בשקט בשקט, מתחת לראדר אנשים גוועים ברעב. לא רעבים ותכף יאכלו, אלא במלוא מובן המילה הם מתים מרעב. אף אחד לא מדבר על זה ואת התקשורת וערוצי החדשות זה לא מעניין, זה לא סקסי כמו להציל בחורה יפה מהכלא. לפוליטקאים שלנו זה מזיז את הציפורן, עדיף לנסוע לארה"ב ולדבר בכנסים מרהיבים מלעשות את מה שנבחרת לעשות. ובינתיים אנשים מתים מרעב.
בהתחלה ביטלו את תוכנית 'ביטחון תזונתי' שדואגת לסלי מזון לילדים מתחת לקו העוני. זו כניראה הדרך היחידה שלהם לקבל מזון ראוי, אבל את מי זה מעניין.
אח"כ ביטלו עוד כמה תוכניות אבל הגענו לשיא. בוטלו תשלומי הבטחת הכנסה לעולים חדשים. לא מדובר בתוספת, אלא כשמה כן היא, ההכנסה המובטחת היחידה שיש להם. אין להם כסף אחר, ועם עיניים יפות וכוונות טובות כידוע, לא הולכים למכולת. ברוב המקרים מדובר בעולים שהרגע עלו, שאין להם איך 'להסתדר לבד' וזו קבלת הפנים של מדינת ישראל. הם לא מעניינים אף אחד. הילדים שלהם אוכלים ממה שהצליחו למצוא או לאסוף והם שכחו טעמו של אוכל מהו.
פניתי לח"כים, אמרו לי מבינים, אבל האוצר לא משחרר, פניתי לאוצר אמרו 'אין, בחירות' (מעניין שלדברים אחרים כן יש) פניתי למשרד הקליטה, אמרו משרד האוצר והנה שרשרת בלתי ניגמרת, שהאחרונים בה הם אנשים, עולים שגוועים ברעב. מה גרם לי להישבר היום ולג'דר את חיי חצי שעה ברצף? אישה עולה חדשה, עם ילד, חולה בסרטן שאם לא תאכל תמות, פשוטו כמשמעו, אנחנו אוספים עבורה מזון אבל זה לא הפתרון וזה לא מספיק! וזה מתסכל אותי בכל מילימטר בגוף, שאין לי איך לשנות את זה. בבקשה תעזרו לי להראות שילדי רווחה קודמים לתקציבי בחירות, שעולים חדשים קודמים לתקציבי בחירות. שהחיים שלנו פה חשובים יותר מכל דבר אחר, שתפו את הפוסט, תראו לכולם שאנחנו עדיין בני אדם, ומצבם של אחרים כן מעניין אותנו, ואולי אז זה כן יעשה מספיק רעש ויעניין גם את מקבלי ההחלטות.
