האם מדובר על תרבות מורשת יהודית של העבר, כפי שחלק טוענים? או שמדובר על נוסטלגיה שהפכה לאמצעי מסחר בקולות ללא קשר לנושא היהודי, דבר המנוצל בעיקר על ידי המפלגות לבחירות. איציק משה מייסד בית ישראל בגיאורגיה להסברה מנסה לעשות סדר בעניין וטוען כי ללא סממנים יהודיים אין טעם בהנצחת מורשת גלותית לא יהודית. מה גם שכל קהילה עושה לעצמה ערב כזה או אחר. הפילוג הורג וגם מסוכן" אומר איציק משה מאשדוד, מייסד ארגון ההסברה העולמי "בית ישראל" שלפני מספר חודשים היה למטרה לחיסול של ראשי ארגוני הטרור ממשמרות המהפכה האיראנית. הקוטביות הקשה בעם מתחילה להשפיע גם על תושבי האזור, המארגנים של ערב עלייה באשקלון, החליטו לאמץ את האידאולוגיה של ארגון ההסברה "בית ישראל", והוחלט לקיים ערב ציוני בעברית, ללא סממנים גלותיים, בתקווה שבדרך זה יביאו לקליטה מרבית ויתרמו לאחדות בעם. האם לפנינו רפורמה בקליטה? או הרס המוסכמות ונורמות הקיימות עשרות שנים בישראל? או יזמות ציונית חדשה באירועי עולים באשדוד ואשקלון? וייתכן שאכן קיימת סכנה עתידית לחברה הישראלית, בשל בעיית הזהות הישראלית-יהודית והפילוג העדתי בישראל?
"הסכנה ממשית יותר", טוען איציק משה, מייסד "בית ישראל", ואומר "שהבעיה איננה בדחיית תרבות אחרת או אמנים אחרים, אלא בלבול הדרך והווקטור בקרבנו, הבעיה היא ביצירת מוטציה בלתי מובנת ובהכנסת התרבות הגלותית באירועים ובחגים שבהם התוכן חייב להיות ישראלי, יהודי ובשפה העברית. כיום, כאשר מרגישים את הפחד הקיומי על בשרינו, אין צורך להרחיב על הסכנות בגין הפילוג ובפרטיקולריזם המסוכן הקיים בישראל".
ש. איציק, וכנגזר מקושיות של פסח אשאל, מה נשתנה הלילה הזה… דווקא באשקלון?
"באשקלון בזכות ראש העיר והמארגנים, תהיה תחילת מהפכה ובטוחני שהדבר ישפיע על אופי האירועים שיתקיימו בעתיד בישראל. ערב שכל כולו יהיה בשפה העברית, יעלו על הנס את העליות השונות לישראל, ואת החזרה הביתה למולדת, וכאמור, לראשונה מזה 50 שנה, התכנים יהיו ציוניים וישתתפו בו אמנים בני העלייה וכן אמנים מחו"ל שישירו בעברית לאות הזדהות עם מדינת ישראל ליובל 75 שנה. בערב ראשון מסוגו, המארגנים יציגו את שדרת העלייה שתוקם באשקלון, יצדיעו ל-18 משפחות ציוניות ועל תרומתן לעלייה מבריה"מ וכן תתקיים תערוכה עם ציוני דרך של 3,000 שנה, החל מחורבן הבית הראשון. האירוע בהשתתפות אנשי ציבור בכירים, ראש העיר תומר גלאם, חבר מועצת העיר דוד בן אברהם, רו"ח ויו"ר העמותה להפצת תרבות ומורשת יהודי גאורגיה שבתאי בירן. בשל התוכן הציוני והסברתי, יצטרפו לכנס ארגונים בינ"ל הפעילים בחסות ארגוני מוסדות אירופה, שהביעו תמיכה בהקמת שדרת העלייה בעיר עולים, אשקלון".
ש. והשאלה כתושב אשדוד לשעבר ויש לך גם משפחה והרבה יוצאי גאורגיה. יש מקום גם באשדוד שיקבלו את המודל שלך שיהיה פחות גלותי?
"אשדוד חייבת להוות דוגמה לערים אחרות.
אשדוד הינה עיר אידיאלית ליישום המודל של ישראליזציה בשל היותה עיר עולים קלאסית.
במידה והפיילוט מצליח באשקלון, והקהל של יוצא חבר העמים יקבלו בהבנה את השינוי, אשמח לפעול לקיים אירוע דומה עם ההנהגה המקומית באשדוד.
השינוי בכוון זה באשדוד חשוב לאו דווקא באספקט התרבותי בלבד, אלא להיות דוגמה למופת לאחדות שהיא הכרחית בישראל.
