בתוך פחות משבוע נפטרו שלושה צעירים בני העיר אשדוד בנסיבות טראגיות במיוחד. זה החל בנפילתו למוות של הנער מקס אדלשטיין בן ה-12 מקומה 5 מביתו שברובע י"א, לאחר מכן בתאונה קטלנית בכביש 4 בו מצא את מותו ולנטין לוג'קין בן 34 ונמשך עם מותו של דילן קורן בסו בן ה- 20 מאשדוד במהלך בילוי במועדון בתל-אביב, שהתמוטט ברחבת הריקודים.
מקס אדלשטיין בן ה-12 תלמיד מקיף ו' היה תלמיד מוכשר ואהוב מאוד על חבריו. ביום רביעי שעבר בשעת ערב נפל מקס אדלשטיין מביתו שבקומה החמישית. מקס שהה באותה עת בבית עם אמו ואחיו הקטן.
האחות הגדולה מוריה שהתה למטה וכששמעה את החבטה רצה וראתה את אחיה שרוע על הרצפה מדמם. על הרגעים הקשים והמראות היא סיפרה אחר כך בפוסט בפייסבוק קורע לב."ראיתי אותך שוכב על האדמה הקרה, מסתכל עליי עוד חי ולא האמנתי שלא אציל אותך, הייתי שיא האופטימית, אמרתי אנחנו נציל אותך…עם הברכיים על האדמה, מחזיקה אותך וצורחת לשמיים שתפתח את העיניים, תסתכל עליי, אל תעצום אותם…אני כאן שומרת עלייך, האמבולנס תכף מגיע. ואתה דועך לי מול העיניים”.
כוחות ההצלה שהגיעו למקום ביצעו בו החייאה והחישו אותו כשהוא במצב אנוש, כשהוא סובל מפגיעה רב מערכתית קשה אל בית החולים ׳אסותא׳, שם נאלצו הרופאים שנלחמו על חייו לקבוע את מותו. אחר כך התפרסמה ההודעה המצמררת והטארגית של מקס, מספר שעות לפני שנפל את מולו באינסטגרם: "נמאס לי מהחיים". אולם עד עתה נסיבות נפילתו נחקרות.
ההודעה על מותו של מקס שברה את ליבם של תושבי העיר. חבריו לבית הספר בכיתה ז' במקיף ו' התקשו לקבל את בשורת האיוב והקימו פינת הנצחה בבית הספר וסיפרו על ילד שהיה אהוב על כולם, ילד חייכן וטוב לב. גם בבית הספר היסודי בו למד, 'צפרירים', התאבלו לאחר שנודע כי מקס, שרק לפני מספר חודשים סיים את בית הספר וכעת הוא איננו.
אביו יורם: ״אפילו השמש יצאה כדי לחמם אותך באדמה הקרה״
מאות ליוו את מקס בדרכו האחרונה. דרכו האחרונה של ילד בן 12 בלבד שטרם חגג בר מצווה. אביו, יורם אדלשטיין ספד בדמעות לבנו האהוב: "לכולנו קשה לדבר עליך בלשון עבר. נפלת אל מותך בערב חורפי והנה באנו כולנו לחלוק לך כבוד בדרכך האחרונה. אפילו השמש יצאה כדי לחמם אותך באדמה הקרה. בן אהוב שלי, היינו רוצים להיות איתך עוד קצת זמן כדי להגיד לך כמה אנחנו אוהבים אותך. לא הגיוני שהורים יקברו את בנם. מקס האהוב, לא הספקנו לעשות לך בר מצווה. היית ילד חכם, נבון, סקרן, החיים שלך היו סביב הסמארטפון המחשב והאקס בוקס, רצית להתקדם בעולם הסייבר. עכשיו כשאתה מלאך בשמיים, שמור עלינו מלמעלה, תביא לנו כוחות כדי שנוכל להמשיך, כי אנחנו שבורי לב".
