הפנצ'ר מאכרית התגייסה בשנת 96' עם פרופיל 97 ובמהלך כ-18 שנה במסגרת שירותה הצבאי, ביצעה את תפקידה במבנה תחת תקרה שעשויה מאסבסט, עד למועד התפרצות מחלת הסרטן. באי כוחה טוענים כי קצין התגמולים שגה בכך שהעדיף את חוות דעתו של פרופ' רחמים (רמי) בן יוסף- מומחה באונקולוגיה קלינית וברדיותרפיה, בניגוד למאמרים רפואיים רבים בתחום.
בחודש מרץ 2014 במהלך השבוע ה-6 להריונה, הבחינה בגוש בשד שמאל ולאחר שעברה ביופסיה נמצא גידול של השד בקוטר 2.5 ס"מ. בנוסף בבית השחי נצפו בלוטות לימפה חשודות וממאירות. בעקבות כך היא עברה הפלה ושימור פוריות לקראת טיפול כימותרפי, הקרנות וטיפול הורמונלי.
באי כוחה, טוענים בערעור כי המאמרים הרפואיים מוכיחים ומבססים קיומה של אסכולה לפיה קיים קשר סיבתי הדוק בין חשיפה לאסבסט לבין התפרצות מחלת סרטן הלימפה. על כן שגה קצין התגמולים כשטען שלא קיימת אסכולה רפואית, שעה שידוע לו, על מאמרים וספרות רפואית עדכנית וכן על עשרות של מחקרים המעידים על קיומו של הקשר הסיבתי.
לטענתם, פרופ' בן יוסף הפנה בחוות דעתו בצורה מגמתית למאמרים מסוימים והוציא דברים מהקשרם ולא התייחס עניינית לשורה של מחקרים אשר קבעו כי ישנו קשר סיבתי בין חשיפה לאסבסט לבין מחלת סרטן הלימפה. באי כוחה ביססו טענתם גם על שורה של פסקי דין שהכירו בערכאות שונות בקיומה של אסכולה רפואית אשר קובעת כי ישנו קשר הדוק בין חשיפה לאסבסט לבין מחלת סרטן הלימפה. לטענתם מקומם ומפלה לאפשר קיומו של מצב בו אצל חייל צה"ל שלקה במחלה לא יוכר הקשר הסיבתי, שעה שאזרח יוכר בנסיבות דומות.
לדבריהם תנאי שירותה הצבאי והחשיפה הממושכת לאסבסט היוו קרקע פורייה להתפרצות מחלת הסרטן. לכן קצין התגמולים התעלם מהראיות הברורות אשר הונחו בפניו , המעידות באופן ברור על כך שהחיילת סבלה מהמחלה במהלך שירותה לאור חשיפתה לאסבסט.
