בנובמבר 2019 יצאה הודעה לעיתונות על כך שחברת דואר ישראל פתחה סניף דואר חדש באשדוד. סניף בתוך מינימרקט בסיטי. אם פעם בסופרמרקט אפשר היה לקנות לחם וחלב ושאר מצרכים עכשיו כבר אפשר לקבל חבילות, לקנות בולים בול או להעביר בעלות על רכב ושאר השירותים הניתנים בדואר. בהודעה לעיתונות נכתב בין היתר כי ״פתיחת סוכנות הדואר בתוך המינימרקט היא חלק מאסטרטגיה חדשה של הדואר לפתיחת סוכנויות דואר בתוך חנויות, כאשר אשדוד היא אחת הערים הראשונות ליישם מהלך זה״.
אבל מי שנזקק לאחרונה לקבל חבילה, או לשלוח מכתב רשום נאלץ לבזבז זמן יקר בהמתנה לקבל שירות. בצפיפות איומה ודוחק. רבים מבין הבאים לקבל שירות בדואר הם קשישים, נכים ועובדים זרים אשר מקבלים קצבת ביטוח לאומי בדואר או שולחים את משכורתם לארץ מוצאם. ככה זה כשסוגרים סניפים בעיר וגורמים לאנשים לעמוד שעות בתור.
במיוחד בתקופת הקורונה, עם מגבלות התו הסגול המגביל כניסת אנשים לדואר או כשנאלצים לסגור סניף במקרה של חשיפה לחולה מאומת. ושוב, זה לא רק בגלל נגיף הקורונה, העומס והדוחק נוצרו לפני כשסגרו יותר ויותר סניפים באשדוד על חשבון מצוקת הנזקקים לשירותי הדואר. מי שמתמצא באינטרנט יכול להזמין תור מראש אבל רבים מבאי הדואר קשישים בעיקר אינם בקיאים בשימוש באפליקציות מגיעים לוקחים תור ומחכים. לעיתים בתור ארוך מחוץ לסניף, בלי יכולת לשבת ובמשך זמן המתנה ממושך.
הסיוט בתור לקנות בול בדואר עולה לא פעם לרשתות החברתיות. אומנם זו בעיה ארצית ולא רק של אשדוד, אבל היא חמורה מאוד בעיר השישית בארץ. בהודעה לעיתונות עוד נכתב כי: ״העיר אשדוד נמנית על הערים המובילות בהזמנת חבילות מחו"ל ובשנת 2018 דורגה במקום ה-18 בארץ בהזמנת חבילות ביחס לגודל האוכלוסייה עם 2.02 מיליון חבילות. כאשר כל תושב אשדוד הזמין מחו"ל 7.99 חבילות בממוצע. נתוני 2019 עדיין לא התקבלו. באשדוד פועלות 31 יחידות למסירת דואר, מתוכן 17 מרכזי מסירת חבילות ודברי דואר רשומים.
הצפיפות בכל יום בשבוע היא בלתי נסבלת והעומס על עובדי הדואר רבה, אולם בימים בהם מקבלים בעלי הקצבאות של ביטוח לאומי כסף בדואר, או לחילופין בהם בעלי העסקים משלמים מע״מ ותשלומים אחרים. בימים כאלו שומר נפשו ירחק מהדואר.
תמונה שהעלה אחד הגדושלים בקבוצת פייסבוק מקומית עם הכיתוב: ״בושה וחרפה דואר בקניון הסיטי. בושה לדואר״, עוררה תגובות נזעמות. אחד מהם אלון כותב ״גם אני הייתי שם היום ופשוט הלכתי משם. בדרך כלל יש שם מספרים ואפשר לקבוע תור, אבל שתי האופציות לא היו זמינות היום…. לך תבין את הדואר הדפוק הזה״. גולשת אחרת בשם סיוון כתבה ״תגיד תודה שיש לכם דואר. ברובע ג׳ הוא סגור כבר מספר שבועות, כנראה בגלל הדבקות קורונה. ״גולש אחר פיני כותב: ״דואר ישראל כבר חצה את כל הגבולות, עוד עובדים שם עם עפרון ומחברת, כל יום מחליפים נקודות חלוקה, ובסוף זה חוזר לדואר, אולי תפסיקו להשלות את העסקים שזה יעלה את הפידיון שלהם!!! אולי תתחילו לשלם להם סכום שיחזיק את העובד ועוד יהיה רווח ותגאלו מהסיוט הלא נגמר הזה. תקועים מאה שנה אחורה ולא מסוגלים להתקדם ולמצוא פתרונות לעומס החבילות״. חנה נזכרת ״בילדותי בחולון היה שר דואר״ ורפאל עונה לה ״אבא שלי במרוקו היה הדוור של המלך״ וגם תושב אשדוד בשם יצחק שהביע דאגה: ״אני דואג לאזרחים שתלויים בבנק הדואר״.