אחותו הגדולה שכאמור הייתה הראשונה להגיע אליו לאחר הנפילה ומצאה אותו פצוע אנוש פרסמה פוסט מצמרר וקורע לב שהפך למכתב פרידה מאח אהוב. "לא יכולה לחשוב שאתה לא תהיה כאן איתי יותר. לא מסוגלת לרשום. בקושי הצלחתי לדבר בימים האחרונים. מה אומרים? איך מתמודדים?. אנחנו תמיד נרגיש ונחיה את זה, תמיד נזכור אותך: הילד החכם, המוכשר, זה שיש לו בדיחות שיותר מידי חכמות מכדי שאבין בפעם הראשונה, זה שצוחק בקול רם, זה שלא משנה מה היה קורה, ידעת תמיד שאשים את עצמי במקומך. העניין פה שפשוט לא עשית את זה במכוון… מה שקרה לקחת איתך ולעולם לא נדע. אבל כמו שאני מכירה את כף ידי, ככה אני מכירה אותך ויודעת שלא באמת רצית, לא באמת כיוונת…הלכת לשם ונפלת ולא היה לך זמן להתחרט".
על הרגעים הקשים שלה לאחר שהגיעה אל מקום נפילתו היא כותבת: "ראיתי אותך שוכב על האדמה הקרה, מסתכל עליי עוד חי ולא האמנתי שלא אציל אותך, הייתי בשיא האופטימיות, אמרתי אנחנו נציל אותך…עם הברכיים על האדמה, מחזיקה אותך וצורחת לשמיים שתפתח את העיניים, תסתכל עליי, אל תעצום אותם…אני כאן שומרת עליך. האמבולנס תכף יגיע, ואתה דועך לי מול העיניים. השוטרים החזיקו את אימא בבית לא שיחררו אותה. אני יושבת בקידמת האמבולנס לא מצליחה להבין אבל עם זאת מבינה וצורחת שייסעו כבר…יצאתי מדעתי…רציתי להציל אותך ולא הצלחתי. אבא בא ישר איך שנכנס לעיר, למיון, בלי אוויר בריאות, באטרף. לא רצו להגיד לי כלום, רצו את ההורים. אני יושבת שם רבע שעה אחרי שיש תשובה ולא אומרים לי כלום, מתפללת לבורא עולם שנשמתך לא פרחה מגופך ואז, הוא נכנס צורח את השם שלך ופשוט התמוטטתי. אני תופסת את הראש ובאים שואלים אותי אם אני רוצה להיכנס להיפרד…החלטתי שאני רוצה לזכור אותך חי כמו שראיתי אותך. אתה מבין אותי נכון? אני רוצה לזכור שהסתכלת רק עליי, ניסית לדבר אליי ואמרתי לך "ששש הכל בסדר, אני כאן, כבר מצילים אותך…". אני לא כועסת, אני לא שופטת, כמו שמעולם לא שפטתי… אולי ניסית להגיד לי שזה בטעות? אבל לא היה צורך מאמי אני יודעת כבר…".
ובסיום מכתבה היא נפרדת ממקס: "נוח על משכבך בשלום אהובי. אלוהים רוצה לידו את הטובים ביותר והיית טוב מידי. אנחנו תיירים בעולם הזה, באים לפה לתיקון ואתה, שלמות כמוך, לא היה לך מה לתקן…היית מושלם, אתה שומע? אתה איתי תמיד…מרגישה אותך, את חום הגוף שלך, והריח שלך שעדיין על המיטה תמיד יהיה הריח האהוב עליי… אני אוהבת אותך כפרה שלי, אני אוהבת אותך יותר מכל דבר בחיים האלה".
ולנטין לוג'קין נהרג בתאונת דרכית קטלנית
בלילה שבין חמישי לשישי מצא את מותו בתאונה קטלנית, ולנטין לוג'קין בן 34 מאשדוד. התאונה אירעה בכביש 4 סמוך לכניסה הדרומית לעיר בשעת לילה מאוחרת ליד צומת בית עוזיהו. ולנטין, רכב על אופנוע ומחקירת המשטרה עולה כי הוא החליק בכביש רטוב ונפגע מרכב נוסע. לכוחות ההצלה שהוזעקו למקום לא נותר אלא לקבוע את מותו.
