הציבור באשדוד מכיר אותי כסטלה ויינשטיין, חברת מועצת העיר (בהתנדבות) הממונה על הקליטה מסיעתו של שמעון כצנלסון, 'אשדוד ביחד'. במקצועי אני רואת חשבון, חברה בכירה בלשכת רואי החשבון, ומנהלת כספים בחברה משפחתית בתחום הכושר. אחד מהסניפים שלנו ממוקם באשדוד. תחום מכוני הכושר היה הראשון שקיבל צו סגירה ממשרד הבריאות. אז בהחלט אפשר לומר שאני חלק מקהילת העסקים בעיר ובעיקר אלה שנפגעו כלכלית ממשבר הקורונה.
ולפני שנצלול לקטסטרופה הכלכלית שעומדת בפתח, לאותם עסקים אציין כי העסקים הקטנים הם החמצן של העיר ושל מדינת ישראל. העסקים הקטנים והבינוניים מעסיקים קרוב ל 70% מהשכירים במשק, משלמים קרוב ל 80% מהכנסות המדינה ממיסים ישירם ועקיפים, ומהווים ברוב הרשויות מעל ל 65% מההכנסות לקופת הרשות. עסקים אלה פרנסו את המדינה הזו במשך עשרות שנים. כמי שמשתייכת לקהילה זו, אנחנו לא מבקשים עכשיו תמיכה או נדבות, אלא לקבל שרות בתמורה למאות מיליארדי השקלים שעסקים העבירו לרשויות המס, לביטוח לאומי, לרשויות המקומיות ועוד ועוד.
תראו חברים, המצב כיום בהשוואה של שכיר מול עצמאי ובעל שליטה הוא שונה לחלוטין. שכיר שילם כל חייו מס הכנסה וביטוח לאומי, כמו גם עצמאי ובעל חברה ששילמו כל חייהם מס הכנסה וביטוח לאומי (ביטוח לאומי הוא שילם כמעט פי 2 משכיר רגיל, למה? אין כל היגיון מאחורי זה) עבורו ועבור כל עובדיו. במצב חירום כמו זה כיום, שכיר שפוטר או נשלח לחל"ת יקבל מביטוח לאומי דמי אבטלה בסך של 70% מהמשכורת עד 10,000 ש"ח. בלי שום תנאים כמעט, למעט עבודה בחצי שנה האחרונה.
על פי התכנית הכלכלית שהוצגה כדי להטיב עם העסקים, לעומת זאת, עצמאי יקבל מענק בסך 65% מההכנסה החייבת החודשית בשנת 2018 עד 6,000 ₪. אבל יש תנאי. רק אם ההכנסה המשותפת השנתית של שני בני הזוג מכל המקורות תעבור את 340,000 ש"ח, כולל הכנסה פטורה לפני קיזוז הפסדים, הוצאות, מיסים ושווי רכב. כן כן הכנסה ברוטו. בנטו אם תהיתם, יוצא שכל משפחה שהרוויחה קצת יותר מ 7,000 בחודש לא תקבל כלום. מבדיקה של לשכת רואי החשבון עשתה עולה כי בשיטה הזו 75% מהעצמאים לא יהיו זכאים למענק.
המצב קשה כפליים אצל בעלי חברות. הם לא זכאים לכלום. יצוין כי לא מדובר בחברות ענק. חברות שמפעילות עסקים קטנים ובינוניים. לא מעט עצמאים מקימים חברה כדי להגדיל את הפעילות שלהם ולהצליח. התמורה שלהם כעת: עונש. הם לא יכולים למשוך כספים מהחברה, כי זה אסור ע"פ חוק, הם לא יכולים למשוך משכורת כי החברות שלהם קורסות, והם לא זכאים לשקל מהמדינה, למרות כל הכספים ששילמו למדינה כל החיים, כן גם לביטוח לאומי, והם אפילו לא זכאים לדמי אבטלה. אגב, גם לא בני זוגם/ן במידה ועבדו בחברה. עבדו, לא ישבו רגל על רגל (מה שאי אפשר להגיד על חצי מעובדי המדינה).
אז הבנתם כמה כיף לנסות להצליח במדינה שלנו? תעבוד, תקרע את עצמך מצאת החמה ועד צאת הנשמה, תעסיק עובדים, תפרנס משפחות, תשלם מיסים והרבה, תשלם ארנונות וכל מיני היטלים, ובסוף, בעת צרה אתה נזרק להנחות. לצערי, אני חייבת לציין שיש חרא של תמורה לאגרה במדינה שלנו.
מאז שנבחרתי כנציגת ציבור למועצת עיריית אשדוד, ובמיוחד בימים אלו, אני מרגישה שיותר מכל, שהפכתי להיות הקול של בעלי העסקים הקטנים והבינוניים בעיר, ובמסדרונות המועצה. מיד עם המשבר פניתי לראש עיריית אשדוד ד"ר יחיאל לסרי בבקשה לדחות את תשלומי הארנונה לכל העסקים בעיר ללא מגבלת גודל, ולשמחתי נעניתי בחיוב. בישיבת הנהלת העיר העליתי את הצורך בביטול תשלומי הארנונה לעסקים שנסגרו בצו משרד הבריאות, ולא רק בדחיית התשלומים. לדחות תשלומים זה, סלחו לי, למרוח, לא לנקות, בוודאי לא לפתור הבעיה.
פנינו כעירייה למשרד הפנים בהצעה זו וסורבנו בכל תוקף למהלך כזה. יתרה מכך, מנכ"ל משרד הפנים יצא במכתב מאיים לכל ראשי הרשויות האוסר לבצע הנחות או ביטולי ארנונה בתקופה זו. אז כרגע בעניין החלטה אופרטיבית כזו ידי הנהלת העיר כבולות, והם אינם יכולים לבטל את תשלומי הארנונה ללא אישור משרד הפנים. והכי מעבצן שעד כה משרד הפנים לא יצא בהצהרה קונקרטית לגבי הארנונה לעסקים והיטלים אחרים. להגיד שתהיה הנחה, זה לא מספיק.
