לצערנו אנו מגלים תופעה פסולה בה אחד מההורים מגיש תלונות שווא כנגד ההורה השני וזאת מתוך מטרה להצליח ולזכות בהסדרי ראייה מורחבים יותר.
אלא, שיש לדעת כי מלבד העובדה שתלונות שווא עלולות להוביל לתביעה נזיקית, הרי שהדבר עשוי להשפיע גם על ביטול הסדרי ראייה.
מתי תלונה תיחשב תלונת שווא
לא כל תלונה במשטרת ישראל על הפרת הסדרי ראיה שתיסגר בהעדר ראיות תתפרש כתלונות שווא, לא פעם אנו נראה כי תלונות צודקות כנגד ההורה השני נסגר בעילה של העדר ראיות למרות שמדובר בתלונה אמיתית, משום שאין ראיה חותכת חד משמעית להגיש כנגד התוקף כתב אישום פלילי.
רק במקרה והתלונה נסגרה בעילת העדר אשמה, כלומר שהמשטרה אכן מצאה כי לא היה כל מקום להגיש את התלונה, הדבר ייחשב על כל המשתמע מכך כתלונת שווא.
למה יש שינוי בהסדרי ראייה בתלונת כזב
במקרה בו בית הדין הרבני או בית המשפט לעניני משפחה קובע שמדובר בתלונת שווא, הוא עשוי לשנות את הסדרי הראיה עד כדי כך שתהיה משמורת מלאה לאב, ואילו האם תאלץ לפגוש את הילד במרכז קשר תחת פיקוח.
הסיבה לכך היא הרצון לשמור על טובת הילד כך שהאב והאם יוכלו לתת לילד את ההורות בצורה המשולמת, ולא לאפשר מצב בו אחד מההורים נאלץ להיות תחת פחד של תלונות שווא, דבר שיפגע בראש ובראשונה בטובת הילד.
הערכאה השיפוטית עשויה אף לראות הגשת תלונה כוזבת כחלק מניכור הורי של הורה המגיש את התלונה, דבר שיגרור בהכרח שינוי של הסדרי ראיה.
טוען רבני משנה הסדרי ראיה בגלל תלונות שווא
טוען רבני יהודה אבלס מספר כי למשרדו הגיע בעל שבור ורצוץ לאחר שהוא נאלץ לשהות תחת סריג ובריח בגלל תלונות שווא שהאישה הגישה כנגדו.
תלונות שווא אלו לא רק שהם גרמו לאב פגיעה בשמו הטוב שלו, אלא בית הדין הרבני חשש להשאיר את הילדים אצל האב ללא פיקוח.
רק לאחר מאמץ וחקירה קשה שהאם עברה בבית הדין הרבני, היא נאלצה לאשר כי התלונה הינה כוזבת ומטרתה הייתה שלא לאפשר לו לפגוש את הילד ובכך להרוויח דמי מזונות גבוהים.
משהדבר התברר הוצאה כנגד האישה צו האוסר על האישה לפגוש את הילד בהסדרי ראייה ללא שהיא נמצאת בפיקוח אדוק.
לסיכום ניתן לומר כי למרות שבטווח הקצר הגשת תלונה כוזבת והרחקת ההורה מהבית עשויה להשתלם, הרי שבטווח הרחוק יותר, הדבר עשוי להוביל פגיעה קשה במי שהגיש את תלונת השווא.
