הידיעה על מותה הפתאומי של פרופסור דינה לב, מנהלת מרכז השד בבית החולים ׳אסותא׳ היכתה בהלם ובצער עמוק את עמיתיה בבית החולים ואת מאות המטופלות שלה, שנדהמו לקרוא כי הרופאה שהצילה להן את החיים ושטיפלה בהן במסירות רבה הלכה לישון ולא קמה. ״זה אולי מובן, היא פשוט לקחה ללב וטיפלה בכל המטופלות במסירות״ אמרה אחת מהמטופלות שלה.
פרופסור דינה לב ז״ל, הרופאה שנתנה את הלב נפטרה בשנתה והיא רק בת 55. פרופ׳ לב, למדה רפואה באוניברסיטת תל-אביב, עברה התמחות בבית חולים ע"ש ׳סוראסקי׳ ואף שימשה מנתחת בכירה בכירורגית ב' וכן בכירוגיית ב' ׳שיבא׳. עברה השתלמות בחקר הסרטן בבית החולים MD Anderson, יוסטון, טקסס בין השנים 2003-2002, ושימשה פרופסור עוזר במחלקה לביולוגיה של הסרטן באותו מוסד בין השנים 2011-2005, ועד לשנת 2013 כיהנה כפרופסור חבר. משנת 2004 שמשה כמרצה בכירה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת״א. כשנפתח בית החולים ׳אסותא׳ באשדוד, עברה פרופ׳ לב לאשדוד והקימה יש מאין מחלקת כירוגית שד לתפארת.
בראיון עימה לאשדוד10 כתב שגיא הרשקו: ״את רוב חייה הקדישה פרופ' לב לחקר הסרטן ובמיוחד סרטן השד. עכשיו היא עושה זאת בבית החולים באשדוד ובתוך זמן קצר המחלקה בראשה היא עומדת עושה עבודה טובה מאוד. במחלקה, כל הבדיקות הרלוונטיות מבלי להרחיק למרכז או לחכות כמה חודשים לתור. הכל נמצא כאן קרוב לבית וברמה גבוהה. הבשורה הזאת היא עצומה עבור נשים. "זה אזור די נרחב, ועד היום לא היה מענה לתושבים בתוך העיר כדי שיוכלו לקבל טיפול ובדיקות מהימנות של סרטן השד. פתיחת המחלקה כאן באשדוד היא תוספת מאוד משמעותית לעיר. זהו הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים והגורם השני בכמותו לתמותה אצל נשים", אומרת פרופ' לב וממליצה לנשים להיבדק. "היום אישה שנמצא אצלה שינוי הגן ישנו סיכוי של 80% לחלות בסרטן השד. כל אישה מגיל 30 ומעלה צריכה לבוא להיבדק בכל מקרה. בדיקת שד ידנית, היא לא מהימנה מספיק בשביל לשלול הימצאות של סרטן השד ובשביל לערוך בדיקה מהימנה צריך לעשות אולטרסאונד וממוגרפיה".
על הקמת מרכז השד ב׳אסותא׳ היא אמרה: "המטרה של הקמת המחלקה כאן באסותא היא היא להוות "One Stop" .Shop לכל אישה או גבר שיש להם צורך בבדיקה או בטיפול, בתחום מחלות השד הן כחלק מבדיקות שגרתיות והן בשל חשדות או ממצאים. אנו שואפים לעמוד בקשר מידי עם מחלקות בית החולים השונות ועם הקהילה, על מנת לחסוך מהמטופלים המתנה ארוכה ולספק את מכלול המענה, השירותים, הטיפולים והמידע במסגרת אחת באופן מרוכז. נעניק מענה ברור ומהיר ונספק מידע בגובה העיניים, ברגישות מלאה, תוך זמן קצר – כדי לקדם את בריאות תושבי האזור."
כאשר בחרה פרופ' לב לעזוב את מרכז הארץ ולהדרים לאשדוד, זה לא מנע מהמטופלות הרבות שלה לעזוב עמה. אחת מהן, רוית גולדין-באום, שהסכימה להיחשף כדי לעורר נשים רבות להיבדק. למחלקה של פרופ לב ב'אסותא אשדוד' היא הייתה מגיעה היישר מבנימינה, שם היא מתגוררת. היא אמרה בזמנו כי היא תגיע לכל מקום שבו פרופ׳ לב תהיה. ״לאן שהיא תלך אני אלך" הצהירה בזמנו.
