"מאז הלידה, עברו שנתיים וחצי והאם הצעירה אינה מצליחה להיכנס להריון, זאת לאחר שילדה בן ראשון בשנת 2017 ובן השני ב-2019.", נטען בתביעה ממנה עולה כי לפני כשנתים וחצי האם הצעירה ילדה בביה"ח ועם הוצאת היילוד יצאה השלייה. המיילדת הניחה את השלייה על עגלה ואמרה למתמחים כי זו שיליה "לא יפה" וכי בדרך כלל השליות יוצאות יפות ושלמות. היא קראה לרופאה שאמרה שהכל תקין. אח"כ המיילדת לחצה על ביטנה של היולדת ויצא פרץ מאוד גדול של דם שהדף את היולדת לאחור. היולדת ואמה שאלו שוב את המיילדת אם הכל בסדר ונענו שהכל תקין.
שעות אחדות לאחר הלידה, היולדת החלה לסבול מכאבים קשים והסבירה למיילדת ולרופאה במחלקה שבלידה הראשונה לא היו לה כאבים כאלה. לאחר שהתלוננה שוב ושוב, הגיעה רופאה שאמרה לה בלי לבדוק את הרחם, שמדובר בכאבים טבעיים הנובעים מהתכווצות הרחם. למרות שהמשיכה לסבול מכאבים שוחררה לביתה.
חודשיים לאחר השחרור שבמהלכם המשיכה לסבול מכאבי בטן חזקים ומדימומים קשים, פלט גופה גוש דמי וגדול. בעקבות כך פנתה לרופאת נשים ששלחה אותה לבצע אולטרה סאונד ושתי בדיקות היסטרוסקופיה בהרדמה מלאה (בדיקות גניקולוגיות של הרחם המאפשרת התבוננות ואבחון של חלל הרחם וממצאי הבדיקה הדגימו שארית שליה בגודל של 2.5 ס"מ שהושארה ברחם.
המומחה הרפואי מטעם התביעה פנה לביה"ח לקבל התיעוד הרפואי וורק לאחר מספר פניות קיבל סיכום לידה ממנו עולה כי הרשומה רפואית הממוחשבת שונתה שנה לאחר הלידה והיא כוללת עובדות תמוהות כמו שמות של רפואים שכלל לא היו נוכחים בלידה. בנוסף מתברר כי שני רופאים מומחים בגניקולוגיה שהוזכרו בדו"ח, כלל לא היו מומחים בגניקולוגיה באותה תקופה.
המומחה מטעם התביעה קבע בחוות דעתו כי הרופאים היו צריכים לוודא שהשליה שלמה ושלא נותרו חלקים ממנה ברחם וכי במקרים בהם קיים חשד לשארית שליה יש לבצע אולטרה סאונד למניעת ניתוח מיותר. בבדיקת אולטרה סאונד לפני שחרורה מביה"ח ניתן היה לאבחן שאריות שליה ואז ניתן היה לטפל בה ע"י טיפול תרופתי. לדעת המומחה, הצוות הרפואי התעלם מתלונות ההיולדת על כאבים קשים ו מהדימום הכבד ובכך המשיכה הרשלנות שהובילה לביצוע בדיקות היסטרוסקופיות מיותרות. המומחה קבע כי עצם קיומה של שארית שליה בגודל זה, מעידה כי בדיקת השליה בוצעה באופן רשלני ולא יסודי.
עו"ד הראל
לדעת המומחה, השארת חלק מהשליה ברחמה מהווה פעולה פולשנית מיותרת שהעמידה את היולדת בסיכון מוגבר לזיהום, חשפה אותה לבעיות פריו , לסיבוכים בהריונות, להדבקויות בחלל הרחם וכן לחרדות וחששות.
באת כוחה של היולדת, עו"ד שגית הראל טענה בתביעה תוך שהיא מתבססת על חוות דעת המומחה, כי צוות ביה"ח התרשל בין היתר בכך שלא נהג כפי שצוות רפואי סביר ונותני שירותים רפואיים סבירים וזהירים היו צריכים לנהוג תוך סטייה ניכרת מהגישה הרפואית המקובלת וכי ביה"ח העסיק רופאים שלא היו מיומנים דיים.
האם הצעירה תובעת לקבל פיצוי עבור הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, כאב וסבל, תקיפה, פגיעה באוטונומיה ועזרת הזולת.
טרם הוגש כתב הגנה. מבית החולהם נמסר: "ביהח קיבל את כתב התביעה ויגיב כמקובל בבית המשפט"
