מ.ס אשדוד קרובה שלושה משחקים בלבד מהרגע בו היא תפסיק להיות ״הברווזון המכוער״ של הכדורגל האשדודי.
מ.ס כזכור היא איחוד של הפועל אשדוד ומכבי עירוני אשדוד המיתולוגיות, האיחוד נוצר ב-1999 מתוך מחשבה שעדיף לתקצב קבוצה עירוני אחת ולא שתיים, מחשבה נוספת היא שקבוצה אחת תביא תארים ותגרור קהל משני הצדדים.
זה לא קרה, הקהל לא הצטרף והתארים לא הגיעו. ב-2015, אוהדי עירוני מחו מול ביתו של ג׳קי בן זקן ומול העירייה. מ.ס אשדוד שיחקה ב-2015 עם מדי הפועל אשדוד בתגובה. הקבוצות חזרו עונה לאחר מכן, ביציעי הקבוצות הגיעו מאות אוהדים שהתגעגעו ובמשחקי הדרבי לא היה מקום פנוי באצטדיון הי״א.
עברו כמעט 8 שנים מאז, אלא שהפועל אדומים קרסה כלכלית, האוהדים התקשו לקבל את העובדה שהקבוצה פותחת עונה עם מאזן של 12 נקודות פחות (בעונה האחרונה הופחתו נקודות למועדון שהלך לפירוק) ומספר האוהדים פחת. המעט שמגיעים ליציע – מוחים נגד הנהלת הקבוצה והמאמן דוד רביבו.
גם בצד הצהוב ירדה משמעותית כמות האוהדים, שלא יכולים לשאת את הישארות הקבוצה בליגה א׳ כבר כמה עונות, וחווים משבר אמון בהנהלת הקבוצה החדשה שנבחרה לפני כשנה וחצי.
ופתאום, מהבוידעם, מ.ס אשדוד, הייצור כלאיים, חוזרת לקדמת הבמה בכדורגל בינוני להחריד ועם אפשרות להעפיל לפלייאוף העליון ועוד לזכות בגביע המדינה. איך זה מתבטא? כבר שלושה משחקים רצופים שהקהל של מ.ס גדל. אתמול במשחק נגד בני סכנין הגיעו לאצטדיון הי״א 2,100 אוהדי אשדוד.
קבוצות הליגות הנמוכות או הקבוצות שהוקמו מחדש שכחו כי אחרי הכל צריך לתחזק את הרגש וזה פועל גם עם קהל. לעירוני והפועל אין אויבים, הגעגוע כבר פג וההישגיות נעלמה, היא היתה בליגות נמוכות יותר כשהתקציבים היו גדולים והיו יותר ניצחונות אבל כיום כשהניצחונות לא מגיעים, גם אוהדי הקבוצות לא.
והנה בעונה ממש ממש ממש לא יציבה, מ.ס אשדוד עשויה לקחת גביע ולהעפיל לפלייאוף העליון, כשזה יקרה – הקהל יחליט באופן די טבעי שזה מה שהוא רוצה. מ.ס אשדוד יכולה להפוך במהירות מברווזון מכוער ולא רצוי בעיר לברבור יפה שמביא המון כבוד.
