מכה לתושבי רובע ט"ו. ההישג של מאבקם נגד הכוונה לבנות כ- 750 יחידות דיור במגדלים גבוהים בין הווילות, בלב הרובע שנבנה בבנייה נמוכה וההחלטה של העירייה לצמצם את התוכנית ל-250 יחידות דיור בלבד, נמחק במחי הצבעה של חברי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, אשר קיבלה את ערעור רמ"י על החלטת המועצה המחוזית לצמצום הבנייה, ובניגוד לעמדת עיריית אשדוד והתושבים החזירה את הדיון לפתחה של הוועדה המחוזית.
מדובר בהחלטה חשובה אשר עלולה להשליך על מתחמים אחרים במדינה שבהם הוקמו שכונות של בתים צמודי קרקע. ההחלטה של המועצה מדגישה את העדפת המדינה לצופף את הבנייה כולל בשכונות צמודי קרקע על חשבון איכות חיי התושבים. אולם את תושבי אשדוד בכלל ותושבי רובע ט"ו והרובעים הסמוכים בפרט האינטרסים הנדל"ניים לא מעניינת, ומסתמן כי התושבים יחדשו את המאבק.
סיפורו של רובע ט"ו
את רובע ט"ו, שהוקם אי שם בשנות ה- 80, תכנן והוציא לפועל אריה אזולאי מי ששימש בשנת 83 ראש עירייה. אזולאי קידם את התכנית להקמת רובע מיוחד לוילות ברובע טו' במחירים עממיים מאוד, שכל פועל מסודר במקום עבודה טוב, וכל סוחר יוכלו לרכוש מגרש במחיר מוזל שכולל פיתוח. מחשבה ותפיסת עולם מנהיגותית ואחראית כלפי התושבים. לאחר כשנה וחצי, מאז בחירתו של אזולאי, פורסם מכרז למכירת המגרשים ברובע ט״ו.
מחיר המגרש של כ-510 ממ״ר היה שלושים ואחד אלף דולר בלבד כולל פיתוח. בויקיפדיה בפרק רובעי אשדוד נכתב כי: "רובע ט"ו הוא הרובע הגדול באשדוד מבחינת השטח. הרובע בנוי ברובו ממבנים פרטיים דו-קומתיים וכן רבי קומות אחדים. פיתוחו ובנייתו חולקה ל-4 שלבים, השלבים הראשונים נבנו באמצע שנות ה-80 והאחרונים בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21. ברובע זה שוכן מגדל עתיק המכונה "המיצדית". לפני כאלף שנה שימשה עמדה זו כמגדל איתות המקשר עם העיר הערבית רמלה על מנת לבדוק האם אויבים מנסים לחדור לארץ מחוף ימה של אשדוד. ברובע ט"ו פועל מחנה (סניף) של תנועת הנוער המחנות העולים, וכן מתנ"ס "דקל" בשטח בית הספר היסודי "אופק".