בצהרי יום שישי הגיעו רבים ללוותו בדרכו האחרונה. ולנטין שהיה מטפס חובב עבד בסנפלינג בבניינים בגובה רב. בין הסופדים לולנטין גם אחיו הצעיר, שסיפר כי ולנטין אהב כל כך אהב את האופנוע ואת הדרך שהלך בה. "מנחם לראות כל כך הרבה חברים שהגיעו ללוות אותו בדרכו האחרונה. ולנטין אחי היקר, אנחנו מתגעגעים אליך המון".
חבר שלו סיפר כי אהב את ולנטין והעריץ אותו: "ולנטין, בשבילי המשמעות של השם שלך, זו חגיגה אחת גדולה. אבל חגיגה שמחה לא כזאת. יש כאן ועכשיו המון אהבה עבורך, אבל אתה לא פה. היינו צוחקים המון, מתכננים טיול אופנועים יחד במזרח…כנראה אלוהים היה צריך חילוץ למעלה עם איזה פק"ל קפה בסוף. בהרבה הזדמנויות הייתי אומר שאתה כוכב, כוכב קולנוע. ואתה עדיין כוכב, מצחיק, נאה, צנוע, עדין, לבבי, משפחתי, מקצועי, אתגרי ושמח. לבוא בבוקר ולשמוע אותך מדבר על האחיינים שלך ולהבין מה אתה עבורם…כמו מפל עצום של נתינה. ככל שהיית צנוע, ככה אני הייתי גאה יותר להכיר אותך. הייתי מעריץ שלך, זה לא סוד. ביום ראשון הדרכתי כיתה, ביקשתי שתיכנס כדי שיכירו אותך ואת הסיפור שלך. כולם היו מוקסמים. איך טיפסת לבד פיר של 15 מטר עומק עם עורק קרוע ביד ועצמות שבורות. היית דוגמה למחשבה תחילה. דואג לעצמך ולאחרים, היית קר רוח בדרכך המיוחדת, ובאופן מקצועי וייחודי במצבים שונים. באחת מהדרכות הלילה חילצת חניך שנתקע על חבל. בכל הזדמנות הצעת עזרה וכתף מכל הלב. היית אדם שעושה, שמחבר בין אנשים, שמתנדב, שמטייל…פשוט אדם אוהב. אמרת שאתה איתנו עד הפנסיה…אני רק יכול להודות על הזמן שהיה לנו יחד כזכות. הקול שלך מהדהד לי בראש. אתה בליבנו לעד, יהיה זכרך ברוך".
דילן נפטר באמצע בילוי במועדון
וכאילו לא די בטרגדיות שאירעו עוד צעיר אשדודי נפטר בדמי ימיו. דילן קורן בסו בן 20 נפטר באופן פתאומי בלילה שבין חמישי לשישי 24.1.20.
המקרה הקשה אירע במהלך בילוי של דילן עם חבריו במועדון בתל אביב. לפתע הוא התמוטט ולמקום הוזעקו צוותי הצלה אשר העניקו לו טיפול ראשוני והביאו אותו לבית החולים 'איכילוב'. מצבו היה אנוש ולמרות מאמצי הרופאים הוא נפטר. נודע כי דילן סבל ממום בליבו ועמד לעבור בעוד כחודשיים ניתוח לב. למרבה הצער הוא לא הספיק. חבריו ומכריו סיפרו כי הוא היה בחור צעיר ואהוב. דילן נחשב כוכב עולה באפליקציית ה'טיק טוק' ו'אינסטגרם', ומאז שנודע דבר פטירתו הפתאומית, אלפים ספדו לו ונפרדו ממנו בדברי ניחומים למשפחה. במוצאי שבת הוא הובא למנוחות עולמים.
