בית המשפט המחוזי בב"ש גזר היום עונשי מאר כבדים בפרשת השוחד הגדולה בעיריית אשדוד. 5 שנות מאסר בפועל על עמרם כנפו, לשעבר ממלא מקום ראש העיר אשדוד ו-6 שנות מאסר על יצחק דרי, לשעבר חבר מועצת העיר וסגן ראש העיר, בגין הרשעתם בעבירות שחיתות ציבורית של שוחד, מרמה והפרת אמונים. כמו כן, הטיל בית המשפט המחוזי על הנאשמים קנסות בסך כולל של 300,000 ₪ והורה על חילוט רכושם המסתכם בכ- 1.45 מליון ₪. כן הטיל בית המשפט על הנאשמים קלון ופסלם לכהן כחברי ועדת התכנון והבנייה.
בית המשפט המחוזי קבע כי: "במעשיהם כמכלול , פגעו הנאשמים פגיעה קשה וחמורה בערכים החברתיים המוגנים… לא רק קיבלו מתת מושחתת, אלא דאגו במרבית המקרים לתת בעדה תמורה מלאה לנותני השוחד".
מהפרקליטות נמסר: בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת הפרקליטות, לפיה יש להוקיע באמצעות ענישה מחמירה עבירות של שחיתות שלטונית, שכן בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, הן רעה חולה שפוגעת בציבור כולו. המדובר בפרשיית שוחד רחבת היקף בעיריית אשדוד, במספר רב של פרויקטים וקבלנים מעורבים והיום נגזר דינם של שני הנאשמים האחרונים בפרשה, אשר בהיותם עובד ציבור ונבחר ציבור, חטאו בעבירות שחיתות הקשות ביותר וביצעו אותן בנסיבות חמורות, תוך ניגוד עניינים חריף עם הקבלנים בהיקף של מיליוני שקלים.
מהפרקליטות נמסר כי "בית המשפט העביר היום מסר, כי על הנאשמים עמרם כנפו ויצחק דרי לשאת בעונשי מאסר לתקופות ארוכות במטרה להרתיע ולמגר את התופעה הפסולה."
מגזר הדין עולה כי בהתאם להכרעת הדין, יצחק דרי, בהיותו עובד ציבור, קיבל כספי שוחד מהקבלנים בעיר אשדוד, בסך של למעלה מ-2.5 מיליון ₪. עמרם כנפו הורשע בקבלת שוחד בסכום כולל של מאות אלפי שקלים. בית המשפט קיבל בהכרעת הדין את עמדת הפרקליטות, שיוצגה ע"י עו"ד שלום שיפר מפרקליטות מחוז דרום וקבע, כי עיסוק בנדל"ן של חבר מועצה באופן שבו פעלו הנאשמים בקידום פרוייקטים של קבלנים, מהווה שוחד והפרת אמונים. עוד נקבע, כי הנאשמים היו "בניגוד עניינים חריף" עם הקבלנים בעיר אשדוד ולכן אסור היה להם לעסוק בקידום פרוייקטים של נדל"ן בעיר אשדוד. בית המשפט ציין בהכרעת הדין, כי הנאשמים סטו מהשורה וסיפקו תמורה לשוחד שקיבלו, וכן התייחס להיקף העצום של פרוייקטים קבלניים בהם עסקו הנאשמים, בשכר, ובניגוד לחוק. בית המשפט הדגיש, כי החוק אוסר על חבר מועצה לא רק להצביע בוועדה לטובת מי שמעסיק אותו, אלא גם לפעול מחוץ לוועדה.
בית המשפט המחוזי קבע בגזר הדין מתחם עונש הולם בעניינו של דרי, בין 6 ל-10 שנות מאסר ובעניינו של כנפו- בין 5 ל-8 שנות מאסר, וגזר עליהם כאמור עונשי מאסר של 6 ו-5 שנות מאסר. כמו כן, הטיל בית המשפט על הנאשמים קנסות בסך כולל של 300,000 ₪ וחילוט רכושם. בכלל זה, חילט בית המשפט מחצית מדירת המגורים של יצחק דרי שיבוצע תוך 12 חודשים תוך אפשרות פדיונה תמורת 1.375 מליון ₪.