״היא הצילה לנו את החיים״
שלוש נשים חזקת שהיו מטופלות מאשדוד של פרופסור לב: חברה המועצה רו״ח סטלה שנקל-ויינשטיין, הפעילה החברתית ומטפלת ברפואה סינית נורית פרייס- קקון ועו״ד דורית אולקינסקי- דגן, כולן בגילאי ה—45-40, נשים דעתעניות ובעלות קריירה המנתבות בין הקריירה והמשפחה, מצאו את עצמן פתאום נכללות בסטטיסטיקה של סרטן השד. באמצע החיים. הן סופדות ומספרות על פרופסור לב.
ויינשטיין: ״עצוב שהיא הצילה אחרים ולא את עצמה״
חברת המועצה רו״ח סטלה שנקל- ויינשטיין כבר עברה לפני כשמונה שנים ניתוח להסרת סרטן מהשד. לדבריה, את פרופסור לה הכירה באירוע של בדיקות מוקדמות שנערך לפני כשנה בבית חולים אסותא: ״ביקשו ממני שאגיע לאירוע כחברת מועצה לתת תמיכה ושם במהלך האירוע עודדו את הנשים לעבור בדיקה לגילוי סרטן השד. אני התנדבתי לעבור את הבדיקה בשידור חי. סיפרתי את הסיפור שלי ושיש היסטוריה במשפחה ועברתי את הבדיקה. ואז בסיום הבדיקה כשהמצלמות כבו, היא בלי לעורר לחץ אמרה לי ׳תראי, כדטי שעם ההסטוריה שלך תגיעי לבדיקה׳ . אחר- כך היא אמרה לי שהרגישה שמשהו שם לא תקין. דחיתי את הבדיקה במספר חודשים ופתאום התחילו לי כאבים ויצרתי קשר עם המחלקה והיא חזרה אלי בעצמה. היא התעקשה שיבצעו לי בדיקה בדחיפות. היא ליוותה אותי כל הדרך אישית, באותו יום אחרי הבדיקה התקשרה לשאול לשלומי ועמדה לצידי בכל התהליך הארוך הזה. זה תהליך שכבר עברתי וזה סיוט. לפעמים הייתה לי תחושה מבחינת יחס כמו של מוסכניק שמתייחס לרכב, מאוד פרקטי. בלי להבין עד כמה את במתח שזה חודש וחצי של בהלה. פרופסור לב ליוותה לאורך כל הדרך, עודדה והייתה בשבילי זמינה. במחלקה שניהלה היא נתנה הרגשה מדהימה למטופלות. לא הרגשה שאת בבית חולים אלא צוות שהכי שם בשבילך ועובר איתך וביחד איתך, מרגיע, מנחם ובבדיקה כאובה מחזיקים לך את היד. בבדיקות יש המתנה ארוכה ואת נחשפת לנשים אחרי טיפולים קשים ונכנסת לסרטים. פרופסור לב נהגה לצאת ולדבר אל כל אחת. לבחורה שאיבדה את הריסים ועשתה הלחמת ריסית אמרה שזה יפה, לאישה שנשרו לה הגבות ועשתה איפור קבוע שזה נראה טבעי. לכל אחת היה לה מה להגיד. הרי הסרטן הזה באיבר נשי גורם לך לאבד את תחושת הנשיות בטח אחרי הטיפולים ופרופסור לב לגמרי החזירה את הנשיות ונתנו תחושה שאנחנו בני אדם. כל הזמן מרגיעה. וברוך השם התוצאות יצאו בסדר היא אמרה לי שנפגש עוד חצי שנה היא אמרה לי ׳ יש לנו חיים שלמים ביחד כל חצי שנה נפגש על קפה׳. אבל אני אף פעם לא קובעת תור לחצי שנה ורק שיש כאבי תופת וקורה משהו נזכרת. קבעתי תור ליום רביעי ואפילו כתבתי לה שאני מקווה שלפני התור נשב לשתות ביחד קפה וקבענו. ואז ביום שישי בערב ראיתי את הידיעה על מותה ופרצתי בבכי. היא הייתה בן אדם מלאך. כולה צבעונית עם הפס הוורוד בשיער פשוט אישה שהיא שמחת חיים מהלכת. עצוב שהיא הצילה אחרים ולא את עצמה״.
