"העולם צריך לדעת אודות הגיבורים האלו – 'הגיבורים הנשכחים', אשר הצילו את העולם." אלו היו מילותיו האחרונות בראיון האחרון שנתן לפני חודש מַקְס ברוך פְרִיבְלֶר – גיבור מלחמה אשר שרד 3 הוצאות להורג, נלחם בשורות הפרטיזנים והצבא האדום וביצע עשרות מבצעי סיור מאחורי קווי האוייב; היה אחרון משתתפי הקרבות סביב המחנה אושוויץ-בירקנאו, בישראל. וכל זאת בטרם מלאו לו 12 שנים.
השבוע הוא הלך לעולמו, בגיל 89, ואני נרגשת להיות חלק מהעיר הראשונה שתקיים את צוואתו.
סיפורו של מַקְס בלתי נתפס – הוא איבד את משפחתו בגיל 11. אביו הגן עליו בגופו וכיסה אותו כשנפל לבור הירי ואימו ואחיו הפעוט נרצחו אל מול עיניו. "הייתי מוצף בדם, אבא שלי היה מעליי. אני לא יודע מה הניע אותי, אבל רציתי לחיות. ראיתי מעליי שמיים כחולים וכוכבים. זחלתי החוצה מבין הגופות.
ובאותו הרגע הוא נקם על מותם של כל יהודי אירופה!
המודיעין שאותו סיפק, היווה תרומה מכרעת בעשרות מערכות, ביניהן – הקרב לשחרור אושוויץ-בירקנאו והקרבות לשחרור פראג. איתו יחד היו לא מעט נערים לוחמים יהודים כמוהו, שנקמו את נקמת עמנו.
לאחר שהמלחמה הסתיימה, הוא היה 'רשאי' להמשיך בחייו; כל זה לא לפני ה 'ישורת האחרונה', כך קורא לאותו אירוע – ביחידה שבה שירת ניתנו לכלל הלוחמים שמות בדויים, כולל מסמכים תואמים. שמו הבדוי של מקס היה 'יוּרִי יַרֶמְצ'וּק' ומפקד האוגדה דרש שישאיר את שם זה. מקס התעקש לחזור לשמו המקורי. "אני הפְרִיבְלֶר האחרון" אמר בעודו מוחץ את הכומתה שלו בידיו ובוכה – "האחרון!". על אף שהובהר בפניו שלא יהיה זכאי לעיטורי הקרב הגבוהים על שמו, מלבד אחד – עיטר התהילה, שאותו קיבל על כך שחיסל למעלה מ 20 חיילים גרמנים – ושהיחס אליו צפוי להיות בהתאם, מקס התעקש להשאר 'הפְרִיבְלֶר האחרון'. "הם בעטו אותי החוצה. הם לא רצו שסיפור מן הסוג הזה יהיה סביב ילד יהודי – זה לא נשמע טוב לפיקוד העליון של הצבא, זה לא התאים לנרטיב."
הוא היה בן 14, לאחר ששרד 4 שנים של גיהנום והוא נותר לגמרי לבד בעולם.
אלו הם הוטרנים, הגיבורים שחיים ביננו ולצערנו זהו דור הולך ונעלם וסיפורם כמעט ואינו נשמע.
ב 27 השנים האחרונות, מקס עמל על 'פרוייקט חייו' – פרוייקט הנצחת הילדים הלוחמים של מלחמת העולם השנייה. הוא נסע בכל רחבי העולם בניסיון לאתר את כל הלוחמים שנלחמו במלחמת העולם השנייה, בעודם נערים – כמותו. הוא כתב ספרים אודות הגיבורים שהצליח לאתר והשקיע את כל זמנו הפנוי בכתיבה ומחקר.
נרטיב השואה שנלמד במדינתנו מלמד על גבורת היהודים ששרדו את השואה, אך היו גם היהודים שנלחמו בתוך צבאות הברית, שהתנדבו לצאת למלחמה, כדי לנקום את דם אחיהם שזעק מן האדמה.
בישיבת הנהלת העיר השבוע, בתמיכתו של ראש העיר יחיאל לסרי וסגן ראש העיר שמעון כצנלסון וחברי הקואליציה כולה התקבלה החלטה שתאושר במועצה הקרובה הצעתי לדיון בנוגע להשתתפות בני נוער בחגיגות 75 שנה לחגיגות הניצחון על הנאצים, תוך הכנה מוקדמת שיעברו במפגשים עם וטרנים, ביקור במוזיאון הוטרנים באשדוד, וחשיפה לסיפורי גבורתם.
ולי נותר רק להצדיע לכם גיבורים יקרים!
