ביום שני הקרוב 31.5.21 בשעה 20:30 תתקיים בפעם השישית תחרות ׳הסבתא היפה בישראל׳ "סבתוש”. התחרות היוקרתית אותה יזם ומפיק אורי קריספין, תתקיים במשכן לאומנויות הבמה. לאחר שבשנה שעברה לא התקיימה התחרות בשל נגיף הקורונה ולאחר שנפתחו אולמות התרבות והסתיים מבצע "שומר החומות”, יככבו הסבתות היפות במדינה. לגמר עלו 34 סבתות בגילאי 45 ועד 70 מנהריה ועד אילת. לדברי קריספין, המועמדות הסופיות עברו בחודשיים האחרונים גיבוש ומשימות שהכשירו אותן למעמד. בין היתר שמעו הרצאה מפי רווית אסף ואצל "יוסף גבות" בקריית אונו ונהנו מכל רגע.
בין המועמדות יש שלוש סבתות מאשדוד. שלושתן יפות, מנהלות קריירה וגידלו ילדים לתפארת ועתה כשהגיעו הנכדים, התפנו להתמודד בתחרות.
גלית אביב
מורה מיוחדת וסבתא אוהבת
גלית אביב (55) היא מורה בחינוך המיוחד כבר שני עשורים.גלית היא אמא ל-3 ילדים וסבתא אוהבת לשתי נכדות מיקה ורוני. מלבד הקריירה והמשפחה היא אוהבת לרקוד ורוקדת זומבה פעמיים בשבוע, עושה הליכות ורוכבת על אופניים. היא מספרת שהיא אוהבת מאוד את הים מילדות וגרה 5 דקות הליכה מהים וגם פרחים, בעיקר חמניות. "הים והפרחים הם הויטמינים שלי לחיוך על הפנים”. בנוסף היא אוהבת בעלי חיים ומגדלת שתי כלבות ועוד חתולה שאימצה את המשפחה ומתגוררת בחצר.
איך הגעת לתחרות?
"כבר כמה שנים שמציעים לי בסביבה הקרובה להגיש מועמדות לתחרות, ועכשיו שיש לי שתי נכדות זה יותר מדבר אלי, והחלטתי שאני אלך על זה”.
איך החוויה?
"אני מוצאת את עצמי במנהרת הזמן שהכל הולך אחורה. פתאום יש לנו כל מיני קמפיינים וצילומים והפקות, ואורי קריספין המדהים הזה מתנהג אלינו כמו אבא לסבתות. הכרתי בנות מדהימות מהדרום ועד הצפון יש לנו מאילת וגם מחיפה מכל הארץ. יש לי המון תמיכה אנחנו מעלים תמונות של קמפיינים ואני מקבלת פרגון ומלא לייקים, ואומרים לי 'את בטח תזכי', אבל אני לא תמיד הייתי בטוחה בעצמי. למשל הסמל שלי זה התלתלים. תמיד מפרגנים לי אבל, המצחיק שהתלתלים תמיד ערערו לי את הביטחון ופתאום מצאתי ספר מדהים באשדוד , שמו שמעון קאז, ספר מעולה ובן אדם צנוע. הוא לקח אותי לחסותו ומיום שאני אצלו אני פורחת עם התלתלים שלי”.
לדברי אביב, הבנות מפרגנות אחת לשנייה והן מגובשות. "הפכנו כמו משפחה אחת. כשנפלו טילים באשדוד כולן התקשרו והתעניינו והזמינו אותי לבוא אליהן. אין פה קנאה אחת בשנייה , להיפך. זה לא מובן מאליו. יש פרגון בין הבנות. למשל התקשרו אליי 3 מועמדות שאמרו לי ' דיברנו עליך ואת בטח תזכי' וזה מחמם את הלב הפרגון. זה הרבה בזכות אורי שמעודד פרגון וקירבה בין המועמדות”.
הפרגון שהיא זוכה הן מהמשפחה והן מהמועמדות מגיע גם מבית הספר "היובל" שם היא עובדת. ״כולם תומכים המנהלת בעבודה. אני עובדת בבית ספר ' יובל' המנהלת והסגנית, פנינה וסיגלית, מפרגנות נותנות לי לצאת באמצע היום לצילומים בתל אביב”. לשאלתי היא אומרת שגם לה יש מועמדת שהיא חושבת שתזכה אבל מעדיפה לשמור בסוד.
שרה שפר
בצעירותה נבחרה בתחרות יופי של העדה ההודית
שרה שפר (55) הנדסאית אלקטרוניקה בחברת ׳אינטל׳, נשואה ואמא ל שלושה ילדים: דנית מהנדסת בניין נשואה ואמא לשתי בנות, עידן סטודנט באוניברסיטה העברית וירין תלמיד כיתה ט׳ במקיף ז'. היא סבתא דיי טרייה וגאה לגפן בת שנתיים וחמישה חודשים ושקד בת 10 חודשים.