פרייס-קקון : ״היא הצילה את חיי. תמיד אזכור כמה אנושית ואכפית הייתה״
הסיפור של נורית פרייס- קקון לא ייאמן. נורית מטפלת ברפואה סינית שומרת על אורח חיים בריא, פעילה חברתית ואשתו של המשנה לראש העיר יניב קקון. היא לא בסטטיסטיקה אבל לפני כשנה היא חלתה בגיל 33 בסרטן השד. לאחר הטיפולים, היא כתבה באומץ לב פוסט ברשת החברתית וקראה לנשים להיבדק. בין היתר כתבה ״אני לא בקבוצת סיכון, אני לא בגיל, אין לי רקע במשפחה, כל הנתונים היו לטובתי ובכל זאת זה קרה״. קקון הייתה מטופלת של פרופסור לב: ״הכרתי אותה כשקיבלתי את התוצאות של הביופסיה לפני שנה וחצי בערך. היא הייתה זו שניתחה אותי בשני הניתוחים שעברתי. היא הייתה אישיות מדהימה. קודם כל הייתה הבן אדם הראשון שהיה ממש אמפתי ומבין. בתוך כל האבחון וההתמודדות עוברים כמה אנשי מקצוע עד שמגיעים אליה. היא הייתה האדם הראשון שלא שפט ולא הייתה טכנית מידי. אני התפרקתי שם והתחלתי לבכות. היא לא הייתה הראשונה שבכיתי מולה. בעוד שרופאים אחרים אמרו לי דברים כמו: ׳את צריכה להיות חזקה עכשיו, זה לא כל כך נורא, זה משהו שאפשר להתמודד׳, כאילו כל מיני הטפות כאלה ופרופסור לב פשוט קמה כשבכיתי, יצאה החוצה וחזרה עם שתי כוסות מים והייתה מאוד חברית. תמיד נעימה, נותנת לך תחושה אישית, כאילו זה מאוד אישי מבחינתה. היא פשוט הצילה לי את החיים הייתה אנושית ואיכפתית. הייתי אמורה להגיע אליה לביקורת בזמן הקרוב וראיתי את הידיעה על מותה, לקחתי את זה קשה. לא האמנתי עד כמה קשה. ואני לא היחידה, אני רואה מלא מטופלות בקבוצות התמיכה של מתמודדות שמספידות אותה״
עו״ד דגן: ״כמו שתי חברות״
עו״ד דורית אולישינסקי- דגן כתבה הספד לפרופסור לב. הספד מלב אל לב. וכך היא כותבת:
לפני כשנתיים הכרתי אותה , את המלאך הפרטי שלי פרופ' דינה לב.
כבר בפגישה הראשונה היא שבתה את ליבי , הבנתי שעומדת רופאה מעולה ומעל הכל אישיות מיוחדת במינה.
ברגעים הלא פשוטים , לילה לפני הניתוח היא נכנסה לחדר שלי במחלקה "מותק למה את לא ישנה? אין מה לדאוג בובי הכל יהיה בסדר…מבטיחה" ישבנו ודיברנו היא ואני משך שעה ארוכה…אני בחלוק המטופלת והיא הפרופסורית בעלת השם …כמו שתי חברות.. דיברנו על החיים…המשפחה.. קריירה.
הלכתי לישון מעודדת שזו המנתחת המעולה שלי שהיא קודם כל בת אדם מדהימה, מכילה ומלאת רגש . נרדמתי רגועה.
למחרת בחדר הניתוח שוב התלוצצה איתי ונתנה לי יד "עד שאת נרדמת…" . גם בזמן האשפוז שאחרי הניתוח דינה דאגה לכל דבר גם ברמה הטכנית כמובן ברמה הרפואית.