מחאת התושבים: “במקום פארק ט"ו פאק ט"ו"
תושבי הרובע נדהמו כאשר גילו כי במאי 2017 הוגשה בקשה לוועדה המקומית, לאישור תוכנית שקידמה עיריית אשדוד, לבנות שכונה של 752 יחידות דיור ברובע ט״ו, בחלק השטח מדובר על פארק ירוק ציבורי. זאת במסגרת ׳הסכם הגג׳ בה סוכם בין העירייה והמדינה על תוספת של כ-30,000 יחידות דיור באשדוד. התוכנית לבנות בלב הרובע, בצמוד לשדרות רוטשילד ושדרות גורדון. מדובר במגרש ריק שבסמוך אליו קיים היום גן ציבורי. שישה מגדלי מגורים שגובהם יתנשאו לגובה בין 12 ל- 27 קומות, בשילוב מסחר. הוועדה המקומית המליצה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לאשר את התוכנית. התושבים ההמומים יצאו למאבק על הבית ושמירת הציביון הייחודי של הרובע. בין היתר פנו התושבים במכתב לראש העירייה ד"ר לסרי, ובו הביעו את התנגדותם. בין היתר נכתב במכתב ללסרי: "יובהר שמדובר בלב רובע ט"ו, בשטח הציבורי הפתוח היחיד שנותר, שניתן היה לבנות בו מרכז קהילתי ראוי, מבני ציבור שונים לתועלת הקהילה, מקוואות, ריאה ירוקה כמו בכל עיר גדולה המכבדת את התושבים הוותיקים אשר ודואגת לרווחתם. . מדובר על אוכלוסיה המתגוררת בבתים צמודי קרקע המחזיקה פעילות ענפה מהתחום העסקי וקידום העיר, תורמת משמעותית להכנסות העירייה ולמקומות עבודה לכל תושבי העיר.. התוכנית מהווה מחטף וחוסר איזון משווע בין הבתים בסביבת המגורים לבין התוכנית שהוגשה. תוכנית זו תמוטט את הרובע ותהפוך רובע יוקרתי ושקט לאזור של רעש, לכלוך וישנה את פני הרובע לחלוטין".
בין המתנגדים שיצאו למאבק גם חברת המועצה עו"ד הלן גלבר, חבר המועצה באותם ימים אלון חסן, דייר הרובע, ומראשי הוועד לשעבר בנמל אשדוד, וראש העירייה אריה אזולאי, שאמר לעיתון "השבוע באשדוד" כי : "זאת פשוט גניבה מה שנעשה ברובע טו'. על פי התכנית של הרובע מדובר בשלב ב' של התכנית. אני הייתי אחראי על שלב א' של הבנייה. התוכנית הכוללת של הרובע הייתה שבשטח המדובר הוא שטח ציבורי פתוח (שצ"פ) והכוונה לבנות מוסדות ציבור בית ספר מתנד וכדומה. לא יכולים להיות שם בניינים זו פשוט גניבה”.
התושבים הקימו קבוצות מחאה בפייסבוק, פנו במכתבים ואף הפגינו מול ביתו של ד"ר לסרי. בנוסף הגישו התושבים עתירה לבית המשפט שקבע שהנושא יידון מחדש במועצת העיר. תחילה הגיב ד"ר לסרי בחריפות כלפי מתנגדי התכנית: "מי עתר לבית המשפט? עתרו התושבים שבאנו להפריע להם בחיים הטובים שלהם, בוילות שלהם, להסתיר להם את הנוף חס וחלילה. ואת מי אנחנו רוצים להביא לשם? חבר'ה צעירים, טובים, עם מתנ"ס, עם בית ספר, עם פארק. ועוד עתרו גם חברי אופוזיציה שכנראה הם לא צריכים את זה, הם ויכולים לקנות דירות לילדים שלהם. אז מה כן הם רוצים? שיחיאל לסרי לא יצליח ושהנהלת העיר לא תצבור נקודות. בכל שנות פעילותי הציבורית לא הייתה לי אכזבה כזאת. היינו בטוחים שאנחנו באים לישיבת המועצה וזה יעבור פה אחד".
גם פגישה בין נציגי המתנגדים עם מנכ"ל העירייה אילן בן עדי וממלא מקום ראש העירייה דאז עו"ד גבי כנפו סמנכ"לית העירייה דינה בר אולפן, מנהלת אגף אסטרטגיה אסתי פילוס ומהנדס העיר דורון חזן. עו"ד כנפו הסביר כי תוספת יחידות דיור היא צו השעה. "אם תושבי אשדוד רוצים שלילדיהם יהיו דירות במחירים סבירים, הם צריכים להתחיל להשלים עם צורות בינוי שמייצרות יותר דירות על פחות שטח" בסופו של דבר המפגש פוצץ.
