרם חווינו באזור אשדוד”.
אומנם לדברי העירייה בשבוע שעבר התקיים דיון בנושא אצל ראש מינהל תפעול שלמה רוטנברג, בהשתתפות אנשי מקצוע במטרה לתת מענה לבעיה הגדולה שנוצרה. גד עופר, שלקח חלק בדיון עדכן שמתקיימת פעילות במטרה לתת מענה למפגע וגם השבוע הנוכחי ימשיכו בריסוס במטרה למגר את נחלי היתושים. בעירייה גם קוראים לציבור לשמור על מאגרי מים בשטח הפרטי ולהודיע למוקד על כל מאגר מים במרחב הציבורי אבל למה לא להקים מטה קיץ שיערך מראש למפגע כמו מפגע יתושים?
כמו מטה חורף - מטה יתושים
את התושבים המתוסכלים לא ממש מעניין מי אשם, אלא מה עושה העירייה, לה הם משלמים ארנונה, כדי למנוע או לפחות להפחית ככל האפשר במפגע המיותר הזה. אז נכון שיש כבר מספר שנים רבות הזרמת מי שפכים רבה לנחל, דבר הגורם לנזק עצום לנחל ולחופי אשדוד היפים אבל הרי עניין הזרמת השפכים לא תופעה חדשה אלא ידועה. אולי היה על העירייה להיערך מלכתחילה ולמנוע התפתחות מצבורי יתושים בנחל. לרסס באופן מוגבר. כאשר ראש העיר ד"ר לסרי רוצה לפתר בעיה הוא יודע מה לעשות. והדוגמה לכך היא הקמת מטה החורף. כזכור, כל חורף מחדש הייתה אשדוד "מופתעת" מהגעת החורף. בעיר היו הצפות, מכוניות נתקעו באגמים שנוצרו ואנשים חולצו. עד שבעיריית אשדוד יצרו מודל להתמודדות עם השטפונות. מודל שכל הרשויות צריכות ובאות ללמוד ממנו. לפני החורף עושים פעולות למניעת נזקים ולפני כל סערה צפויה מתארגנים מראש. נערכים לבאות ולכל תרחיש ופועלים בשטח. לטובת כולנו- העקוצים פחות או עקוצים יותר, תקחו אחריות גם בנוגע ליתושים
