פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה ביום שלישי השבוע כתב אישום נגד עדי קוכמן מאשדוד ושגיב יפרח מאשקלון, שניהם בשנות ה- 30 לחייהם, בגין עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף, שימוש במסמך מזוייף, הלבנת הון ועוד. כנגד עדי קוכמן מאשדוד הוגש גם בעבירת התחזות לאחר ובהדחה בחקירה.
מעובדות כתב האישום, שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים, עולה כי במהלך השנים 2019-2020 היו הנאשמים: קוכמן ויפרח, בעלים של חברה הנקראת "גלאי הכסף בע"מ" והציגו אותה בפרסומים כ"המרכז הישראלי לאיתור כספים אבודים". נטען כי השניים השתמשו לכאורה בפעילות החברה, כדי להוציא כספים במרמה מעשרות אנשים שפנו לחברה. קוכמן ויפרח, לפי העולה מעובדות כתב האישום, עשו כן על בסיס מצג שווא שהציגו לפונים לפיו הם מאתרים עבורם ״כספים אבודים״, אולם בפועל הם פדו קרנות פנסיה וקופות פעילות כמו קרן השתלמות (אשר אליהן מופרשים עבורם מידי חודש כספים ממקום העבודה) ובכך נטען כי גרמו נזק כלכלי היות ועבור פדיית קרנות פעילות לפני הזמן נגבים ניכויי מס גבוהים. נטען עוד כי קוכמן ויפרח, בכוונת מרמה לא אמרו ללקוחות שהם עושים כך ולא הסבירו את משמעות פתיחתן של אותן קופות כשהן פעילות כלומר שהדבר יפגע בקצבת הפנסיה שלהם והכיסויים הביטוחיים. עוד נטען כי השניים גבו עבור פעילותם מהלקוחות עמלה בסך 15%-20% מהסכום שהופקד בחשבון הלקוחות על ידי חברת הביטוח.
מכתב האישום עולה עוד כי גיוס הלקוחות נעשה בין היתר על ידי פרסום בפייסבוק וכן גיוס בשיטת ״חבר מביא חבר״ בין הקורבנות עובדים של מאפיית לחם ׳ברמן׳ מירושלים ועובדים בעיריית ירושלים, וכי הקשר נעשה לרוב בשיחות טלפון.
כיצד פעלה השיטה?
שיטת הפעולה של השניים כפי שמפורטת בכתב האישום, היא שלאחר יצירת קשר עם הלקוחות שפנו אליהם ביקשו השניים מהלקוחות, ״להעביר לידיהם צילום של תעודת זהות, שיק מבוטל או אישור ניהול חשבון בנק, ופלט של פירוט מקומות העבודה הקודמים מביטוח לאומי לצורך בדיקה. באמצעות נתונים אלו היה נאשם מס׳ 1 (עדי קוכמן) מאתר מידע באשר לקופות הפיננסיות באתרי האינטרנט של חברות הביטוח השונות״. בהמשך ניהל קוכמן ״את הליך הפדיון מול חברות הביטוח עבור הלקוחות. ההליך כלל בדיקות טלפוניות ואינטרנטיות מול חברות הביטוח, וכן תוך מילוי הטפסים והגשתם לחברות הביטוח תוך זיוף חתימות הלקוחות מבלי שהלקוחות ראו את הטפסים, וכן בחלק מהמקרים מבלי שהלקוחות אישרו להם מפורשות למשוך את הקופה טרם פדיונה״. עוד עולה כי בחלק מהמקרים היה קוכמן ״יוצר שיחת ועידה יחד עם הלקוחות ונציג של חברת הביטוח המנהלת את הקרן, ולאחר שהלקוח היה מזדהה בפרטים ומאשר את הטיפול על ידי הנאשם עדי קוכמן, הוא היה מנתק אותו מהשיחה וממשיך את הבדיקה לבד מול נציג הביטוח. בחלק מהמקרים היה קוכמן משנה את מספר הטלפון של הלקוחות בנתוני חברת הביטוח למספר הטלפון הנייד שלו, ומבקש כי כל ההתנהלות באשר לפדיונות תהיה מולו בלבד״.
עוד נטען כי קוכמן ויפרח הציגו לכאורה, ״מצג שווא לחברות הביטוח במסגרתו בין היתר זויפו מסמכים המעידים על סיום העסקה של הלקוחות, וכן זייפו את חתימות הלקוחות על גבי המסמכים אותם הגישו לחברות הביטוח. בחלק מהמקרים שליחת הטפסים לחברת הביטוח שלח קוכמן את דו״ח פירוט עבודות קודמות של הלקוחות מביטוח לאומי, בהם עשה שימוש כדי לייצר מצג כוזב מול חברות הביטוח בדבר סיום עבודת הלקוח במועד הגשת הבקשה. בחלק מהמקרים, במסגרת שיחותיו של קוכמן עם חברות הביטוח הוא אמר, בשמם של הלקוחות, שהם סיימו לעבוד במקום העבודה של אף שידע שהדבר אינו אמת״.
לפי כתב האישום, סך הסכום שקיבלו הנאשמים במרמה עומד על כשמונה מיליון שקלים, כאשר כשני מיליון מתוכם באמצעות מרמה של לקוחות וכשישה מיליון נוספים במרמה של חברות הביטוח. "הנאשמים עשו כן עבור בצע כסף, על מנת למקסם את גובה העמלות אותן גבו, תוך ניצול חוסר הידע של הלקוחות בתחום, ניצול קשיי השפה שכן חלקם של הלקוחות לא ידעו קרוא וכתוב בעברית, ניצול הקשיים הכלכליים בהם היו מצויים הלקוחות וכן ניצול האמון המלא שניתן בהם על בסיס מצגי המרמה ״, נכתב בכתב האישום.
כנגד קוכמן מאשדוד נוסף גם כתב אישום בגין הדחה בחקירה, לאחר שאחד הלקוחות של הנאשמים א.צ. במהלך החקירה פנו אליו ב׳ מטעם משטרת ישראל לגבות ממנו הודעה באשר להתקשרות עם הנאשמים. לאחר פניית המשטרה פנה א.צ. לקוכמן ועדכן אותו בשיחה מהמשטרה ונטען כי קוכמן אמר ללקוח א.צ. ״לומר לחוקרים בכזב שהוא זה שמילא את הטפסים של חברת הביטוח ושהוא הגישם לחברה בעצמו״. התיק נחקר ע"י מפלג הונאה בימ"ר ירושלים ונוהל ע"י עורכי הדין שני טביב ואור גבאי מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי).