כזכור, בשנת 2017, פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע 5 כתבי אישום נגד 21 נאשמים- נותני ומקבלי השוחד, ובהם כנפו, דרי, שלמה אלבז, שכיהן אף הוא כחבר מועצת העיר אשדוד, קבלנים וחברות שבבעלותם, בגין מעורבותם, כל אחד לפי חלקו, בפרשת השוחד. הנאשמים עמרם כנפו ויצחק דרי, בעת שכיהנו בתפקידים שונים בעיריית אשדוד ובמועצת העיר, קיבלו שוחד מהיזמים ומהקבלנים – אם בכסף ואם בטובות הנאה – בתמורה לקידום ענייניהם העסקיים בפרויקטים נדל"ניים בעיר אשדוד ובוועדות התכנון והבנייה, לעיתים קרובות תוך שהם פועלים בניגוד עניינים.
מרבית הנאשמים הודו במסגרת הסדרי טיעון, הורשעו בעבירות שונות, כל אחד לפי חלקו, והוטלו עליהם עונשים שונים ובהם קנסות וחילוטים בסך כולל של כ-20 מיליון ₪.
במסגרת הפרשה, הורשעו גם הקבלנים, שאינם עובדי ציבור, בעבירות של שוחד, הפרת אמונים או סיוע להפרת אמונים, כל אחד לפי חלקו.
התיק נוהל ע"י עו"ד שלום שיפר.
פרשת השוחד הגדולה תוארה היטב בכתבי האישום שהוגשו בגין שוחד נגד עמרם כנפו, מ"מק ראש עיריית אשדוד ויצחק דרי, לשעבר ממ״ק ראש העיר, שופט בית המשפט בית המשפט המחוזי דניאל בן טולילה, החליט להרשיע את השניים בעבירות שוחד ומרמה. ״הוכח בפניי מעבר לכל ספק סביר כי הנאשמים ביצעו את המיוחס להם ועל כן הנני להרשיע אותם בכל המיוחס להם בכתב האישום״, כתב השופט דניאל בן טולילה בהכרעת הדין.
בית המשפט הרשיע, את השניים בשורה של עבירות שחיתות. כנפו ודרי הורשעו שקידמו אינטרסים של קבלנים בעיר תמורת טובות הונאה, ועזרו בשינוי ייעוד קרקעות והגדלת פרויקטים של בנייה תמורת שוחד בשווי של כ-4.4 מיליון שקלים בסך הכל. זאת בעת שכיהנו בתפקידים בכירים בעירייה, במועצת העיר ובוועדה העירונית לתכנון ובנייה. בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות והרשיע אותם בכל סעיפי האישום. שוחד, מרמה והפרת אמונים. דרי הורשע בנוסף גם בעבירות מס והלבנת הון. כנפו הורשע בלקיחת שוחד בסכום כולל של כ- 240,000 שקלים בנוסף לאופציה לרכישת מגרש מהקבלן, ואילו דרי הורשע בלקיחת שוחד בגובה 2.5 מיליון שקלים.
מהכרעת הדין עולה כי מדובר בפרשות שחיתות בעיר אשדוד שתחילתן בשנות ה-2000 וסופן בשנת 2011. כתב האישום המתוקן כולל שמונה אישומים הנוגעים לשורת פרויקטים נדלני"ם בעיר אשדוד בכללם "בית החלמה ליולדות"; "מגדלי נוף"; פרויקט "שדה עוזיהו"; "רובע ט"ז"; מגרש 136; מגדלי ה-קיי טאואר׳, "שומרז סיטי" ופרויקטים נוספים.