לא אשכח שכשנאלצתי לעבור ניתוח נוסף אחרי מספר חודשים,דינה ממש כאבה כמוני את העובדה שאני אאלץ לעבור ניתוח נוסף בפרק זמן כה קצר . "אויש נמאס כבר מהשד שלך" כתבה לי בבדיחות בהודעה. ושוב היא איתי, מסבירה מעודדת מרגיעה והכל בחיוך ובחיבוק ענקי כאילו הייתה חברתי מזה שנים ולא פרופסורית שהכרתי לפני מספר חודשים קצר. דיברנו המון על כך שצריך לחיות חיים רגועים ושזה קל להגיד אבל קשה ליישם במיוחד שעוסקים במקצועות תובעניים …אהה וגם דיברנו על כך שכדאי לשתינו להפסיק לעשן…
לפני כשבועיים פגשה אותי דינה באקראי במסדרונות בית החולים עת הגעתי לבדיקה במחלקה אחרת. היא שאלה אותי ׳מה אני עושה בבית החולים׳ והזכירה לי שעוד מעט היא עוזבת לבית חולים אחר ועל מנת שלא יהיה לי קשה, כדאי שאקבע תור לביקורת כבר בחודש אוגוסט…אמרתי לה שהביקורת שלי רק באוקטובר והיא התעקשה. (כאילו ידעה משהו…) "תבואי עכשיו, את במילא בחופש הזה שלכם [פגרת בתי המשפט] אח"כ תגידי שאת עסוקה…”. אז קבעתי מועד לביקורת ליום שלישי האחרון… לפני שעליתי למחלקה עברתי בחנות ׳סטימצקי׳ וראיתי שהסופר האהוב עליי דוד גרוסמן הוציא ספר חדש, אז החלטתי לקנות אותו גם עבור דינה…כתבתי לה הקדשה.
איחלתי לה הצלחה בבית החולים אליו היא עוברת וכשנתתי לה אותו אמרה לי "תודה..אבל אנחנו לא נפרדות…יש לך רכב תניעי , חצי שעה ותגיעי אליי". צחקנו ונזכרנו בכך שעוזרת המחקר שלה פנתה אליי בזמנו על מנת לכלול אותי במחקר של דינה ואני כעורכת דין הייתי חשדנית ולא נתתי מידע עד אשר בדקתי עם דינה שאכן כללה אותי במחקר…
חיבוק (אחרון) וביי.
ואז…הבשורה הקשה!
פשוט סירבתי להאמין!
מי שמכיר אותי מקרוב יודע שאני אדם מאוד חזק ויודע שמאוד קשה לזעזע אותי והשבוע זה קרה…
אני יודעת שאני לא היחידה שהרגישה שדינה הפכה לחברה שלה ממש . כך היא היתה עם כל המטופלות שלה, מכילה דואגת ומפזרת אופטימיות לצד מקצועיות.
אז דינה'לה נוחי על משכבך בשלום
תודה שהיית הלימונדה שלי בתוך הלימון.
תודה על מי שהיית עבורי ועבור נשים רבות כמוני
אוהבת ולא שוכחת לעולם / דורית דגן
גם עמיתיה לעבודה היו המומים ממותה בטרם עת. אחת מהן, ד"ר אתי רום, כתבה : "במקום קפה ביחד על חוף הים באשדוד, שקבענו לשלישי הקרוב, בחוסר אמונה מוחלט ובתדהמה נוראית, אני כותבת כאן. את אדם בכל ישותך. אוהבת אדם. שמחה. מוכשרת. קשובה. מכילה. רוצה בטוב. עושה טוב. חסרת אגו. רופאה דגולה. מצילת חיים”.״.
בבית החולים אסותא נכתב בדף הפייסבוק: ״בלב כבד ובצער רב אנו מודיעים על לכתה בטרם עת של פרופסור דינה לב – מנהלת היחידה לכירורגית שד של בית החולים פרופסור לב, הייתה חלק מצוות הרופאים הבכיר של בית החולים וניהלה מזה שנים את היחידה לכירורגיית השד ביד רמה תוך טיפול מקצועי ומסור לכל מטופלת באשר היא. ליבנו עם המשפחה בצערה הכבד בשם אלפי מטופלים, וכל צוות בית החולים הציבורי אסותא אשדוד – תודה רבה על המסירות ותרומתך הרבה״.
פרופסור לב בת 55 במותה השאירה 3 ילדים ואלפי לבבות שבורים של מטופליה. יהי זכרה ברוך!
