פרשת השבוע ׳וארא׳ היא השנייה בספר ׳שמות׳ והיא פותחת בהבטחות של הקדוש ברוך הוא כלפי משה רבינו, כי בקרוב יראה את ידו החזקה וכי זעקתם של בני ישראל התקבלה במרומים ובקרוב תגיע הגאולה. למרות ההתגלות וההבטחה, משה לא מצליח לשכנע את העם ועל כך התורה כותבת (שמות ו', ט'):"וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ועבודה קשה". על פי הנכתב, העם היה עסוק בעניינים הגשמיים, להם היה משועבד ועדיין לא היה מוכן לרוחניות ולגאולה. הביטוי 'קוצר רוח' מתייחס לחוסר זמינות נפשי ואילו 'עבודה קשה' מתייחס לחוסר זמינות פיזי, הנובע מנטל וקושי העבודות שהוטלו על בני ישראל במצרים. כשמתבקש משה רבינו ללכת לפרעה מלך מצרים ולספר לו על גאולת עם ישראל, הוא אינו מאמין בכך ומציג בפני ה' יתברך את הבעיה. אם בני ישראל לא מאמינים לי? איך פרעה יאמין? בכדי לחזקו, מצרף ה' את אהרון הכהן בן ה-83 לשליחות החשובה, במסגרתה יוביל האחרון, לצד משה בן ה-81, את עם ישראל משעבוד לגאולה.
במעבר חד לספורט הישראלי בכלל והאשדודי בפרט, שנכנס שוב לקיפאון, בעקבות הסגר השלישי, שנכנס לשבוע השני שלו. ענפי הספורט השונים בעזרת ה' גם יחזרו לשיגרה ועימם, גם הכדורגל הכל כך אהוב עלינו ואליו אנחנו מתגעגעים. כולנו תקווה שנצא מחוזקים מהתקופה הזאת. שנלמד להעריך את מה שיש לנו ושנעמוד על שלנו. שנוכל להתאחד ולהתאגד כאוהדים ולקבוע לעצמנו, מתי קבוצתנו האהובה תשחק. שנפסיק לתת לעסקנים, למפרסמים ולמועצה להסדר ההימורים בספורט לקבוע לנו את סדר היום. שנצליח להחזיר את הרומנטיקה שאבדה למשחק ושהשחקנים שמייצגים אותנו, לפני הכל, יהיו בני אדם.
הסגר, אי הודאות והשינויים שחלו על כל אחד מאיתנו, בכל תחום אפשרי עומדים ליצור עולם חדש, שלא הכרנו. מה שהולך לשלוט הוא התכונות החיוביות, ההדדיות, גמילות החסדים, הכרת הטוב, צדקה, רוחניות, קירוב לבבות ושלל חיבורים טובים ועשייה נבונה. הגיע הזמן שנקבל ונקדם את הדברים הטובים בספורט ונבעט את אלה המשחירים. כולנו תקווה שהמשבר שפקד את העולם יסתיים במהרה ושנחזור ממנו לעולם טוב יותר, בכל התחומים. כשם שבפרשת השבוע, בני ישראל לא שמעו למשה רבינו ולא האמינו לרעיון הגאולה, כך מקבלי ההחלטות בספורט הישראלי מתעלמים מרחשי הקהל כבר תקופה ארוכה. בסוף גם הם יבינו. הכדורגל הוא של האוהדים.
שבת שלום!