ד"ר לסרי מודיע על כוונת העירייה למשוך את התוכנית
באוגוסט 2018, כחודשיים לפני הבחירות לעירייה מפתיע ראש העירייה ומודיע על הכוונה למשוך את התוכנית לאור התנגדות התושבים. פשרה בין ד"ר לסרי וחבר המועצה דאז אלון חסן כי ייבנו רק 250 יחידות דיור. בספטמבר 2019 מקבלת הוועדה המקומית את הצמצום של התוכנית. ביוני 2020 מודיע ד"ר לסרי כי התוכנית המתוכנת הופקדה בוועדה המחוזית ופרויקט "בית לצעירים בלב הרובע" יוצא לדרך. "ידענו לאזן בין הצורך לתוספת יחידות דיור חדשות לבין איכות חיי התושבים", ציין ד"ר לסרי.
אולם רמ"י הגישה התנגדות לצמצום התוכנית. בטענה כי התוכנית החדשה "נכה" מבחינה תכנונית, ומותירה חלל ריק במקום לייצר רצף בנוי הממשיך את רחוב הרצל עד אזור הים. רמ"י הוסיפה כי התוכנית המקורית כוללת תמהיל של דירות המיועדות לקהלים שונים, לרבות דירות קטנות בהישג יד, ושומרת על רצועה ירוקה. עוד טענה בערר כי התפתחותה של אשדוד מוגבלת בצדה הדרומי על ידי השטחים הפתוחים של חולות "הדיונה הגדולה", ומכאן חשיבות הניצול היעיל והנכון של מגרש פנוי בתוך העיר. תחילה הערעור לא התקבל אולם, כידוע המועצה קיבלה את הערעור, חרף התנגדות העירייה שטענה כי התוכנית תגרום לעומסי תנועה.
גלבר קוראת ללסרי לכנס ישיבה דחופה בנושא הבנייה בט"ו
עם פרסום החלטת המועצה פנתה חברת המועצה עו"ד הלן גלבר, שכזכור הייתה בין המתנגדים לתוכנית , במכתב לראש העירייה ד"ר יחיאל לסרי וקראה לו לכנס דחוף ישיבה של המועצה. בין היתר היא כותבת: ״לאור החלטת המועצה הארצית לתכנון ובניה לקבל את הערר שהגישה מנהל מקרקעי ישראל שלא לאשר את צמצום כמות יחידות הדיור ברובע ט״ו מ-694 יחידות דיור ל-250 יחידות דיור, אבקשך לבטל את התכנית המשנה ייעוד למגורים ולהחזיר את התכנית לייעוד המקורי שטחי ציבור ומוסדות ציבור, אבקש להפעיל את סמכותך ולכנס ישיבה מיוחדת בנושא שבנדון״.
עו"ד גלבר הגיבה להחלטה ואמרה השבוע: "התוצאה הייתה ידועה מראש, כפי שהתרעתי לכל אורך הדרך. עירית אשדוד, כבעלת הקרקע, בחרה לשנות את יעוד הקרקע למגורים במקום ליעוד המקורי שהוא מוסדות ושטחי ציבור לרווחת תושבי רובע ט"ו, ט"ז י"ז לאחר שעירית אשדוד שינתה את היעוד החוק קובע כי הקרקע באופן אוטומטי חוזרת לבעליה, קרי, למנהל מקרקעי ישראל שכאמור מעוניינת להגדיל את יחידות הדיור תוך פגיעה באיכות חיי התושבים. לדאבון הלב, לקראת הבחירות, לאחר מאבק עיקש של תושבי רובע ט"ו שנאבקתי לצידם מהרגע הראשון, ראש העיר הבטיח לתושבי רובע ט"ו לצמצם את יחידות דיור ל-250 דבר שהסבירות שיקרה הייתה נמוכה. והתוצאה לא איחרה לבוא כעת הגיעה לידנו הזדמנות פז למשוך את התוכנית ובמקומה להגיש תוכנית שתממש את התוכנית המקורית למוסדות ציבור כגון: מתנס, מוסדות חינוך, מגרשי טניס, פארקים לרווחת התושבים. שגרתי מכתב דחוף מלסרי, ובקשתי לכנס ישיבה מיוחדת ולקבל הצעתי זו בהקדם האפשרי״.