אני משוכנע שמשרד הקליטה והסוכנות היהודית יקבלו בהבנה את הפורמט החדש ויתחילו לתמוך באירועים שהם בשפה העברית ועם מסרים ציוניים".
ש. ולמה לדעתך לא ניתן לקיים ערב אידאולוגי עם שירה בשפה אחרת?
תלוי בתוכן האירוע. אם מדובר בחגיגה לשם חגיגה, אפשר לחגוג בכל דרך. אבל, באם בערב אידאולוגי עסקינן, בו משתתפים אנשי ציבור וגורמי ממסד, המטרה הסופי באופן טבעי מושגת על ידי הפרטים הקטנים והתכנים. כשם שלא ניתן להכין מנה כשרה מבשר חזיר כך לא ניתן לקיים ערב ציוני אידאולוגי, עם שירה ותרבות לא יהודית וגלותית. עבור אדם שעלה ממדינה מסוימת, עבורו שפה או שימור התרבות איננו רק שפה ואיננו רק דבר טכני, אלא מרכיב אמוציונלי שהופך לדרך חיים. עובדה היא, שבמלחמה אחרונה בין ארמניה לאזרבייג'ן, העולים בישראל תמכו באופן אוטומטי בארץ מוצא, ממניעים גלותיים, ללא קשר לאינטרס של מדינת ישראל, בה הם אזרחים ואליה חזרו לאחר 2,000 שנות גלות".
ש. אני רוצה לחדד – האם אתה מתנגד לתרבויות אחרות?
"חלילה. ראשית בעת פעילותי הציונית במשך 30 שנה קידמתי קשרים תרבותיים בין ישראל ומדינות רבות, ואני בעד לעודד קשרים אלו ליצירת גשרים, בתנאי וזה מיועד לכלל החברה הישראלית ולא לאותם אלה שעלו מאותן המדינות. שזה אומר, אשמח לקדם ערב גאורגי של אמן גאורגי, לכלל החברה הישראלית אך לא אעודד קיום ערב גאורגי לעלייה מגאורגיה בלבד – את זה ניתן לעשות בלעדיי, וכנראה ישנה אינפלציה בנדון.
כאשר מקיימים ערב עלייה, או ערב למורשת יהודית אינני רואה מקום לתכנים שאינם תורמים לנושא. אתה לא תקיים ערב עם אידאולוגיה ימנית עם תכנים שסותרים את כל האידאולוגיה, וההיפך.
יתרה מזאת, הבעיה מורחבת יותר באספקט של קשרי מדינות, כי המצב העכשווי מבלבל את המדינות עצמן, הם רואים תמונה מעוותת בעדשה נקודתית סלקטיבית, אינם מצליחים להכיר את ישראל האמיתית והם מתקשים לתכננן קשרים אדקווטיים עם מדינת ישראל, מה שפוגע באינטרסים שלהם עצמם".
ש. מהי בשבילך תרבות ישראלית?
"תרבות ישראלית, היא צירוף כל התרבויות הקיימות בישראל, למעט התרבות של ארץ ממנה עלית לארץ. למשל, עבור העולה מרוסיה תרבות מרוקאית וגאורגית, הקיימות דה-פקטו בישראל, מהווים לתרבות ישראלית – והתרבות הרוסית לצד לימודים של ילדיו בגן בשפה הרוסית מהווים להמשך גלותי, קרי המשך מסגרות עבדותית, כי הגלות פירושה עבדות.
ומאידך, עבור העולה שהגיע מצרפת, התרבות הגאורגית והרוסית בישראל מהווים לתרבות ישראלית, אך מאידך, השתייכותו למסגרות של דוברי צרפתית מהווים להמשך הגלות שיפריעו לו לצאת לחרות ולחופש נפשי.
ש. ומה דעתך על חגיגות מרוקיאדה? פרסיאדה? גאורגיאדה? נובי-גוד? ואירועים דומים של עדות אחרות?
"ראשית אין עבורי מושג של עדות, למעט מנהגי תפילה בשנים הראשונות של העלייה, וגם כאן הייתי חושב בהמשך על מנהג ישראלי אחיד. מציע למשרד הקליטה לפעול ולהקצות משאבים לפעילות והסברה בנדון, כי כולנו יהודים ישראלים, דקה לאחר החזרה הביתה והעלייה, ללא תוספת תארים גלותיים.
שנית, לגבי שאלתך הישירה לא אביע את דעתי, אוכל רק להבהיר לכל אלה שדעתם שונה משלי, לא להתלונן בעוד 30 שנה שהם לא נקלטו ומרגישים עצמם אזרחים סוג ד' בחברה הישראלית.
