זה היה ברור מאוד שיו"ר דירקטוריון דואר ישראל, מישאל וקנין, שנולד וגדל באשדוד שהגיש עתירה לבג"צ על הדחתו על ידי שר התקשורת שלמה קרעי והשר לשיתוף פעולה אזורי דודי אמסלם, יזכה ובג"צ יפסוק לטובתו. בפסק הדין נקבע, פה אחד, כי דין העתירה להתקבל וכי החלטת השרים בטלה. זאת לאור מפגמים משמעותיים שנפלו בהחלטה של השרים.
וקנין שנולד וגדל באשדוד, ניהל את חברת הדואר בצורה עניינית ומקצועית ועל כך עדויות רבות. וקנין החל דרכו באשדוד ככתב במקומונים ״השבוע באשדוד״ ו״כל הדרום״ והתקדם בסולם העריכה בתפקידים בכירים ב״ידיעות אחרונות״ וב״גלובס״. איש ישר ערכי ומוכשר מאוד וחבר בלא מעט דירקטוריונים גדולים במשק הישראלי. הוא מונה לתפקיד יו"ר הדואר בתקופה הקשה ביותר שלה, והוביל תכנית הבראה גדולה שנחשבת לסיפור הצלחה.
אלא שבעיני השר הממונה שלמה קרעי, מינויו של וקנין לא בא טוב. וקנין נזכיר, מונה קודם לכן על ידי השר שקדם לקרעי, יועז הנדל. מישהו לחש לאוזנו של קרעי שוקנין איש של גדעון סער – חבר מפלגתו אז של הנדל ומשם החלה מסכת של נסיונות להדיחו. ניסיון כאמור שנבלם בבג"צ פה אחד.
אחרי פסק הדין בבג"ץ שביטל את הדחתו, יו"ר דירקטוריון הדואר מישאל וקנין אמר בריאיון ל-ynet ו"ידיעות אחרונות: "זה פסק דין חשוב שעושה סדר ומציב קווים מנחים להתנהלות חברות ממשלתיות", אמר וקנין. "החברות צריכות לפעול למעשה כמו חברה עסקית לכל דבר. מעבר לכך, אנחנו מרוכזים כולנו בחברה. אחרי שלוש-ארבע שנות הפסדים של מעל שני מיליארד שקל, היא השתפרה דרמטית, בכל פרמטר אפשרי. את 2023 אנחנו נסיים ברווח, אחרי הרבה שנים, למרות הרבעון האחרון שהיה אסוני, בגלל המלחמה. בסוף זה כסף של הציבור, וכך אנחנו רואים את זה".
המתיחות הקשה מול משרד התקשורת לא פגעה בתהליך ההפרטה הרגיש?
"אני חושב שלא. זה לא הפריע לתפקוד שלי ולא לתפקוד של החברה. החברה הייתה מרוכזת לגמרי בתוכנית ההבראה. כל ההנהלה הוחלפה. אין כמעט עובד בחברה שלא השתנה התפקיד או התפקוד שלו. הינה, ההפרטה ממש מעבר לדלת – יש כבר תשע קבוצות שהביעו עניין בחברה והן מלאות הערכה על המהפך שעבר על החברה. אותי זה הפתיע מאוד. אני מעריך שמתוכן ארבע-חמש יגישו הצעת רכישה".
אתה לא חושש שקרעי ימשיך להכניס מקלות בגלגלים בכל הזדמנות? רק לפני חודש הוא הודיע על כוונה להטיל קנסות עתק על הדואר, בסך שני מיליון שקל, בשל "פגיעה בשירות". זו כבר פגיעה מהותית
"ראשית, הוא הודיע רק על כוונה להטיל קנסות; מדובר בתהליך שמחייב שימוע ואם יהיה צורך גם ייבחן בבית המשפט. יש עוד מערכת משפט בישראל ויש שופטים לא רק בירושלים".
ברור שבכל הצלחה שלך הוא יראה אסון שלו.
"אנחנו מרוכזים בהפרטה. אנחנו בעיצומו של 'רוד-שואו'. בימים אלה ממש אנחנו פוגשים את המשקיעים. לפי התוכניות של מנהל רשות החברות – בפסח כבר יוגשו הצעות מחיר".
קרעי טען שהשירות בדואר מוביל לקטסטרופה. הוא השווה את זה במרומז לאסון מירון. אפשר להמשיך לתפקיד מול משרדו?
