משבר הקורונה, כך נראה, העמיק את המחלוקת בין האוכלוסייה החילונית והחרדית. המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם את השנתון החרדי לשנת 2020, הנותן תמונת מצב לאוכלוסייה החרדית.
42% מחולי הקורונה בישראל היו חרדים,
השנתון החרדי פורסם בעיתון כלכליסט על ידי העיתונאי שחר. מהנתונים עולה כי עד סוף חודש אוקטובר, 42% מחולי הקורונה בישראל היו חרדים, כאשר חלקם באוכלוסיה בישראל עומד על 12.5% בלבד. כלומר מדובר ביחס בין שיעור החולים החרדים לשיעור החרדים באוכלוסיה של פי 3.4. חשוב להדגיש כי עורכי השנתון ד״ר גלעד מלאך וד״ר לי כהנר כתבו שמדובר בחישוב זהיר מאוד, וכי בגל הראשון עמד שיעור החולים החרדים על כ-66% מהאוכלוסייה ובגל השני כ-33%.
הגורם המרכזי, לדעתי החוקרים להדבקה ההמונית בקרב החרדים הוא ״חוסר נכונות לשנות את אורח החיים הדתי והקהילתי, בייחוד בחגים ובמוסדות החינוך לבנים״. גורמים נוספים הם חוסר אמון בממשלה וכן תקשורת לקויה בין הממסד החרדי לציבור החרדי וכן הצפיפות בה חיים החרדים. משק בית חרדי ממוצע מונה 5.2 נפשות בעוד במשק הבית היהודי לא חרדי מספר הנפשות בממוצע הינו 2.9, תרמה להדבקה המונית בקרב החרדים.
דבר חיובי שאירע בימי הקורונה הוא העלייה בשימוש בטכנולוגיה בקרב החרדים. הסגרים, הריחוק החברתי והצורך לעשות סידורים מהבית הובילו לכך ש -66% מהחרדים מחוברים לאינטרנט.
החרדים משתכרים פחות
עוד עולה מנתוני השנתון החרדי כי ההכנסה הממוצעת מעבודה לשכיר במגזר החרדי (כשהם עובדים) עמדה בשנת 2018 על 7,800 שקלים – 59% בלבד מההכנסה הממוצעת של יהודים לא חרדים שעמדה על 13,100 שקלים. אצל הנשים החרדיות המצב קצת יותר טוב, הן השתכרו בממוצע 66% מהנשים היהודיות הלא חרדיות.
הפער בקרב הגברים החרדים לעומת לא חרדים נעוץ מהשכלה כללית נמוכה יותר וכן בשל פחות שעות עבודה היות והם גם לומדים. אצל הנשים הפער נובע משום שהנשים החרדיות מחפשות משרות חלקיות, כדי לטפל בילדים וכן מכך שהן מעדיפות לעבוד בסביבה חרדית, כך שהדבר מקטין את אפשרויות התעסוקה. ההכנסה הממוצעת מעבודה לשכיר חרדי ירדה מאז 2003 מ־76% מההכנסה של עובדים יהודים לא־חרדים, ל־59% ב־2018. ד״ר מלאך מסביר את השינוי בשתי סיבות. אחת היא כניסה של יותר חרדים לעבודה ברמות הכנסה נמוכות. כלומר, ככל שיותר חרדים חסרי מיומנויות מקצועיות נכנסים לשוק העבודה, כך ההכנסה הממוצעת של המגזר יורדת. הסיבה השנייה היא ששוק העבודה הכללי הולך והופך למשכיל יותר, והחרדים נשארים עוד יותר מאחור.
אז מי מממן את מי?
