צד נוסף של מוטי מלכא: גם מושחת וגם כפוי טובה

מוטי מלכא, מנכ״ל המשכן לאמנויות הבמה חושף עוד צד בהתנהלותו המושחתת בתפקידיו השונים: מתברר שהוא גם כפוי טובה כלפי מטיביו. במאמר שפרסם בעיתון הארץ לפני כשבועיים תחת הכותרת ״איפה המהפכה? מה עשו חמש שנות רגב לתקציב התרבות״ הוא משמיץ את שרת התרבות היוצאת מירי רגב ומותח עליה ביקורת. באותה כתבה הוא מצליח להיות עוד יותר מגעיל והוא מלקק לשר התרבות החדש חילי טרופר, דקה וחצי אחרי שרגב פרשה ממשרד התרבות. רגב יש להזכיר, לבקשת מלכא, הכריזה על התזמורת האנדלוסית כלאומית, מה שמכניס לה מיליונים לקופה שאותה מנהל כעת אותו מלכא

שיתוף בפייסבוק
שיתוף בוואצאפ
שיתוף במייל

אולי בהשפעת החמסין ששל תחילת הקיץ, או מתוך שעמום בשל השבתת מוסדות התרבות בשל נגיף הקורונה, או סתם ללקק לשר התרבות החדש, חילי טרופר ולהשמיץ את שרת התרבות היוצאת, מירי רגב שלה הוא חייב הרבה, החליט מוטי מלכא, מנכ״ל המשכן לאומנויות הבמה באשדוד, ויו״ר המרכז לתרבות האנדלוסית ולפיוט בישראל לגלות שוב את פרצופו האמיתי. הוא עשה זאת במאמר בעיתון הארץ שפורסם ב- 27.5.20 ובה לכלך על שרת התרבות מירי רגב היוצאת, ובחר ללקק לשר החדש, חילי טרופר, בבחינת 'מת המלך הישן, יחי המלך החדש' או 'הכושי עשה את שלו הכושי יכול ללכת'.
וזהו מוטי מלכא, שמתנהל בשחיתות במספר פרשיות שנחשפו בעבר מתוך דוחות של מבקר המדינה והחשב הכללי לאוצר, שכעת מצרף לעצמו עוד אופי: כפוי טובה, שממהר להחליף נאמנויות כמו גרביים. כשרגב הייתה השרה לתרבות הוא ידע ללקק לה ולקבל ממנה יחס ותקציבים. את התזמורת האנדלוסית למשל היא הפכה עולמות כדי להכריז עליה כתזמורת לאומית שמקבלת מיליונים בשנה, אותה אנדלוסית שהוא הרס וסגר בגלגולה הקודם בשל ניהול כושל ומושחת וכעת השתלט עליה שוב. כזכור לפי דוחות החשב הכללי לאוצר ודוחות שלמים חמורים של מבקר המדינה נחשפה התנהלות מושחתת של מלכא בניהול התזמורת שנסגרה וגם בפרשות שונות שחשף מבקר המדינה כולל בפרשת הכרטיסים במשכן.