"אני יו"ר הדירקטוריון, אני לא מנהל את החברה. לחברת הדואר יש מנכ"ל מעולה, דוד לרון, שעשה בה מהפך. התפקיד שלי הוא לנהל את הדירקטוריון שמפקח על ההנהלה. אני יכול לומר שההנהלה עובדת כל-כך טוב, שעבודת הפיקוח היא קלה מאוד".
לאורך שנים הדואר היה מאגר הג'ובים האולטימטיבי של הפוליטיקאים. בשנתיים שאתה בתפקיד, הרגשת בזה?
"ייאמר לזכותם של הפוליטיקאים, שלפחות בתקופה שלי איש לא פנה אליי וביקש 'תמנה את ההוא' או 'תוציא את זה'. הם הבינו שהפעם אנחנו עובדים בצורה אחרת, נקייה".
השופטים: הדחת וקנין היתה חריגה ביותר ובלתי סבירה באופן קיצוני
השופט דוד מינץ, שכתב את חוות הדעת העיקרית, הדגיש כי השרים לא הוסמכו לפטר דירקטור בכל עת לפי שיקול דעתם, אלא רק בהתקיים אחת מהנסיבות שנקבעו בדין. עוד הובהר כי לצורך הפעלת הסמכות להעברת דירקטור מתפקידו בשל כך שהוא אינו ממלא את תפקידו כראוי – העילה שעליה נסמכו השרים – נדרשת הנחת תשתית מוצקה, מבוססת וברורה בדבר סטייה מההתנהלות המצופה ממנו.
השופט הדגיש כי השרים לא הוסמכו לפטר דירקטור בכל עת לפי שיקול דעתם, אלא רק בהתקיים אחת מהנסיבות שנקבעו בדין. עוד הובהר כי לצורך הפעלת הסמכות להעברת דירקטור מתפקידו בשל כך שהדירקטור אינו ממלא את תפקידו כראוי – העילה שעליה נסמכו השרים – נדרשת הנחת תשתית מוצקה, מבוססת וברורה בדבר סטייה מההתנהלות המצופה מדירקטור. לגבי נסיבות מקרה זה פורטה התמונה החריגה והברורה באופן שאינו משתמע לשני פנים, בעניין הפגמים המשמעותיים שנפלו בהליך העברתו מכהונה של יו"ר הדירקטוריון, ונקבע שלא ניתן לראות בו כהליך שעומד בדרישות הדין. זאת בין היתר נוכח העובדה ששר התקשורת הודיע לעותר כבר בחודש מרץ 2023 על כוונתו להעבירו מתפקידו; שהתשתית העובדתית שהוצגה ברקע להודעה זו הייתה חלשה ביותר; וכי הליכי ההיוועצות והשימוע שנעשו לאחר מכן, קוימו למראית עין בלבד. מצבור הפגמים האמור הוביל למסקנה בדבר בטלות ההחלטה.
השופט עמית קבע כי הדחת העותר היתה חריגה ביותר ובלתי סבירה באופן קיצוני בשל מספר טעמים, ביניהם: אי-קיום חובת היוועצות של שר התקשורת עם רשות החברות הממשלתיות במועד (עילה העומדת בפני עצמה); העיתוי הרגיש של קבלת ההחלטה, בשעה שחברת הדואר ניצבת בישורת האחרונה לפני הפרטתה; התנגדותו של שר האוצר להעברת העותר מתפקידו בעיתוי הנוכחי; והתעלמותם של שר התקשורת והשר לשיתוף פעולה אזורי מעמדתה של רשות החברות הממשלתיות, שהתנגדה לאורך כל הדרך למהלך ההדחה. בנוסף לכך, השופט עמית הדגיש את חריגותה של הסנקציה שנבחרה – העברת יו"ר דירקטוריון מתפקידו – שלא ננקטה מעולם לאורך עשרות שנות קיומן של החברות הממשלתיות; וכן את העובדה שסנקציה מרחיקת לכת זו ננקטה במקרה הנוכחי כצעד ראשון, מבלי שמוצו קודם לכן אמצעים מתונים יותר. השופט עמית הבהיר כי בהתאם לדין, משרת יו"ר דירקטוריון של חברה ממשלתית אינה משרת אמון, ויו"ר הדירקטוריון אינו בגדר "פקיד" עושה דברו של השר הממונה. על רקע זה, הודגשה החשיבות הרבה בביצור עצמאותם של נושאי המשרה בחברות הממשלתיות.
