רוב תושבי העיר הכירו את צבי כבונה ומתכנן העיר על כל רובעיה, אך לא הכירו את צבי האדם, אדם ערכי, מעמיק בחשיבתו, תמיד רואה מספר מהלכים קדימה כמו שחקן שחמט.
צבי סבלת רבות בחודשים האחרונים, ראיתי זאת מקרוב, בריאותך הלכה והידרדרה. כתבו ויכתבו עליך עוד רבות, בעיתונות, ברשתות החברתיות. צבי כמתכן העיר, צבי האינג'ינר. ברצוני להתייחס אליך כאדם – הגדול מהחיים.
עבדתי איתך קרוב ל-25 שנה ולמדתי מימך המון. הקפדת תמיד על האמרה "והצנע לכת", שבאה לידי ביטוי בלבושך הצנוע, בהתנהגותך היום-יומית, בטון דיבורך וכמובן בשמירה על הקופה הציבורית.
דלתך תמיד הייתה פתוחה בפני הציבור הרחב. בשעת קבלת קהל ישבת והאזנת ברוב קשב לכל בעיה וניסית לעזור בכל דרך אפשרית. מעולם לא נתת לאדם היושב מולך את הרגשת העליונות של "אני ראש העיר". שוחחת תמיד בגובה העיניים, גם לאחר יום עבודה גדוש ועמוס. תמיד תהיתי מאיפה הסבלנות. תמיד אמרת לי: "בוא תמיד נחפש את המלאך שבאדם".
שמירה על הקופה הציבורית – זכור לי מקרה אשר מאפיין את צניעותך. היה צורך להחליף את הכיסא המרופט שלך במשרד. ביקשת שאחפש ואודיע לך מה מחירו. מחירו היה 3,400 שקלים. תגובתך המיידית זכורה לי: "השתגעת? אנו עוסקים בכספי ציבור. מצא כיסא במקסימום 350 שקלים!”
זכורים לי הדיונים לפעמים מורטי העצבים בלשכתך. חילופי הדברים בין הצדדים לעיתים בצעקות רמות ואתה מעולם אבל מעולם לא הרמת קולך. ידעת תמיד לנתב את הדיון לטובה העיר ותושביה. עם השנים הפכנו לחברים קרובים מאוד. כשאימי ז"ל חלתה הפנית אותי למומחים שונים והתעניינת יום יום בשלומה. צבי היה איש של אנשים, תמיד דיבר בגובה העיניים, מעולם לא הרגשתי הרגשה של התנשאות מצידו.
מתן בסתר לאנשים קשי יום אשר היו מגיעים ללשכתו.
השתלבותו המיידית בכל חברה, זכור לי ביקורינו בסין, יום שבת שעת בוקר מוקדמת ,צבי משתתף עם אלפי סינים בשיעור טאי-צי', נו צבי איך היה שאלתי ותשובתו הייתה ׳יגאל היה מצוין רק המוסיקה הייתי מעדיף לשמוע את "לכה דודי לקראת כלה״.
תחסר לי מאוד. אשדוד זכתה למנהיג שהוביל אותה שנות דור למה שהיא היום.
אשדוד זה צילקר – וצילקר זה אשדוד.
אסיים במשפט אשר אפיין אותך וזו הייתה בעצם דרך חייך: "כל האנשים יכולים לגעת, אבל לא כל האנשים יכלים לגעת באנשים מבלי לגעת בהם".
ליבי דואב וכואב. נוח על משכבך בשלום. תהא מנוחתך עדן.