כתב האישום בו הורשעו השניים מתאר כיצד הנאשמים עמרם כנפו ויצחק דרי, בעת שכיהנו בתפקידים שונים בעיריית אשדוד ובמועצת העיר, קיבלו שוחד מהיזמים ומהקבלנים – אם בכסף ואם בטובות הנאה – בתמורה לקידום ענייניהם העסקיים בפרויקטים נדל"ניים בעיר אשדוד ובוועדות התכנון והבנייה, לעיתים קרובות תוך שהם פועלים בניגוד עניינים.נטען כי בכל העת הרלוונטית, הנאשמים כנפו ודרי אחזו במשרות ציבוריות ונחשבו "עובדי ציבור" בהתאם להגדרת החוק. על פי המתואר בכתב האישום, אלו קיבלו שוחד מהנאשמים הקבלנים שהורשעו כבר בפרשה, בזיקה לפרויקטים שבאותה עת נבנו בעיר אשדוד. חלק מהאישומים חולשים על תקופה ארוכה ומתארים את השתלשלות האירועים משלב רכישת הקרקע, עובר לקבלת ההחלטות התכנוניות וכלה בבנייה בפועל.
כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בשנת 2017 באמצעות עו"ד שלום שיפר, כלל כתבי אישום נגד 21 נאשמים- נותני ומקבלי השוחד, ובהם כנפו, דרי, שלמה אלבז, שכיהן אף הוא כחבר מועצת העיר אשדוד, קבלנים וחברות כמו :הקבלנים קלוד נחמיאס, יצחק חדד וגלעד פרימק והחברות שלהם "קלוד נחמיאס חברה לבניין", "יחד הבונים ניהול ואחזקות (2002)" ו"פרימק". הקבלנים שמעון גוזלן, הרצל שמריז ויחיאל אבו והחברות שלהם "ש.י.א רפאל","שומרז חברה לבניין ופיתוח בע"מ" וחברת "יחיאל אבו", אשת הנדל"ן זיוה כהן וחברת "קדמת עדן" והקבלן יהודה אמסילי והחברות "י. לי-דה השקעות" ו"טגור א.ל השקעות ומסחר". בגין מעורבותם, כל אחד לפי חלקו, בפרשת השוחד. במהלך ניהולו של התיק, הגיעה הפרקליטות , בשלבים כאלה ואחרים, להסדרי טיעון עם כל יתר הנאשמים, אשר הורשעו במסגרת הסדרי טיעון, בעבירות שונות- כל אחד לפי חלקו, והוטלו עליהם עונשים שונים ובהם קנסות וחילוטים בסך כולל של כ-20 מיליון שקלים.
כך שהכרעת של השופט בן טולילה עוסקת סביב חלקם של מקבלי השוחד, הנאשמים עמרם כנפו ויצחק דרי יחד עם חברת כד-גל, שהיא החברה אותה הקים יצחק דרי במסגרת עיסוקו בנדל"ן. בפתח הכרעת הדין נאמר כי ״מדובר בכתב אישום חריג בהיקפו הכולל מספר פרשות, כמות רבה ביותר של מסמכים ועדויות״.
בהכרעת הדין נטען כי הדרך למסקנה הסופית אליה הגיע בית המשפט, תחילתה בפירוט, הלכה למעשה, של הפעילות הנדל"נית של הנאשמים בתקופה הרלוונטית. ובמה דברים אמורים. הנאשמים כנפו ודרי ביקשו "לעשות לביתם”, בתקופה בה לא קיבלו משכורת מהעירייה ובכך אין כל חטא, נהפוך הוא. עבור הנאשם 1 עמרם כנפו דובר על תקופה של כשלוש שנים בין 2003 ועד 2006 . הנאשם 2 יצחק דרי היה בתקופה הזו כבר "פנסיונר" של העיריה (תואר שבו הרבה בא כוחו להשתמש על מנת לצמצם מעמדו והשפעתו) לאחר שכיהן במגוון של תפקידים, לרבות ראש אגף חינוך ומ"מק ראש העיר. בית המשפט ציין כי כנפו היה בקיא בהבנת חוקי תכנון ובנייה. בית המשפט גם התייחס למרקם היחסים בין כנפו ודרי. לטענת בית המשפט יש שיראו בכך משום חברות אמיצה בין שני חברי מועצה ויכול שכך הם פני הדברים. אלא מאי, הייעוץ והעזרה אותם נתן הנאשם עמרם כנפו והנאשם יצחק דרי, בפרויקטים בהם זה האחרון היה מעורב לא נעשו "לשם שמיים" אלא בתמורה לתשלומי כסף גבוהים שהגיעו לכדי עשרות ומאות אלפי שקלים אותם העביר הנאשם 2 לנאשם 1. וכפי שהנאשמים "לא טרחו ליידע את יו"ר הוועדה בדבר הסיבה לניגוד העניינים בו הם מצויים בשל קשריהם ליזמים, לא טרחו לעשות כן בנוגע למערכת היחסים העסקית ביניהם. בכך יוכלו להעביר החלטות המטיבות האחד עם השני, מבלי לעורר חשד רב או להקים כנגדם טרוניות מצד יתר חברי הוועדה, או היועץ המשפטי".