היו גם מי שניסו להגן על הדואר ולומר שניתן להזמין תור באינטרנט כנהוג במשרדי ממשלה רבים. יהודה בר יוסף כותב: ״סניף הדואר מוגבל בכמות האנשים שיכולים לשהות בפנים ביחד. זה שאנשים בחוץ נדבקים אחד לשני, זו לא בעיה של עובדי הסניף. הייתי שם היום, תפסתי תור, המתנתי במרחק של שניים שלושה מטרים וכשהגיע תורי נכנסתי. אני רוצה לומר שזה זרם די מהר. כל כמות אנשים שיצאה נכנסה כמות חדשה. את הקורונה לא המציא הדואר״.
לא כל הסניפים הפתוחים הם בתוך סופר מרקט ממוזג או בקניון מקורה. חלקם כמו למשל הסניף העמוס ברובע ב׳ נאלצים הממתינים לחכות זמן רב בתור כשאין הרבה מקום לעמוד, אין היכן לשבת. כשזקנים ונכים עומדים זמן רב בלי לשבת בתנאי מזג אוויר קשים, בעיקר תחת השמש הקופחת. זה לא מכובד לדואר ישראל. ושוב להדגיש שאומנם בנוגע לקורונה זו לא החלטה של הדואר והם כפופים להוראות משרד הבריאות. אבל סגירת סניפים וצמצום שעות הם תופעה שהחלה עוד לפני שחולה הקורונה הראשון נדבק בישראל. כך למשל כתבה באשדוד10 מלפני שנתיים על סגירת הסניף ברובע ו׳. בין היתר נכתב: בכתבה ״זה לא נעים לראות סניף דואר סגור״. כי התושבים כועסים על סגירת הסניף ברובע ו׳ כשנה לאחר סגירת סניף קרוב ברובע ח׳: ״תושבי רובע ו' נותרו בלי סניף דואר. באפריל השנה, הם הופתעו לראות את הסניף, העמוס לעייפה בתושבי הרובע ותושבי רובעים נוספים בעיר הממתינים בתור ארוך לשלוח מכתב רשום, לשלם חשבונות, להעביר בעלות רכב או לקבל את קצבת הביטוח לאומי, כשהוא סגור.
על הדלת הייתה הודעה כי הסניף נסגר. ׳לפני שנה סגרו את הסניף ברובע ח' והתושבים ברובע ח' היו מגיעים לסניף שלנו והתור היה ארוך מאוד. ועכשיו סגרו לנו את הסניף ונותרנו ללא מענה" , אומר תושב הרובע יוסי חברון, נכה הרתוק לכיסא גלגלים. ברובע מתגוררת אוכלוסייה חלשה. רבים קשישים, נכים ואפילו אימהות עם ילדים קטנים, וכולם נאלצים לחפש סניף דואר מאויש. "זה מאבק הישרדות. קודם צריך לחפש סניף שכן פתוח ואז להגיע אליו. זה קשה לאנשים נכים וקשישים, הוא אומר. ״שנים האחרונות נסגרו סניפי דואר רבים, בין היתר הסניף ברובע ד', הסניף המרכזי ברחוב רוגוזין, אשתקד הסניף ברובע ח' ועכשיו הסניף ברובע ו’. "אנחנו מגיעים לסניף ברובע ט' או ברובע ג' למשל, מדובר בסניפים קטנים שמתקשים עם כל האנשים שמגיעים" לדבריו, גם הנגישות לסניפים לא תמיד נמצאת וכן צריך להמתין שעות בתור, כשאין מקומות ישיבה מספיקים לכל ציבור האנשים. "יש לי שנים תיבת דואר בסניף ברובע ו', ואת זה לא סגרו ואני מוסיף לקבל את דברי הדואר בתיבה, אבל כשמדובר בשירות אחר אני צריך להגיע לרובע אחר" אומר חברון. את ההודעה על דואר רשום הוא יקבל בתיבת הדואר, אבל עליו להגיע לסניף אחר לקבל את הדואר. "פשוט בלתי נסבל המצב הזה" הוא אומר.
