מהתביעה שהוגשה לבית משפט השלום באשדוד באמצעות עורך דין דותן לינדנברג המתמחה בתביעות בגין נזקי גוף, עולה כי לפני חצי שנה בעת שהתארחה ב'בית לברון' באשדוד, במהלך כניסתה למתקן הג'קוזי בקאנטרי נפלה ונחבטה בחזקה באגן, בעצם הזנב ובירכיים.
זאת כיוון שתחת נקודת המעקה במתקן הג'קוזי הותקנו מדרגות אשר היו שקועות וחבויות בדופן הג'קוזי, באופן שאיפשר שימוש רק למתרחצים העולים מהג'קוזי ולא איפשר שימוש למתרחצים היורדים אליו. כמו כן, מאחז היד אשר הותקן מסתיים לפני רצפת המתקן.
לאחר התאונה היא נבדקה במרפאה לרפואה דחופה 'טרם' באשדוד ובהמשך פנתה לבית חולים אסותא בעיר ובדיקת CT של האגן והירכיים הדגימה שבר עם תזוזה בעצם הזנב.
למרות הטיפולים לא החלה הטבה ממשית במצבה והיא ממשיכה לסבול מכאבים עזים וממגבלות תנועה בעמוד השדרה המתני והיא מתקשה בביצוע פעולות הכרוכות בהפעלת הגב התחתון ובכלל זה קושי בישיבה ממושכת, בעמידה ובהליכה ובשימוש במדרגות, קושי בנשיאת חפצים כבדים ועוד כהנה פעולות, מה שמגביל את תפקודה.
בחוות דעת רפואית שצורף לתביעה, מומחה אורתופדי קבע כי היא סובלת מנכות לצמיתות בשל פגיעה בעמוד השדרה המתני ובגין שבר בחוליה 5S.
בא כוחה עורך דין דותן לינדנברג טען בתביעה כי החברה העירונית חייבת לפצות את פועלת הייצור על נזקיה, בין היתר בגלל שהתרשלה בכך שלא דאגה לתקינות מדרגות הג'קוזי, להתקנת מאחז יד מתאים, להצבת סימון או שילוט מתאים המזהיר מפני הסכנה וכי לא דאגה לאסור שימוש במתקן הג'קוזי עד לתיקון כל הליקויים.
כמו כן לא דאגה לכל אמצעי אחר שהיה בו כדי למנוע התאונה ולא פעלה בצורה סבירה כבעלת או כמחזיקת מבנה מרכז קהילתי.
פועלת הייצור שלפני התאונה תפקדה כשורה וניהלה את משק ביתה באופן עצמאי, נזקקה ותזדקק גם בעתיד לעזרה בביצוע פעולות פשוטות ויומיומיות ומטלות משק ביתה לנוכח המגבלות הפיזיות והתפקודיות שנותרו בגופה כתוצאה מהתאונה. היא נאלצה לשנות את אורח חייה: היא נמנעת מביצוע פעילות גופנית ומעיסוק בתחביביה, מרבה בנטילת משככי כאבים ופחתו הנאות חייה באופן מהותי.
היא תובעת לשלם לה פיצוי של כמיליון שקלים עבור הפסדי שכר, תנאים סוציאליים ופנסיה, עזרת צד ג', כאב וסבל, הוצאות רפואיות ונסיעות.