האם מותר לחבר מועצה לעסוק בנדל"ן בתחומי העיר שבה הוא מכהן?
במהלך המשפט חלה מחלוקת בין הצדדים סביב הסוגיה האם בתקופה הרלוונטית מותר היה לחבר מועצה, שאינו מקבל שכר מעירייה, לעסוק בנדל"ן בתחומי העיר אשדוד.לטענת הפרקליטות עיסוק שכזה אסור מעיקרו, אז, כהיום. נטען כי למעט רכישת דירה פרטית, כל עיסוק בנדל"ן של חבר מועצה, גם אם אינו חבר בוועדת המשנה, בתחומי העיר בה הוא מכהן, הוא אסור. הפרקליטות מדגישה כי הדברים אמורים בין אם המדובר בתיווך, ייעוץ, קידום וליווי פרויקטים, סיוע בקבלת היתרים, יזמות וכיו"ב. המדובר בניגוד עניינים "מובנה" בין החובות המוטלות על חבר המועצה במסגרת תפקידו הציבורי לבין עיסוקו הפרטי בנדל"ן. לטענת הפרקליטות , נוכח האיסור הנורמטיבי, יש לראות בפעולות שביצעו כנפו ודרי, אגב עיסוקם בנדל"ן (כל אחד בהתאם לתקופה ולמעשים המיוחסים לו באישומים השונים) משום עבירה פלילית גם במקרה שבו תתקבל גרסתם העובדתית ולפיה התשלומים השונים שקיבלו מהקבלנים אינם בזיקה לתפקידם הציבורי.
מנגד, טוענים הסנגורים של הנאשמים כי אין מניעה גורפת לכך שחבר מועצה, ללא שכר, יוכל לעסוק במקביל בפעילות נדל"נית בעיר. על פי הנטען, העגונים הנורמטיביים עליהם מתבססת המאשימה אינם רלוונטיים, בהינתן כך ש"המותר והאסור" בעת הרלוונטית מצא ביטוי בנורמה מיוחדת לכך, כמפורט בסעיפים 47 ו- 47א לחוק התכנון והבניה. סעיפים אלו, כמו גם סעיפים 44ג ו-44ד לחוק שהוספו אליו בעקבות תיקון 101, מכירים באפשרות שחבר בוועדת המשנה יימצא בניגוד עניינים (כך למשל כמתווך או בעל אופציה), ומציעים מתווה שיוכל לאפשר המשך כהונה, תוך נטרול החשש לפעולה תחת ניגוד עניינים.
בית המשפט קיבל כאמור את עמדת הפרקליטות וקבע כי כנפו ודרי היה אסור לעסוק בנדל"ן בתחום השיפוט של העיר אשדוד, זאת מאחר והדבר מציב אותם "בניגוד עניינים חריף" לדברי השופט בן טולילה " " הנאשמים עשו דין לעצמם בכך שהשתתפו בישיבות שעסקו בענייני נדל"ן שלהם יש נגיעה אם בשותפות ואם בשל כך שקיבלו תמורה". השופט בן טולילה כתב עוד בהכרעת הדין כי חלק גדול מטענות ההגנה במשפט היו " בלתי רלוונטיות, מיתממות ולעיתים מגוחכות" וכי כנפו ודרי " סיגלו לעצמם מערכת נורמות מקלה עד מדומה".