אשדוד הולכת וגדלה וחלק מהאוכלוסייה מזדקן ובלתי אפשרי לצמצם סניפים ולהותיר אנשים שעות ברחוב.
"מה שקורה עם הדואר באשדוד זה פשוט מחדל"
הפעיל החברתי שמוליק דואק כותב מדם ליבו על ההתנהלות החובבנית, בלשון המעטה, של הדואר באשדוד
יותר סניפים הולכים ונסגרים. מצמצמים עמדות, מצמצמים עובדים, ואת המחיר משלמים בעיקר התושבים שנאלצים לעמוד בתורים ארוכים ובלתי נסבלים.
לאחרונה החל הדואר להפעיל סוכנויות ע"י אנשים פרטיים, אבל בתנאים כ"כ מחמירים ומגבילים, שגם אלה שלקחו על עצמם לפתוח סוכנות, מתייאשים ולא ממשיכים ברגע שנגמר החוזה, ואין אחרים שמוכנים להפעיל סוכנות אחרי שהם שומעים מבעלי ניסיון על תנאי ההסכם, ועל כך שהם רק מפסידים כסף שהשקיעו במקום להרוויח, בגלל תנאי ההעסקה שלהם.
כשמדובר בחלוקת חבילות, חברת דואר ישראל העבירה את התחום הזה לחנויות שונות ברחבי העיר כי זה עולה לה פחות מאשר החזקת סניפי דואר. רק שלא טורחים להעביר את החבילות לחנויות שקרובות לאזור המגורים. לפעמים תושב צריך לנסוע מחנות לחנות כדי לאסוף 2 או 3 חבילות שונות שמגיעות באותו יום. אם כבר החליטו להעביר את החלוקה לחנות במקום לסניף דואר, אז למה לא את כל החבילות לאותה חנות ? אני באופן אישי נאלצתי לאסוף 3 חבילות באותו היום משלושה מקומות שונים ("הכל כלול" ברובע ד', "הסטוק" בטופ סנטר, והשלישית ב"סלקשיין"). בכל מקום צריכים למצוא חניה ולעמוד בתור מחדש. מה עושים אנשים בלי רכב? הרי זה לוקח כמה שעות לנסוע באוטובוסים מחנות לחנות בשביל לאסוף דואר.
"דואר ישראל" זאת חברה ממשלתית. איך יתכן שכך מתנהלת חברה ממשלתית במדינה מתוקנת ? באיזה עוד מקום בעולם מתעמרים כך באזרחים ? מטריחים ומתזזים אנשים כאן, וכל זה רק בשביל לאסוף דואר.
הסניף הראשון שנסגר היה ברובע ד'. אמרו לתושבי הרובע שזה זמני, ושבינתיים ילכו לסניף המרכזי ברוגוזין ברובע א', מה שיצר שם תורים בלתי נסבלים. אלא שלפני 3 שנים סגרו גם הסניף של א', ובמקומו פתחו סוכנות קטנה של 2 עמדות ברחוב המסחר, והסוכנות הזאת אמורה לשרת כמעט 40,000 תושבים.אני רואה מחלון הבית שלי את התורים הארוכים כבר משעה 8:00 בבוקר. אנשים מבוגרים עומדים בחוץ בשמש ובחום, כי בפנים אי אפשר לשבת יותר משניים. אם כל זה לא מספיק, אז גם הסוכנות הזאת נסגרה לפני שבועיים. בשיחה עם דוברת הדואר נאמר לי שמחפשים מפעיל חדש לסוכנות, ובלי להסס היא פנתה אלי ואמרה לי "אולי תעזור לי למצוא מפעיל אז זה יקרה יותר מהר".
מה שמתרחש בסניף המרכזי שבקניון הסיטי, לא פחות גרוע. אחרי שסגרו את הסניפים של רובעים ח' וט', כולם מופנים לסיטי. ואחרי שסגרו את הסניפים של רובעים ו', ד', וא', אז כולם התנקזו לסניף רובע ב', שגם הוא עמוס עכשיו משך כל היום, ועובדות הסניף מותשות מעומס העבודה ומהלחץ של התושבים העצבנים.
את כל המחדלים האלה חשפתי בפני ח"כ לשעבר יגאל גואטה, שכיום מנחה תכנית טלויזיה שנקראת "האזרח גואטה" שבה הוא חושף עוולות שונות שאזרחים סובלים מהן. התכנית תשודר לקראת סוף חודש אוגוסט בערוץ כאן11, ואני מקווה שמישהו יקח ברצינות את הבעיה החמורה הזאת ויטפל בה.
