מהתביעה עולה כי בחודש דצמבר לפני כשנתיים, בשעות הבוקר המאוחרות בעת שצעדה ברח' הרצל באשדוד, במדרכה הצמודה לכביש מצד מערב, מול ה"שופרסל דיל", בדרכה לתחנת האוטובוס, נתקלה רגלה באבנים משתלבות אשר היו פזורות על המדרכה וכתוצאה מכך נפלה ושברה את שורש כף יד ימין.
תושבים שראו אותה מוטחת על הרצפה סייעו לה לקום ופינו אותה לקבלת טיפול בחדר המיון בביה"ח "אסותא" באשדוד. מאז התאונה הקשישה סובלת מכאבים ניכרים בהנעת שורש כף היד ומהגבלות תנועה של היד והאצבעות עקב פגיעה בעצב האולינרי.
מומחה לכירורגיה של היד אשר בדק את הקשישה מטעם התביעה, קבע כי הוא סובלת מנכות לצמיתות בשיעור 27 אחוזים בגין קישיון של מספר אצבעות ובשל ירידה בתחושה.
בא כוחה עו"ד דותן לינדנברג העוסק בתביעות בגין נזקי גוף, טוען בתביעה כי העירייה והקבלן מטעמה התרשלו בכך שהציבו אבנים משתלבות אשר היו פזורות על המדרכה באופן שהיווה מכשול סמוי מהעין ובלתי צפוי שסיכן את שלמות גופם של הצועדים במקום. הם לא דאגו לסילוק המפגע וגם לא דאגו להציב במקום שילוט או גידור שימנע גישה למפגע. בנוסף נמנעו מלזהות את גורמי הסיכון ולתקן הליקויים.
בתביעה נטען כי לפני התאונה האשה תפקדה כשורה וניהלה משק ביתה למופת ולאחר התאונה הפכה למוגבלת וזקוקה לעזרה בביצוע פעולות פשוטות ויומיומיות ובביצוע מטלות משק ביתה. בנוסף היא סובלת מהגבלות תנועה בכף היד ומכאבים עזים.
עוד נטען כי כתוצאה מנכותה, הקשישה נאלצה לשנות את אורח חייה, מתקשה להשתמש ביד שמאל, נמנעת מביצוע פעילות גופנית ומעיסוקה בתחביביה ומרבה בנטילת משככי כאבים. כתוצאה מכך פחתו הנאות חייה באופן מהותי.
היא תובעת לפסוק לה פיצויים עבור עזרת צד ג', כאב וסבל, הוצאות רפואיות ונסיעות.
