"אני זוכרת שראיתי את הרכב מתקרב אליי" מספרת בר גרינקרוג "אבל הנהגת לא עצרה, כנראה התעסקה במשהו אחר ולא ראתה אותי. הבנתי שהמכונית הולכת לפגוע בי ולא היה לי כבר מה לעשות, האטתי את הנסיעה כדי להרגיע את המכה. אני זוכרת את רגע ה"בום", פתחתי עיניים וראיתי את הקורקינט כמה מטרים ממני. אנשים יצאו מהרכבים לעזור לי וסיפרו שעפתי ממש באוויר. אני בד"כ נוסעת בקורקינט חשמלי, נוהגת על פי כל חוקי התנועה, לכן לא חשבתי שדבר כזה יכול לקרות לי. מזל שחבשתי קסדה. הגעתי לביה"ח הציבורי אסותא אשדוד וכאן טיפלו בי במהירות ובמקצועיות. תודה גם לרחל יעקבי-אפרת העובדת סוציאלית שליוותה אותי מהרגע שנכנסתי אל חדר הטראומה, הנוכחות שלה הרגיעה אותי מאוד"
ד"ר איתי זוארץ, מנהל שירות הטראומה: "אל חדר הטראומה בביה"ח מגיעים הפצועים קשים. אנחנו רואים מדי שבוע פציעות שמעורבות בהם קורקינטים ואופניים חשמליים שלצערי מסכנים מאוד את המעורבים. אנחנו מתייחסים אליהם כמו כל כלי ממונע אחר, בין אם זה אופנוע או רכב דו גלגלי אחר – מבחינת אנרגיה וסוג הפציעות שמעורבות. אופניים חשמליים יכולים להגיע למהירות של 30-40 קמ"ש, הם כלי תחבורה לכל דבר!
הקורקינטים שזמינים לכולם ברחבי העיר יוצרים מצב מאוד בעייתי כי אין פיקוח, כל אחד יכול לעלות ולנסוע. לצערי אני רואה שהרבה מהתאונות האלה קורות בגלל אי שמירה על חוקי התנועה – בין אם זה הרוכבים עצמם שעושים טעויות או הנהגים שלא רואים אותם ופוגעים בהם. ילד בן 16 שעולה על הקורקינט עלול לחשוב שהוא נוסע בפארק בין מכוניות, הוא לא ממוגן, הוא לא מכיר את חוקי התנועה ולא מבין את החומרה של זה. הורים – אני ממליץ לכם לשקול היטב לפניי נתינת האישור לילדכם, ואני קורא לכולם – התייחסו לכלים האלה ברצינות! זה לא משחק. חובה להישמע לחוקי התנועה ובוודאי למגן את עצמכם, לא לסמס תוך כדי הנהיגה, לא לאכול, להשתמש בקסדות ובכל מיגון אחר שיכול לעזור.
שמרו על עצמכם וסעו בזהירות".