ש. הדברים שהנך אומר הם נכונים אך קשים מדי! בעצם יוצרים עבורם חממה תרבותית למטרות אחרות – מה בעצם הפתרון?
"הפתרון במוסדות ציוניים ומשרדי ממשלה, המנותקים מהמציאות ומתנהגים בצורה חובבנית. יש בידנו מספיק מידע של עשרות שנים, לניתוח המצב והוצאת מסקנות. לא ייתכן שבמשרד הקליטה יממנו ערב עלייה שבמהלך כל הערב אין מילה אחת בשפה העברית וכל תוכנו הוא אנטי-קליטה ואנטי-עלייה.
הבעיה היותר עמוקה מתחילה בפעילות הטעונה שיפור מחוץ לישראל. דיברתי עם ראשי הסוכנות וההסתדרות הציונית העולמית, שיש צורך ב"חינוך לזהות ישראלית" בקרב בני הנוער בתפוצות בנוסף ל"חינוך לזהות יהודית". כידוע לך כיום ישראל, למרות הגידול באנטישמיות בעולם, היא מותג עולמי מוצלח, עם תל"ג גבוה בהשוואה אפילו למדינות המערב ועל כן, ווקטור החינוך לזהות ישראלית גם יקרב את בני הנוער לישראל, גם יכין אותם לעלייה, גם ייתן להם גאווה של עליונות בגלות, גם משמש להסברת ישראל, גם ילמד אותם שאלה שעלו ממדינות אחרות הם אחים ויש להתחבר אליהם ולא להתנתק ולייצר גטאות תרבותיות מסוכנות לאחר העלייה – ורק כך נמנע את הפילוג והקיטוב העתידי בישראל, שגם כך מפולגת.
ש. לפי המסרים שכנראה יועברו בערב, יהיו לך התנגדויות קשות. האם אינך פוחד?
"כאשר אני מאמין בדרך אינני פוחד גם מאיומי ראשי הטרור במשמרות המהפכה של איראן, למרות שניסו לרצוח אותי בשל פעילותי הציונית, ואני ממשיך בקיום כנסי ההסברה ברחבי העולם.
בדרך כלל מי שאמין אינו פוחד מהעשייה – אבל אני כן פוחד מהפילוג הקיים בישראל, פוחד מהקיטוב שנוצר בארץ וגם פוחד מהסכנה העתידית של הפילוג העדתי.
מכל מקום, המדינה איננה שייכת בטאבו לפקידים, לדיפלומטים ולחברי כנסת – המדינה שייכת לכולנו ועלינו לדאוג לקדמתה ולפתחה בפורמט נכון בכדי שנקים ישראל אחת ומאוחדת.
חוזקה של ישראל חשובה לא רק לתושבי ישראל, ולא רק ליציבות האזור, היא חשובה גם ליהדות התפוצות שמצבם ומעמדם תלוי אך ורק בחוזקתה של המדינה".
ש. מה המסר שלך לנוכח המצב בישראל בראייה מבחוץ
"נכון, אנחנו מפולגים בשני הצדדים, אבל, עדיין מדובר על שני צדדים של מטבע אחת, ובכל פעם שחשבנו, שמדובר על שתי מטבעות בצבעים שונים, הזכירו לנו בגלות וגם בשואה, שדיננו וגורלנו אחד אנחנו אומה אחת עם גורל אחד – והמולדת חשובה מכל, וכל השאר הוא השאר.
ש. שאלה אחרונה לסיכום: האם יהיו פעילויות לרגל 75 שנה לישראל?
"בהחלט. בחודש הבא נתחיל סבב חגיגות להזדהות עם ישראל מגאורגיה, לאחר מכן נעבור למדינות אירופה ובספטמבר מתכננים לקיים כנס עולמי מסכם במגדל דוד בהשתתפות ידידי ישראל ומנהיגות ישראלית מהתפוצות, בחסות נשיא המדינה. טובי האומנים יגיעו מהעולם וישירו בעברית כהזדהות עם המדינה, שכה זקוקה לחיזוק, יותר מאשר אי פעם.
כל הפעילויות הנ"ל, והרחבות ארגון ההסברה "בית ישראל" במדינות רבות בעולם, מהווים לאמצעי ונועדו להפוך מיליון ישראלים בתפוצות למיליון שגרירי ישראל, שיפעלו הן בהסברת ישראל והן ישתלבו במלחמה נגד אנטישמיות המסוכנת לישראל ולעולם היהודי, כפי שלא היה מאז השואה. אנחנו חייבים לזכור שכולנו בתורנות, ובמשמרת שלנו עלינו לעבוד 24/7 כדי לייצר עתיד מזהיר יותר לישראל ולעם היהודי".