מהכרעת הדין עולה כי כנפו ודרי היו "מעורבים בפועל ובכוח בפרויקטים נדל"ניים עצומים בעיר אשדוד, חלקם, מהגדולים שבעיר, הן מבחינת היקפם, עלותם, מורכבותם התכנונית ומשכם. רבים מהפרויקטים שלא לומר בכולם, הובאו בפני הוועדה המקומית לצורך שינוי ייעוד, תוספת יחידות דיור, בקשות והקלות. בחלק מהפרויקטים היה צורך בהעברת המלצת ועדת המשנה לאישור הוועדה המחוזית. ברבים מהפרויקטים היה צורך בקבלת היתרים ונדרש קשר הדוק עם מחלקות שונות בעירייה, בין אם בבקשות להיתרים ובין אם בקשות תכנוניות."
כך למשל בסעיף הראשון, הנוגע לבית החלמה ליולדות עניינו אופציה לרכישת מגרש על ידי עמרם כנפו, שינוי ייעוד מקרקעין (בפעם השנייה) וכוונה לבנות עליו 32 יחידות דיור. הסעיף השלישי הנוגע למגדלי נוף (שלטענת עמרם כנפו פעל בו כמתווך), עניינו הקמת רב קומות, לא רחוק מקו החוף, תוך שינוי תכנית בינוי, והוספתן של 34 יחידות דיור לתוכנית המקורית. ואילו הסעיף הרביעי הנוגע ל"מבוא אשדוד" (שבו יצחק דרי קיבל אופציה להיכנס כשותף) עניינו פרויקט עצום בהיקפו הנוגע לסיפוח קרקעות חקלאיות השייכות למושב שדה עוזיהו, המצויות בגבולה הדרומי של העיר אשדוד ונרכשו על יד קבוצת יזמים. המדובר במאות דונמים שעליהם הוקמו, ועתידים להיות מוקמים, שטחי מסחר, תחנות דלק, אוניברסיטה ומתקנים ציבוריים. הסעיף החמישי שעניינו רובע טז(שבו לדברי יצחק דרי, עסק כ"מייעץ" לשלושת הקבלנים שזכו במכרז לרכישת הקרקע), כשמו כן הוא, נוגע להקמת מאות יחידות דיור ברובע חדש, תוך הוספתן של עשרות יחידות דיור לתוכנית המקורית לצד הצורך בקבלת היתרי בנייה. הסעיף השישי הנוגע לחברת "יחד הבונים" (שבו לטענת עמרם כנפו הוא רק תיווך בין מוכר הקרקע לקונים), עניינו פרויקט הכולל 82 יחידות דיור במגרש 136 ב"סיטי" שחייב שינוי מדיניות העירייה בנוגע לשטחים עודפים, השבחת קרקע ומתן הקלות בחישוב ההשבחה. בפרויקט K TOWERS דובר על הגדלת זכויות והוספתן של 350 יחידות דיור (כאשר לטענת יצחק דרי הוא נתן ליזמים הלוואה בריבית, בסך של כמיליון שקלים). ואילו בשומרז סיטי שבו היזם העסיק את חתנו של יצחק דרי לבקשתו ושניים מילדיו קנו דירה מהיזם, דובר על פרויקט שבו נבנו מלכתחילה 341 יח"ד ונדונה בקשה לתוספת של 20% לכמות זו. בהכרעת הדין נטען כי בכל אחד מהפרויקטים בהם היו מעורבים הנאשמים והוספו יחידות דיור, היה צורך להחליט האם התוספות יבואו בדרך של השבחה או יחידות ממאגרים מוכרים, החלטות בעלות משמעות כלכלית של מיליוני שקלים שאמורים להיכנס לקופה הציבורית. החלטות אלו התקבלו בוועדת המשנה לתכנון ובניה, פעמים רבות, במעורבות ישירה של כנפו ודרי".
כאמור בסוף ההכרעה הרשיע בית המשפט את כנפו ודרי במיוחס להם "הוכח בפניי מעבר לכל ספק סביר כי הנאשמים 3-1 ביצעו את המיוחס להם ועל כן הנני להרשיע אותם בכל המיוחס להם בכתב האישום", כתב השופט בן טולילה כנפו ודרי צפויים להיכנס לכלא בגין הרשעתם. בטיעון לעונש יהיו רבים שיסנגרו על כנפו ודרי על עשייתם בשנות כהונתם כעובדי ציבור למען הציבור.
