כולנו מכירים את החידונים בטלויזיה, בהם המתחרה ניצב מאחורי דלת נעולה עם כמה מפתחות אפשריים ועליו להחליט אם לפתוח אותה. הוא מתלבט, שוקל אפשרויות, מתייעץ אולי עם מישהו בקהל ובעיקר סומך על האינטואיציה הפנימית שלו, על תחושת הבטן.
ואז.. הוא מסובב את הידית ו…יש כמה אפשרויות למה שעתיד להתרחש.
יתכן, שאכן זו הדלת הנכונה עבורו, הוא יפתח אותה לרווחה, יפסע לכיוון החידה הבאה או אפילו יזכה בפרס גדול.
אך יש גם אפשרות, שהדלת פשוט לא תיפתח. הוא יבין שזו לא הדרך, זה לא המפתח.
ואז יצטרך להחליט: האם הוא ממשיך לנסות? האם הוא לוקח סיכון ששוב יטעה ולא יצליח? האם הוא חושב על הסיכוי שדווקא כן יצליח? האם הוא מוכן לשלם את המחיר גם אם יפסיד?? האם יש אפשרות שיקח מה שהספיק להרוויח ויברח? האם הוא בכלל עומד במקום הנכון?
החיים זה לא סדרת מתח?
כשזה קורה בטלויזיה, אנחנו מרותקים למסך. צופים במתחרה, מנסים לשער את מעשיו, לעיתים עוצרים בשבילו את הנשימה, מקווים אולי למענו שיצליח, תוהים מה היינו עושים באותו מצב ובאותו רגע ואם היינו מצליחים.
כשזה קורה בחיים, אנחנו לפעמים לא מספיקים לעבור את כל השלבים. הדלת מולנו נעולה וזו עובדה. נותר להחליט ומהר מה לעשות ולקחת את כל הסיכונים ואת כל הסיכויים.
כל כך הרבה פעמים ראיתי דלתות נעולות בחיי, לפעמים זכיתי למצוא את המפתח הנכון או לפרוץ דרך החלון.
תלוי איך תקראו לזה. לפעמים כמובן שלא. נפרדתי מהדלת הנעולה ובחרתי באחרת.
כי לא לבחור זו גם בחירה. ולהעדיף שינוי מסלול על פני היתקלות חזיתית זה לפעמים הפיתרון הנכון.
איך תדעו? תרגישו!!
