באשדוד אלפי אנשים חרשים או עם מוגבלות בשמיעה, אשר אסטרטגיית התקשורת שלהם מול אנשים שומעים היא קריאת שפתיים. מאז פרצה לתוכנו מגיפה הקורונה אנו נדרשים בתקנות בריאות העם לחבישת מסיכה שמכסה את רוב חלקי הפנים כולל הפה, דבר המונע מהחרשים, כבדי השמיעה, מבוגרים ומתקשים בשפה, תקשורת ע"י קריאת שפתיים כאשר לעיתים הצורך להבין את הצד השני מביא לידי כך שהמסכה מוסטת מהפה והסכנה להידבקות הופכת להיות גבוהה ומוחשית.
לדברי חבר המועצה עו"ד אופיר לסרי, "כעת כשאנו בפתחה של שנת הלימודים נראה כי בשנה הקרובה המסכות ימשיכו להיות חלק בלתי נפרד מחיינו, ומכאן ראוי כי כל צוותי ההוראה וצוותי ההדרכה בכל המוסדות העירוניים לרבות נותני שירותים וכל מי שמתנהל מול כבדי שמיעה וחרשים יצויד במסכת קורונה נגישה כדי לאפשר להם את הדבר הבסיסי בחייו של כל אדם והוא – תקשורת, דיבור, הבנה, בנוסף יש לשקול בחיוב חלוקת מסיכות נגישות גם לאוכלוסיית המבוגרים המתקשים בשפה ובוודאי לכבדי שמיעה ולחרשים".
הבקשה של עו"ד לסרי מתחלקת לשלושה סעיפים כאשר מועד ביצועה חייב להיות מיידי ככל שניתן, בשל הסמיכות לשנת הלימודים. "מועצת העיר תקבל החלטה עקרונית לפיה העירייה רואה בחיוב רכישת וחלוקה של מסיכות נגישות לצוותי החינוך, הדרכה וכל נותני השירותים לרבות אוכלוסיית המבוגרים ואלה המתקשים בשפה", ציין בסעיף הראשון. בסעיף הבא כתב: "מנכ"ל העירייה יבדוק מול משרד הבריאות (שכבר נדרש לכך) ו\או כל גורם אחר את הימצאותם ו\או הדרך לרכוש מסיכות קורונה נגישות לרבות העלויות הכרוכות בכך".
"כמות המסכות תקבע ע"פ הצורך" ציין עו"ד לסרי בסעיף השלישי, "ולשם כך מועצת העיר מטילה על ראשי המנהלים חינוך ורווחה ועל מנכ"ל החברה לתרבות לערוך מיפוי של כמות צוותי ההדרכה וההוראה לרבות כבדי השמיעה, החרשים והמבוגרים, ובהתאם לנתונים שיוצגו ע"פ הנדרש בס"ק ב' ו- ג' לעיל ירכשו המסכות ויחולקו ע"י הגופים הרלוונטיים".
עו"ד אופיר לסרי: "לא צריך להכביר מילים על חוסר האונים והקושי מקום בו אנשים אינם יכולים לתקשר ביניהם כאשר כלי התקשורת היחידי שלהם הוא קריאת השפתיים, מה שנמנע מאוכלוסיות מסוימות עד כה בשל החובה בחבישת מסיכה, וברגע שאמא לילדה הסובלת ממגבלת שמיעה הסבה את תשומת ליבי לפתרון המוצע באתר "נגישות לישראל" הבנתי כי זוהי חובתי הבסיסית ואני מאמין ומקווה שמועצת העיר תתמוך בהצעה כדי שניתן יהיה לקדם את הנושא".