לבקשת הפרקליטות בית המשפט הטיל עליהם בהתאם לבקשת הפרקליטות צו איסור יציאה מהארץ עד לקבלת גזר הדין וקביעת העונשים.
הפרקליטות: "בית המשפט קבע, כי הנאשמים היו 'בניגוד עניינים חריף עם הקבלנים בעיר אשדוד ולכן אסור היה להם לעסוק בקידום פרויקטים של נדל"ן בעיר”.
מפרקליטות דרום נמסר: "בית המשפט המחוזי העביר מסר חד וברור, לפיו עיסוק בנדל"ן של חבר מועצה, באופן שבו פעלו הנאשמים בקידום פרויקטים של קבלנים, מהווה שוחד והפרת אמונים. בית המשפט קבע, כי הנאשמים היו 'בניגוד עניינים חריף' עם הקבלנים בעיר אשדוד ולכן אסור היה להם לעסוק בקידום פרויקטים של נדל"ן בעיר".
גלבר: "עשיתי את עבודתי כשליחת ציבור ולמענו"
הפרשה נחשפה לפני כ-11 שנה על ידי חברת המועצה עו"ד הלן גלבר, והפרשיה אף "כיכבה" בתוכנית ׳עובדה׳ של אילנה דיין, ובעקבות החשיפה נפתחה החקירה. לדברי עו"ד גלבר: "צר לי ואין בליבי שמחה לאיד שזו התוצאה העגומה ונבחרי ציבור מואשמים בשוחד, מרמה והפרת אמונים, אני עשיתי את עבודתי כשליחת ציבור ולמענו וכפי שאני עושה ואעשה תמיד. אין לי שום דבר אישי כנגד אף אחד מהמורשעים. כולי תקווה שבאירוע הזה נבחרי הציבור בכלל ובעיריית אשדוד בפרט, ילמדו את הלקח ויתנהלו בהווה ובעתיד באופן שקןף, צודק וחוקי למען הציבור”.
אולם בהמשך היא מוסיפה וחושפת ומצרה כי בעירייה לא למדו לקח והיא בודקת פרשה חדשה של שחיתות לכאורה: "כשחשפתי את פרשת השחיתות החמורה שבה היו מעורבים בכירי העירייה, הייתי בטוחה שבזאת זה הסתיים, ושמעתה והלאה העירייה תתנהל עפ"י אמות מידה של מינהל תקין. לא חשבתי אז, שגם היום, כל כך הרבה שנים אחרי, אני אעסוק בבדיקה של פרשות חמורות נוספות שקשורות בעירייה, ושנמצאות כרגע על שולחני".
עו"ד גלבר מציינת את מה שהשופט דניאל בן טולילה מחדד את זה בפסק הדין: "לחבר מועצה אסור לעבוד בייזום פרויקט בתחום השיפוט של העירייה, בה הוא משמש חבר מועצה". לדבריה, "זה לא מספיק לחשוף שחיתות או לגנות אותה. שלטון שמעורב בשחיתות יש להחליף לאלתר. במשמרת שלי לא תהיה הזדמנות לאנשים שלא הולכים בדרך הישר או שמועלים בכספי ציבור. אני שמחה שאנחנו חיים בחברה שבה רוב האנשים מסתייגים מהתנהגות כזאת של אנשי ציבור”. לאחר פרסום הכרעת הדין צייצה העיתונאית אילנה דיין בטוויטר: "זה לקח 11 שנה, אבל בסוף טחנות הצדק זזו. ב-2011 שידרנו ב'עובדה' תחקיר של רוני זינגר ובו מתוודים קבלנים איך נתנו שוחד לסגן ראש עיריית אשדוד עמרם כנפו. בשבוע שעבר הורשעו כנפו וחבר מועצה נוסף בקבלת שוחד במיליונים. הלן גלבר, חברת המועצה שחשפה את הפרשה נרדפת עד היום