ויכוח רב שנים שנטוש בין החילוניים והחרדים האם הלא חרדים מממנים את הציבור החרדי? על פי נתוני השנתון החרדי עולה כי ההוצאה החודשית של משקי הבית החרדיים על תשלומי חובה כמו: מס הכנסה, ביטוח בריאות או ביטוח לאומי, הינה 1,500 שקלים בעוד שיעור ההוצאה במשקי בית לא חרדיים על תשלומי החובה היא בממוצע 4,500 שקלים. באשר לטיעון של המגזר החרדי כי הם משלמים יותר מיסים עקיפים מאחר והם קונים יותר. אך הדבר לא אפשרי עבור מי שמשתכר פחות. השנתון החרדי מראה כי שההוצאה נטו לאדם לא חרדי הינה 4,700 שקלים בחודש בעוד ההוצאה לנפש לאדם חרדי פחותה בחצי ועומדת על 2,2000 שקלים. עוד עולה כי שקצבאות ותמיכות מהוות 24% מסך ההכנסה של משק בית חרדי בעוד במשק בית לא חרדי זה רק 9% מסך ההכנסה.
הבנות לומדות לבגרות, והבנים לומדים בישיבה
באשר להשכלה. מנתוני השנתון החרדי עולה כי התלמידים החרדים מהווה 25% מכלל תלמידי החינוך העברי, ו־19% מכלל התלמידים בישראל. חלקם של החרדים במערכת החינוך ימשיך לגדול, אולם בקצב נמוך יותר מבעבר. אם עד 2013 מספר התלמידים החרדים גדל ב־4.2% בשנה, עכשיו קצב הצמיחה ירד ל־3.5% בשנה. לעומת זאת, החינוך הממלכתי היהודי עבר לגדול בקצב של 2.3% בשנה, אחרי בעשור הקודם גדל רק ב־0.5% בשנה. כלומר, הפער בקצב הגידול הצטמצם בשני שליש. התוצאה היא שאם חלקו של החינוך החרדי בכלל החינוך העיברי צמח בתחילת העשור בחצי אחוז מדי שנה עכשיו הוא צומח ב־0.3%.
לדברי ד״ר מלאך, יש הבדל גדול בין קצב השינויים בחברה החרדית בין נשים לגברים. למשל בחינות הבגרות. בעבר הייתה התנגדות עזה שהבנות יגשו לבגרות. במקומן היו לבנות מבחני סאלד החיצוניות שקיבלו ב־2012 הכרה מהמדינה כשוות ערך לבגרות חלקית. אך יותר ויותר בנות הלכו ללמוד באקדמיה ולא הסתפקו בסמינרים. לכן מספר הבנות שניגשו לבגרות עלה מ־31% ב־2009, ל־55% ב־2018, כך שכיום רוב הבנות החרדיות ניגשות לבגרות כלשהי. עם זאת, שיעור התלמידות החרדיות הזכאיות לתעודת בגרות מלאה עדין עומד על 20% בלבד. אצל הבנים רק 13% ניגשים לבחינת בגרות אחת או יותר. זאת, למרות הפתיחה של ישיבות תיכוניות חרדיות לא מעטות המכינות לבגרות.
מספר תלמידי הישיבות המבוגרים שמממן משרד החינוך גדל מ- 98,000ב־2014 ל – 140,000 כיום, עלייה של כ־43%. מתוכם, מספר האברכים תלמידי ישיבות נשואים גדל מ67,000 ל־95,000. לדברי ד״ר כהנר וד״ר מלאך "יש קשר ברור בין התקצוב של המדינה למוסדות תורניים וכן תמיכות אחרות הקשורות לחזרת המפלגות החרדיות לקואליציה, לבין מספר תלמידי הישיבות".
עוד עולה כי חל גידול במספר הסטודנטים החרדים. בשנת הלימודים הקודמת (2019/20) חלה עלייה של 9%, מ-12,000 ל-13,000. גם כאן, משקלן של הנשים גדול יותר, עם עלייה של 12%, לעומת עלייה של 3% בלבד אצל גברים. בקרב סטודנטים לתארים מתקדמים נרשמה עלייה חדה של 17%, לעומת 8% בתארים ראשונים. כיום, 2,240 חרדים לומדים לתארים מתקדמים. בניגוד לסטודנטים חרדים לתואר ראשון, שלומדים ברובם בהפרדה מגדרית, רוב הסטודנטים החרדים לתארים מתקדמים לומדים בקמפוסים הרגילים של האוניברסיטאות.
