ר' שמעון היה מהדמויות הותיקות, עוד מימיה הראשונים של הקמת העיר, מאז שעלה לארץ ממרוקו מבית הוריו במחוז "תפילאלת" שבמרוקו עיר מגוריו של ראש משפחת רבני אבוחצירא הצדיק רבי יעקב אבוחצירא זצוק"ל אשר משם שאב קדושה, צניעות, עבודת ה' ויראת שמים.
בשנת 1961 הגיע לאשדוד, עם חלק מילדיו והמשפחה התישבה ברובע א', למרות שביתם היה צר והכיל 2 חדרים בלבד, את התפילות קבעו בבית הכנסת "זרע אברהם". למרות זאת היתה להם שמחה גדולה שזכו לחונן את עפרה של ארץ הקודש.
המנוח סיפר בהזדמנות, על ימיה הראשונים של הקמת העיר ומבית הכנסת הראשון שהוקם אז בשעתו "זרע אברהם" ברובע א' שהיה ממייסדיו, שגם ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי בעודו ילד היה מבאי בית כנסת זה.
'זרע אברהם', היה מבתי הכנסת היחידים באזור, שבעצם כבר הוקם בתוככי המעברה ובהקמתו הוקמו עוד בתי כנסת נוספים שנבנו בצורה דומה, להקמת בית הכנסת השתמשו בלוחות עץ. "לא היה לנו קל, כל שלב בבניה גזל מאיתנו כוחות על אנושיים. אני זוכר כל תזוזה בבניה", כאן נזכר המנוח, שנמנה על המתפללים בו כעשור שנים, באנקדוטה מעניינת "רכשנו כסאות. חמש לירות עלה כל כסא. כשעד לאחרונה עוד השתמשו בהם". ואם חשבתם שהוא מתאנח על הקשיים? ממש לא. הוא מבהיר "מדובר בתקופה הכי יפה שאשדוד ידעה. ציבור קטן, אבל דתי ורוחני".
באותם שנים עמל קשה לפרנסתו בבניה יחד עם רעיתו ע"ה שהיתה טבחית מסורה במוסדות חינוך באשדוד.
עם הזמן כשמעט הורווח להם, עברו לקרית פונובז', את תפילותיו קבע בבית הכנסת "קול יעקב" ברובע ה' ובמשך השנים האחרונות התפלל בבתי הכנסת הקרובים לביתו.
היה ידוע כמשכים קום בעוד טרם האיר השחר והיה מעשרה ראשונים בבית הכנסת, היה משתתף בשיעורי תורה וששון ליבו היה בהתבטלות לגדולי תורה ולתלמידי חכמים. היה מקורב לסידנא בבא סאלי זיע"א ובנו הבבא מאיר זיע"א שהתגורר באשדוד וזכה לראות את פניו ולקבל ברכתו מס' פעמים.
התגורר בשכנות עם האדמו"ר מפיטסבורג זצ"ל שזכה לארחם בביתו בחג ה"מימונה" שלביתו היו עולים האדמו"ר עם שורה של חסידים והיו מברכים ומתברכים במעמד משמח ומיוחד אשר היה חוזר על עצמו מידי שנה בשנה עשרות בשנים.
כשנבחר ידידו הרב עובדיה דהן לתפקיד יו"ר המועצה הדתית ביקש שיקחוהו במיוחד למועצה הדתית על מנת לברכו וכך הרב דהן התפלא מאוד שכל כך טרח וקידם את פניו בחביבות רבה ובירכו בברכה מיוחדת.
ב-2018 נפטרה עליו רעייתו האישה הצדקת ובעלת החסד הגדולה מרת רחמה אמסלם ע"ה. מאז קבעו ילדיו בביתו שיעור תורה בכל שבוע כשבני המשפחה משתתפים בקביעות.
בשנים האחרונות נחלש וכמעט שלא יצא מביתו, את התפילות וסדר לימדו קבע בביתו כשילדיו ונכדיו מבקרים בביתו בכל עת.
השבוע ביום שני בערב השיב את נשמתו הטהורה לבוראו בשעות הערב כשהוא בן צא' שנים כשסביב מיטתו קראו המשתתפים 'שמע ישראל'.
מסע ההלוויה יצא מביתו מקרית פונוביז' כשציבור הנאספים מתפזר בחצרות הבתים עקב התפשטות הנגיף. בדברי הספד קצרים נשא האדמו"ר מפיטסבורג שציין את הדמות הטמירה שהיתה בקריה במשך עשרות בשנים, את רבי שמעון כולם הכירו, את עבודת ה' שלו בתמימות את האהבה והקשר המיוחד שלו לתורה ולגדולי ישראל, הזכיר את מידת הכנסת אורחים שהיתה בו ואת הביקורים להם זכה של סבו ואביו האדמור"ים מפיטסבורג זצוק"ל.
אחריו נשא דברים בנו הרב משה אמסלם שסיפר כשעבד לפרנסתו בבניה תוך כדי הצביעה היה ממלמל פרקי תהילים וכך היו מספרים ילדי בית הספר כשהיו נתקלים בתופעה הזו. דיבר על מעלת הזמן כמה חשוב לנצלו ללימוד תורה בכל עת. היה שומר על פיו ולשונו ומעולם לא שמעו ממנו דיבור לא מתאים.
לאחר דברי פרדה קצרים של נציג החברא קדישא ידיד המשפחה ר' אברהם דרעי חבר מועצת העיר ואמירת הקדיש, יצא מסע ההלוויה לירושלים.
בהר המנוחות ספד לו בנו הגדול הרב מאיר אמסלם מפקח בכיר שע"י רשת החינוך בני יוסף, בנו הרב יעקב אמסלם ראש ישיבת "נחלת ישראל", דודו הדיין הרב משה אמסלם.
את מסכת ההספדים חתם חתנו הרב מרדכי לחייאני ראש כולל בירושלים שביקש בקשת מחילה בשם המשפחה וכל המשתתפים.
לאחר אמירת הקדיש יצא מסע הלוויה לחלקה שקנה בעודו חיים בסמוך לקבר ביתו מרת רחל מור-יוסף ע"ה שנפטרה עליה בעודו בחיים בדמי חייה, שם נטמן לקראת חצות לילה לקול זעקות שבר הנאספים.
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, בנים ובנות נכדים, נכדות נינים תלמידי חכמים, אשר הולכים בדרך התורה והמצוות שהנחיל יחד עם רעיתו ע"ה.
השר לשירותי הדת הרב יעקב אביטן הגיע יחד עם הרב עובדיה דהן יו"ר המועצה הדתית לניחום אבלים אצל אבי אמסלם ממלא מקום ראש העיר על פטירת אביו רבי שמעון אמסלם ז"ל, (91) שנפטר השבוע, מפאת התפשטות התחלואה הניחום נערך במרחב הפתוח בחצר הבית.