כצנלסון: "לא במשמרת שלי"
סגן ראש העירייה ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה. אינג' שמעון כצנלסון הגיב על ההחלטה ואמר: "בעקבות החלטת המועצה הארצית לתכנון ובניה לקבל את הערר של רמ"י ולאפשר להם להגדיל מספר יחידות דיור במקום 250 ברובע ט"ו, אני מצר על כך שבמועצה הארצית לא רואים לנגד עיניהם את טובת תושבי אשדוד ככלל ורובע ט"ו בפרט ונותנים יד לפגיעה באיכות החיים של תושבי השכונה. פקיד מרמ"י כנראה מדבר עם פקיד מהמועצה הארצית ומחליטים לעשות יד אחת נגד אשדוד, נגד שיתוף הציבור, אשר לפי החוק חלק מקבלת ההחלטות.
כל זה כאשר רמ"י איחרו את המועד להגשת הערר, היא דוגמה לחוסר שקיפות והתנהלות בכפיה של גורמים אשר לא מבינים מה תפקידם. משמעות היא שהתוכנית חוזרת לדיון בוועדה המחוזית. מדובר בתוכנית אשר דורשת את הסכמת העירייה מכיוון שמדובר בשטחים בבעלות העירייה, ואני מודיע בצורה חד משמעית שהעירייה לא תשתף עם זה פעולה. כל שהדברים לא יהיו בתיאום עם העירייה, התוכנית לא תתקדם. בכוונת העירייה להודיע מיידית לוועדה המחוזית על חזרה מהסכמה על התוכנית באופן שימנע את קידומה וחזרה למצב הסטטוטורי הקיים של שטחי ציבור פתוחים ושטחים לבנייני ציבור. החלטות רעות של פקידים מנותקים נגד תושבי אשדוד, לא במשמרת שלי”.
עיריית אשדוד: “ננקוט בכל האמצעים המשפטיים לבטול התכנית"
דובר עיריית אשדוד, אדי בן חמו מסר בתגובה: ״הועדה המחוזית תדרש לדון בתכנית ולקבוע את הסך הכולל של יחידות הדיור בתחומי התכנית ואת שלביות הביצוע של מימוש התכנית. ועדת המשנה לא קבעה איזו חלופה תבחר הועדה המחוזית ומה כמות יחידות הדיור שתהיה במתחם המתוכנן. ועדת המשנה קבעה גם כי התחשבות הועדה המחוזית בעמדתה של הועדה המקומית והעירייה בתחומה מצויה התכנית אינה מהווה שיקול זר כטענת רמ"י וכי לעמדת הועדה המקומית והעירייה יש חשיבות. עם קבלת החלטתה של ועדת המשנה לעררים קיים ראש העיר התייעצות דחופה עם היועץ המשפטי לעירייה ועם משרד עו"ד וילצ'יק המתמחה בדיני תכנון ובניה וייצג את העירייה בנושא זה והוחלט למצות את ההליכים מול הועדה המחוזית ולהביע את התנגדות העירייה והועדה המקומית להגדלת מספר יחידות הדיור במתחם וככל שעמדת העירייה לא תתקבל, לנקוט בכל האמצעים המשפטיים לבטול התכנית".
מנכ״ל ארגון הקבלנים, שלומי בן עזרי: ״אני חושב שנכון להגדיל הצפיפות״
שלומי בן עזרי מנכ"ל ארגון הקבלנים באשדוד והשפלה מסר בתגובה להחלטת המועצה הארצית לתכנון ובניה: "המשאב החשוב ביותר שלנו היא הקרקע. ניצול משאב זה משמעותו הגדלת צפיפות וניצול מיטבי של הקרקע. אנחנו חייבים לילדים שלנו יחידות דיור ולכן צריך להגדיל צפיפות. טוב שיש מבוגר אחראי בדמות המועצה ארצית לתכנון ולבנייה שרואה את רמת המאקרו ומבינה שחייבים למצוא פתרונות לזוגות צעירים ולמשפרי הדיור בעיר.