לדבריה, היא עלתה לארץ בגיל 9 חודשים, היא ״כמעט צברית" למדה במקיף ג' ובמכללה השלימה לימודי הנדסאים. אמא שלה נפטרה בגיל צעיר, והיא טיפלה באביה והאחים שלה. בעלה עובד התעשייה האווירית וייצא לשליחות בארה"ב ויעדר מהתחרות, אבל היא זוכה לפרגון רב. לפני נישואיהם היא זכתה בתחרות יופי של העדה ההודית ועתה היא, בשלה יותר לאחר שתמיד טיפלה בכולם להגשים את עצמה ולהשתתף בתחרות. אגב היא מספרת שפעם זכתה בטוטו בפרס הראשון אבל ביחד עם 290 זוכים.
איך הגעת לתחרות?
"לפני כשנתיים חברה השתתפה והמליצה עליי, אך בשל התחייבות משפחתית, לא התאפשר לי. השנה, שוב בעקבות המלצה החלטתי לנסות”.
איך החוויה?
״מאוד נהנתי מהמפגשים ומהחוויה בכלל. יש בנות מהממות בתחרות, והן מביאות איתן ערך נוסף לא רק יופי חיצוני. כל אחת מהן היא עולם ומלואו ולכל אחת מהן יש סיפור חיים מרתק וניסיון חיים שמעצים עוד יותר את יופיין ומאוד מעצים לשמוע סיפורים של נשים שנמצאות בסטטוס שלי. אני נהנית מהדרך, כיף לי בכל אחד מהמפגשים הללו, וכיף לי בחברת הנשים החכמות והיפות הללו. אשמח לזכות וגם אם לא צברתי חוויות וחברות לחיים".
שרה מספרת על הקשר החם בין המועמדות ומוסיפה כי "שאפו ענק לאורי קריספין, שמנצח על כל ההפקה היפה הזאת ודואג לגבש אותנו. באמת שנוצרו בינינו, הבנות יחסי ידידות וחברות לבביים. כולנו נהנות מהדרך וזה לא מובן מאליו”.
יעל שורקי: "הסבתא של הסבתות"
יעל שורקי (51) ילידת צרפת. עלתה בגיל 7. ומאז במשך 45 שנה היא באשדוד. נשואה ואמא ל-3 ילדים וסבתא לשלוש נכדות. בזמן הריאיון איתה היא שמרה על נכדותיה. יעל היא מרפאה בעיסוק במקצוע ועובדת בבית אבות סיעודי ברובע ה' 'בית שאול' ע"ש שאול בן שמחון ז”ל). "יש לי 6 מדריכות במחלקות, אני עושה אבחונים אקרובטיים מערכות תפקודיות התאמות עיסוק, בקרות של משרד הבריאות זה התפקיד שלי”.
התחביבים שלה פילאטיס וריצה וכן גינון וביקורים במשתלות. וכן צביעת רהיטים וחידוש והכי ליהנות עם הנכדות בפארק. בגיל 50 היא העניקה לעצמה מתנה. "למדתי קוסמטיקה רפואית אצל חווה זינגבויים, אבל בשל הקורונה לא עסקתי בזה. למדתי בעיקר לידע שלי ואולי אעסוק בזה בעתיד”.
איך הגעת לתחרות?
"הבת שלי ראתה את המודעה בעיתון. היא רשמה אותי. זה היה לפני מספר חודשים ובגלל הקורונה ועבודה מאסיבית בבית האבות שכחתי מזה. ואז קיבלתי זימון לאודישן זה הרגיש לי כמו ' ריפרש נחמד אני לוקחת את זה ברוח ספורטיבית וכחוויה”.
ספרי על החוויה שלך בתחרות
"נפלאה. אנחנו נפגשות הרבה בנות כיפיות, נעימות כל אחת עם העולם האישי שלה, הכרתי נשים מכל הארץ וזו חוויה. כל שבוע פוגשות נשים עם קריירות מעניינות בנות עם עוצמה ונוכחות והמפגשים מהנים בפני עצמם. נהנית מהדרך. אני באמת לא באה עם ציפיות גבוהות, גם אם זה לא זה בסדר, הכל טוב, אני הולכת בקו החוויה. יש לדעתי בנות אולי אפילו יותר מתאימות ממני, אין לי שום בעיה עם זה הכל בסדר". היא זוכה לחיבוק משפחתי ופירגון של הבעל והילדים שגאים בה.
ואיך בעבודה? הסבתות בבית אבות מפרגנות?
"מאוד שמחו ואמרו 'מתאים לך, יש לך סיכוי . את הסבתא שלנו מייצגת אותנו,' מפרגנים, חמודים."