מלכא חסה בצילה של רגב והוא האחרון שיכול לדבר על ביקורת בכלל ועל רגב בפרט. היא עשתה למענו הרבה מאוד. הגדילה תקציבים של התרבות בעיר ושל המשכן והוא הנהנה הגדול. לא תושבי העיר. הוא נהנה ברמה שהוא עושה מה שבא לו בלי אף אחד יעיר לו. רק באחרונה הוא השתלט סופית, שוב, על התזמורת האנדלוסית באמצעות עמותה פרטית והפך לבעל הבית שלה. עמותה שמתוקצבת מכספי ציבור והוא עושה ככל העולה על רוחו בלי ביקורת. מלייונים עוברים כל שנה בקופת העמותה בלי שיש ביקורת של מועצת העיר. נקווה מאוד שממלא מקום ראש העיר אבי אמסלם שממונה על המשכן יידע לעצור את ההשתוללות שלו ולא ישתף עמו פעולה.
"לא מהפיכה ולא צדק חברתי"
מלכא בחוסר בושה ובחוצפה גדולה פרסם מאמר לפני שבועיים בעיתון הארץ. מאמר משמיץ את רגב בו הוא מביע את דעתו על התרבות בישראל ובאשדוד ועל פעילותה של רגב אותה הוא מכנה: פעילות שלא מספיקה וכזו שלא צמצמה פערים. תחת הכותרת ״ לא מהפיכה ולא צדק חברתי. מירי רגב סיכום" הוא כותב בין היתר כי רגב הצליחה אמנם להגדיל את תקציב התמיכות והפעולות של משרדה בסכום עתק מתקציב תמיכות של 496 מיליון ב- 2015 לתקציב של 710 מיליון בשנת 2019 ומציין כי רגב יזמה את ההכרה בתזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד כמוסד תרבות לאומי, לצד התיאטרון הבימה והתזמורת הפילהרמונית.
אבל אז הוא קובע מייד כי למרות זאת: ״הפערים נותרו, מוסדות התרבות שבעיר תל אביב, המטרופולין הכלכלי והתיירותי של ישראל, קיבלו ב- 2015 תמיכה כוללת בסך 235 מיליון שקלים- 47% מכלל תמיכות המדינה בתרבות בשנה זו. ואילו באשדוד לדבריו: ״שבה לפי הלמ״ס 225 אלף תושבים, ב- 2015 קיבלו כח מוסדות התרבות באשדוד 5.9 מיליון שקלים בלבד , שהם 1% מסך התמיכות של המדינה. ב- 2019 עמדו התמיכות למוסדות התרבות באשדוד על קצת פחות מ- 14 מיליון שקלים, גידול משמעותי לכל הדעות, אלא שעדיין מדובר ב- 2% בלבד מסך התמיכות, שהם לשם השוואה 62 שקלים לתושב״.
והוא ממשיך וכותב כי נתונים אלה "יש בהם כדי לאפיין את תקופת כהונתה של רגב: ומתבקש שהם יעוררו דיון ציבורי רציני, מעמיק ולא מתלהם בשאלה ׳האם ראוי הדבר שתל אביב תזכה לנתח ענק כזה מתקציב התמיכות?׳, תל אביב היא אכן עיר המטרופולין הגדולה בישראל, אלא שיש גם ערי מטרופולין נוספות בישראל. ירושלים, חיפה ובאר שבע הן בוודאי ערים מרכזיות. אשדוד מתהדרת בישובי הפריפריה שלה, ובהם קיבוצים, מושבים ומועצות רבות שרואים בה מטרופולין לשופינג, לתרבות הפנאי ולתעסוקה. תרבות היא גם מקור למובילות חברתית״.
והוא ממשיך ושואל: ״האם יש הצדקה לכך שב-מ 2020 כמו ב-2019, יקבלו מוסדות התרבות בתל אביב 39% מסך כל התמיכה שמעניקה המדינה? או שאנו רואים לנגד עינינו את התפתחות של ׳ מדינת תל אביב׳? מי שיבקש להיאחז במחשבה שעיריית תל אביב מעבירה בהלימה לתמיכת משרד התרבות תקציבים רבים למוסדות שבתחומה ייתקל באכזבה. כך למשל עיריית תל אביב מעבירה תמיכה זניחה ביותר לתיאטרון היידישפיל ולמרכז האתני ולהקת המחול ענבל. לא תגלו העברת תמיכה כספית ישירה לתזמורת הפילהרמונית הנפלאה ולתיאטרון הבימה, שאין זה המקום להרחיב בקריסתו הכלכלית עד כדי חדלות פרעון…"
צריך להזכיר איך מלכא במו ידיו הניהוליות הרס וסגר בשל ניהול כושל את התזמורת האנדלוסית בגלגלוה המקורי. מלכא היה המנכ,ל הראשון שלה ניהל אותה לפי החשב הכללי לאוצר באופן חמור ביותר והוביל אותה לסגירה ולפיטורי עשרות נגנים שנזרקו. מלכא שמדבר על חדלות פרעון של ה'בימה'? מלכא, אתה לא מתבייש, איש כמוך שמתנהל בשחיתות ניהולית שמבקר המדינה חייב אותך להחזיר מאות אלפי שקלים על פרשת הכרטיסים במשכן וחטפת על הראש בדוחות חמורים מרשה לעצמך לדבר על חדלות פרעון של אחרים?