אנחנו חייבים לנצל נכון את עתודות הקרקע המועטות שנותרו בעיר מה שעוד שמדובר בקרקע ברובע ט"ו בעל מצב סוציו-אקונומי גבוה יחסית ולא צפוף.
החלטת הוועדה המחוזית לאפשר בניית 250 יחידות בלבד הייתה ניצול בחסר של הקרקע וטוב שנמצא המבוגר האחראי שמבקש ש"תשקלו פעם נוספת ושנכון יהיה להגדיל הצפיפות".
בן עזרי: "כתושב העיר וכאזרח במדינה, אני חושב שנכון להגדיל הצפיפות כדי שלכל הילדים שלנו יהיה מקום לגור לידינו. ההגירה השלילית לאשקלון הסמוכה, אינה מהווה פתרון שאנו תושבי העיר צריכים לקבל".
ל פי התוכנית המקורית שעוררה התנגדות של חלק מהתושבים, תכננו לבנות במקום 750 יחידות דיור ופרנסי העיר נכנעו לתושבים וצמצמו התוכנית ל-250 יחידות דיור בלבד. לכן אני שמח שהמבוגר האחראי- הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה, ביקשה להעביר התוכנית לדיון נוסף בוועדה המחוזית. אני מקווה שהוועדה המחוזית תקבל עתה ההחלטה הנכונה שתנצל את הקרקע היקרה הזו הכי טוב שאפשר.
ד״ר לחמני: ״צריכים לפתוח במלחמה ציבורית״
חבר מועצת העיר ד״ר אלי לחמני: ״קראתי את החלטת המועצה. המושג ׳כשטיפש זורק אבן לבאר גם עשרה חכמים לא יכולים להוציא אותה׳. החטא הקדמון הוא החטא של ההחלטה הראשונית כלל לבנות שם.
כשהעירייה עשתה תפנית לאחור זה היה מאוחר מידיי. לצערי זה חלק מאותו הסכם מומלץ שעיריית אשדוד כל כך מתהדרת פה שהסכם הגג שהכניס אותנו לצרה וחליפה לוחצת. שהנה , עיריית אשדוד עם קצת היכולת שלה לקבל החלטות לגבי תחום השיפוט שלה. עצוב לנו גם כתושבים שגורם ארצי מחליט איך איכות חיים שלנו תיראה באשדוד . ואני חושב שאנחנו צריכים לפתוח מלחמה ציבורית, אם עיריית אשדוד באמת התכוונה, אני חשבתי ועדיין חושב שבשטח הזה לא צריך להיות כלום לא 250 ולא 700 לא 694 ולא 250 אפס יחידות דיור. זה אמור להיות העיר הירוקה של הרובע, לצערי נכנסו למידרון והתברר שהמידרון הוא חלקלק וקשה לחזור במורד של הירידה שאנחנו נמצאים בה ועובדה הנה, אז עיריית אשדוד לכאורה התנגדה ואמרה ׳רק 250 יחידות דיור ׳ ועכשיו אנחנו צריכים לאכול את הצפרדע. איך אומרים אנחנו אוכלים את הברושים ונזרקים מהעיר".
אתה מתכוון להוביל מאבק?
"לפחות מהבחינה הזו אנחנו נשתדל לסייע לתושבים להובלת מאבק ציבורי רחב. עם כל הכבוד למועצה הארצית, עדיין את איכות החיים שלנו אנחנו אמורים לקבוע. לזה יש ועדת בניין ערים ויש את התושבים פה. מועצת העיר צריכה לקבל החלטה חד משמעית, אני מקווה שהיא תהיה אפשרית. אנחנו די נעולים עם הסכם הגג אנחנו צריכים להחזיר את השטח חזרה לשטח ירוק״.
