החזאים הבטיחו סופש גשום במיוחד ואולי אפילו באופן קיצוני.
איך זה קשור לחיינו? לפני הכל, העובדה שחלק מהאנשים מתעטפים במצב רוח סגרירי כאשר השמיים אפורים ומתכנסים בקונכנה שלהם עד יעבור זעם.
לאלו אני אומרת, זה בסדר, לכולנו מותר להוריד הילוך, להירגע, לנוח.
תתכרבלו עד כמה שאפשר ותעשו דברים מהנים שמתאפשרים במזג האויר.
ואם לא בא לצאת החוצה, גם זה בסדר. תישארו בבית ורק תנצלו את הזמן לטובה.
כדי שכשיתבהר תוכלו לצאת מורווחים עם הישגים משלכם.
*ידוע, שהגשם הזה שבא עלינו לטובה ושוטף הכל במים נקיים ומטוהרים, לעיתים מזמן איתו הצפות, בעיות, קשיים ושלא נדע אסונות.
כמו בחיים, לכל דבר שני צדדים וחשוב להתכונן לקראתם. השנה המטורפת הזאת עם הקורונה הבלתי צפויה, לימדה אותנו שהצפוי הוא הבלתי צפוי.
תתכוננו, תתארגנו, ומקסימום, לא יהיו הפתעות בלתי צפויות.
* הגשם הוא הבכי, הדמעות, הכאב, ההתפרקות. נכון, חשוב להתפרק ולפרוק רגשות, אך חשוב גם לשים להן סוף. לא לתת לעצמנו להישבר לחלוטין או חלילה לוותר לגמרי על עצמנו רק משום שכואב.
לקום, לאסוף את השברים ולהמשיך.
הרי אין לנו הזדמנות שניה לחיות, אז נחיה את החיים האלו כאן ועכשיו, הכי טוב שאפשר.