מלכא במאמר הכפוי טובה הזה כלפי השרה שהטיבה עמו פשוט יורק לבאר ששתה ממנה לאחר שרגב תמכה באשדוד, אם בהעתקת חלוקת פרס אופיר במשכן לאומנויות הבמה באשדוד למשך שנתיים, או כמו שמלכא עצמו ציין בהכרה בתזמורת האנדלוסית אשדוד כתזמורת לאומית. הוא פשוט חיכה ״דקה״ לאחר שרגב עזבה את התרבות כדי למתוח ביקורת. איפה היית מר מלכא עם אותה ביקורת כלפי רגב לפני שנתיים למשל? אז לא העזת לכתוב נגדה?.
ומלכא כמו מלכא, איש שאין לו בושה ויושר פנימי ״קורץ״ במאמר שלו לשר התרבות החדש, חילי טרופר ומסיים במילות שבח דביקות לטרופר, משל היה אתו בצבא. טרופר, להזכיר, היה מפקד צוות ביחידת העלית דובדבן והשתתף בעשרות מבצעים עלומים בשטחים ולפני מספר חודשים הוא תרם כליה לאדם שלא הכיר. איש באמת ערכי והגון. אבל כשזה בא במאמר כזה ממלכא ברור שהוא רוצה להשתמש כעת במלך החדש .פשוט בושה וחרפה.
וכך כתב מלכא על טרופר בסיום אותו מאמר :"כל שוחרי התרבות והספורט אהבו, ובצדק, את הנאום ההצהרתי של השר הנכנס חילי טרופר עם כניסתו למשרד. טרופר קנה לו שם של אדם ערכי מאוד ונשא בתפקידים ציבוריים וחברתיים רבים. בהם כהונה ארוכה כראש אגף החינוך , הרווחה והתרבות בירוחם. שם זוכרים אותו כאדם שניחן בקור רוח, הגון ורגיש לצורכי כל קהילה. עבודה רבה נכונה לשר התרבות הנכנס. עוד לפני שווירוס הקורונה גרם לנזקים עצומים בתחום התרבות, היו בו מאבקים תמידיים על החלוקה הרצויה של כספי התמיכות, ותמיד הביקוש גבר על ההיצע. כעת עשרות אלפי יוצרים, אמנים, אנשי במה ותפעול, טכנאים, תפאורנים ועוד מצאו עצמם חסרי פרנסה. בימים רגילים טרופר היה יכול לסמן לו כמטרה מרכזית ( לצד שיח מכבד, מכיל והדדי עם אנשי עולם התרבות) את הגדלת תקציב התרבות ליעד החלומי- 1% מתקציב המדינה. בעת הזו, כל גידול ייחשב להצלחה״
ומסיים מלכא ״ מי שבקיא בנבכי וסדרי העבודה במשרד התרבות יודע שכל שר החפץ לקדם את החזון שלו יכול לעשות זאת גם בתקציב הקיים. אפשר לעשות מהפכה אל מול פקידי המדינה והקריטריונים שפג תוקפם, בבחינת האמור התלמודי ׳ מי שאמר לשמן וידלוק הוא יאמר לחומץ וידלוק״.
ונסיים עם פתגם משלי בשפה המרוקאית שאתה, מר מלכא, מכיר טוב: "לא תשרב מין ביר ותרמי פיה חאג'ר, לא תאכל מן סאחין הו טבזא פאה" ובתרגום לעברית: 'אל תשתה מהבור ותשליך בו אבן, ואל תאכל מהצלחת ואחר תירק בה'

השר החדש חילי טרופר. מוטי מלכא מלקק לו

ככל הניראה לאחר שחטף מלכא על הראש מצד מקורבי רגב הוא פרסם בפייסבוק שלו את התגובה הבאה: " לצערי מאמר זה שפורסם לראשונה בעיתון הארץ ב- 27-5-2020 קיבל כותרת על ידי העורכים בהארץ שאינה משקפת את תוכנו העיקרי של המאמר וצר לי על כך מאוד. כוונתי בעיקר לכותרת שקיבל המאמר במהדורה המודפסת של העיתון. דווקא משום כך נראה לי לנכון להמליץ לקרוא המאמר"

הצטרפו לקבוצת הוואצאפ של אשדוד 10:
כבר הורדתם את האפליקציה של אשדוד10?

הורדה לאנדרואיד:

[ajax_load_more container_type="div" post_type="post" offset="1" destroy_after="10"]
[ajax_load_more container_type="div" post_type="post" offset="1" destroy_after="10"]
דילוג לתוכן