"תודה על מכתבכם החם ערב חג הפסח, מכתב שנשלח לכלי התקשורת תחת הכותרת "חקירה", תהיתי אם בעודי חג עם משפחתי בשולחן הסדר יגיעו פקחי העירייה לביתנו. אין לי אלא להשיב על המכתב משפט ציבורי שערכתם, ולהלן תגובתי הראשונית:
- מכתבכם אינו אלא בלון מלא אוויר חם ובו שלל עלילות מצוצות מן האצבע או מדמיון קודם, וברור על-פניו כי נכתב מתוך מניע זר, במטרה לפגוע בי ובמשפחתי ולהכפיש את שמי דווקא ערב חג הפסח. ברור מן המכתב, מתוכנו ומסגנונו, כי הוא נכתב בלהט רגשני, ככל הנראה במטרה לרצות ולמלא את שליחות השקר שנטלתם על עצמכם וכי כלל לא טרחתם לבדוק את הדברים אותם כתבתם.
- עיתוי הוצאת המכתב בערב חג, והפצתו בעיתונות המקומית, מעידים על העדר תום-לב ועל מניעים רגשיים נסתרים שקטונתי מלהבינם.
- אני ממליץ לכם לקרוא בזהירות רבה את מכתבכם ולתהות על עלילות השווא שניסחתם באריכות. אין לכם מפלט אלא להגיע למסקנה כי עליכם למשוך את מכתבכם באופן מיידי. ככל שתקדימו לעשות כן, כך ייטב.
- כך למשל, עלילתכם השקרית על כך שקיבלתי שכר נוסף לשכרי כמנהל המשכן, על-אף שנכתב במפורש שאין הדבר כך בפרוטוקול הדירקטוריון אליו אתם מתייחסים במכתבכם, הינה מעשה חמור.
- מכתבכם אף מוכיח חוסר הבנה מדאיג בכל הנוגע להבחנה בין עמותה עירונית (בשליטת העירייה) והדין החל עליה, לבין עמותות ציבוריות עצמאיות, גם אם הן נתמכות, שנאסר על הרשות המקומית להתערב בפעילותן. המכתב מסביר את ההתנהלות הבוטה והדורסנית של העירייה בנוגע לעמותות שאתם מזכירים במכתבכם ואת העובדה כי העירייה נוהגת בעמותת המרכז לפיוט ושירה כמנהג בעלים בניגוד לחוק ולדין.
- למען הסר ספק, אני דוחה מכל וכל, כל מילה בהאשמות השווא במכתבכם ואני מתכוון להשיב לכם באריכות ובאופן מפורט ומדוקדק, כולל ראיות חפציות על כל האשמת שווא, ובעניינים רבים נוספים. כל זאת ועוד לאחר החג.