"מה שצריך שאנחנו, נציגי הציבור נצא למלחמה. שחברי המועצה יבעירו את השטח, שיציפו את משרדי הממשלה בדרישות ובקשות ותביעות חסרות פשרה. נלחמים רק למען העסקים שלנו, אנחנו נלחמים למען אלפי תושבי העיר"
אז החלטנו שורה ארוכה של חברי מועצת עיר מכל רחבי המדינה לפעול. החלטנו לאגד כוחות כי כוח משנה מציאות. ניסחנו מכתב לשר הפנים בבקשה להעניק הנחות, או אף לבטל ארנונה לעסקים בתקופה זו. משרד הפנים ראה פלא לא סירב אלא אמר שהם ידונו בנושא. בנוסף, גם פניתי לחברי מפלגת "ישראל ביתנו" (שאני משתייכת אליה), בבקשה לפעול בכל דרך בכדי לתת מענה לעסקים בשעה קשה זו. לשמחתי, עו"ד עודד פורר יו"ר ועדת הכספים העלה העלה את הנושא, דן בו, ושלח את פקידי האוצר והחשב הכללי לבדוק כיצד אפשר להוציא זאת לפועל.
לצערי, בתוכנית הכלכלית של משרד האוצר אין בה כלום ושום דבר. רוב העצמאים לא יקבלו מענקים, בעלי החברות כאמור, לא יקבלו בכלל, גם אם בפועל הם עסק קטן או בינוני. הובטחו הלוואת בערבות המדינה, הוגשו קרוב ל 5,000 בקשות (וזה אחרי שעמדו בקריטריונים הזויים להגשת בקשה והגישו ואספו מיליון מסמכים כשכל הרשויות סגורות) ומתוכם אושרו 37 בקשות. הזוי. 37 בכל המדינה? זה ניראה למישהו הגיוני?. הבנקים לא יודעים מה משרד האוצר רוצה מהם, וקובע להלוואות ריביות גבוהות בהרבה מהרגיל. פונים לחברת החשמל והמים, והם לא יודעים ולא מעודכנים על הצהרות ראש הממשלה, אז את ההוצאות גבו רגיל, כנ"ל רשויות המס. בפועל יש רק הצהרות, השטח ממשיך כרגיל, ההוצאות ממשיכות כרגיל, רק שהעסקים סגורים בהוראת משרד הבריאות.
אז מה עלינו נציגי הציבור ברמה המקומית לעשות, למרות כל הגזירות והחוסר מענה מצד השלטון המרכזי? יש לנו הרבה מה לעשות. אנו הכוח המקומי עליו נשען השלטון המרכזי ולא ייתכן שנשב בחיבוק ידיים ונקבל את הגזירות שיהרסו משפחות עסקים שיגיעו לפת לחם. זו שעתנו היפה, נציגי הציבור המקומיים לעשות. אמנם אין בכוחנו לקבל החלטות אבל יש בכוחנו להצהיר, לצעוק, למחות ולבצע מהלכים אמיצים.
בישיבת המועצה השבוע הסברתי את המצב וקיבלתי הרבה סולידריות ותמיכה, ועם כל הכבוד סולידריות זה לא מה שאנחנו צריכים עכשיו. אין לי באמת שום תלונות להנהלת העיר, אני יודעת שהם מנסים לעשות את המקסימום, וראש העיר אף השתתף בוועדת הקורונה, ודרש תמיכה ושיפוי של משרד הפנים בביטול הארנונה לעסקים סגורים בעיר. עד כה אין תשובה ברורה על כך.
אני יודעת שיש יוזמות מקסימות שהעירייה מנסה לעשות, ואתרים יפים לעסקים ומשלוחים ואמזון וערוץ הבידוד שפתחו. אבל זה לא מה שצריך עכשיו. מה שצריך שאנחנו, נציגי הציבור נצא למלחמה. שחברי המועצה יבעירו את השטח, שיציפו את משרדי הממשלה בדרישות ובקשות ותביעות חסרות פשרה. ולא, אלו לא בקשות לנדבות, זוהי עמידה מאחורי אלו שמפרנסים את העיר הזאת. אנחנו לא נלחמים רק למען העסקים שלנו, אנחנו נלחמים למען אלפי תושבי העיר שאנחנו מעסיקים, ומשפחות שהם מפרנסים. אם העסקים יקרסו פה, מאות אלפים יתדרדרו לעוני מחפיר. זה ישפיע על הכול, חינוך, רווחה, תרבות, הכול.
ולכן כחברת מועצה, כרואת חשבון המתמחה בתהליכי הבראה בחברות, ובעיר כחלק מקהילת העסקים בעיר אני כאן בשבילכם. המעט שאוכל לעשות כרגע זה לצעוק את צעקתכם, גם אם היא לא נעימה לאוזן, ולהיות פה כדי לעזור, לייעץ ולפחות קצת להיות גם אוזן קשבת שבאמת מבינה אתכם. אז אם אתם בעלי עסק או עצמאיים שצריכים עזרה בימים אלו בתכנון מחדש של העסק, בהבנת תוכניות משרד האוצר, בלהבין לאן ואיך להגיש בקשה. תפנו אלי בכל שאלה, כמובן ללא כל עלות. אני לא מבטיחה שאצליח לעזור, אבל מבטיחה להקשיב ולנסות בכל הכוח.
המייל שלי לפניות: [email protected]
בתקווה שיגיעו אלינו ימים טובים יותר,
