ביום השני למלחמת ״שומר החומות״ נפגע ביתם של משפחת ארבל ברחוב כנרת ברובע י״א. באותה שעה שהו בבית ההורים שרה ובכור ארבל, שתי בנותיהם ושתי נכדות. ״בשנייה אחת הטיל הרס את חיינו ומחק את ביתנו״ אומר בכור בכאב. המשפחה עברה לדירה שכורה ומאז נלחמת לבדה את מלחמת השיקום, תוך מאבק בגורמים שלתחושתם מתנערים ואדישים ובביורוקרטיה ועם תחושה קשה ששכחו אותם מאחור.
בכור ארבל בן 76, הוא איש חינוך שבתפקידו האחרון לפני שיצא לגמלאות היה מחנך ומורה למתמטיקה במקיף ג׳, וכן שימש כמורה לימאות במרכז הימי באשקלון פנה במכתב נוקב אל ראש הממשלה נפתלי בנט וכן לשרי הבריאות והחינוך, האוצר והביטחון וכן לראש עיריית אשדוד ד״ר יחיאל לסרי. במכתב תחת הכותרת ״הפקרה, הזנחה ובריחה מטיפול במשפחת ארבל שעולה נחרב מטיל שמחק את ביתה״, הוא שולח אצבע מאשימה לכל הגורמים הן הממשלתיים והן העירונים שאמורים לטפל בנפגעי הטרור. הוא מספר על רגע נפילת הטיל המשודרג שבשנייה הרסה בית בן 3 קומות. ״הטיל חדר דרך הקומה השלישית, מחק אותה לחלוטין ושרפה לגמרי. המשיך לקומה השנייה מתחתיה וכנ״ל. הטיל ניסה לחדור לקומה התחתונה – קומת הקרקע, עשה בה חור גדול ומשם ניתז הלאה, וגרם לסידוקה, לזעזועה ולהרס קשה בחלקה המרבי. שריפה גדולה פרצה בכל חלל הבית, שכילתה את כל מה ששרד מעוצמת הפיצוץ וההדף. בשניות קצרות אלה, אנו יצאנו מהמקלט לאחר הרגעה מאזעקה קודמת, והגענו לקומת הקרקע. כאן ללא התרעה וללא אזעקה, שמענו שריקה ומיד פיצוץ אדיר, אשר אפף את כל הבניין שהתמלא באבק, בעשן ובאובך, שמנע מאיתנו כל ראות אפשרית ומינימאלית״. לדבריו הוא עצמו עמד ביציאה מהמקלט ועף 3 מטר מעוצמת ההדף. ״השתטחתי על הרצפה וראשי נחבט בעוצמה רבה בשידה בסלון. המכה זעזעה את גופי וראשי וגרמה לחבטות ולזעזוע במוחי. נחבלתי קשות ברגליי בברך ובכל עמוד השדרה. גבי נשרף וטרם החלים עד היום. מובן שכל המערכת הנוירולוגית נפגעה קשות״.
רעייתו שרה שעמדה לידו, חטפה חצי בלוק שהועף מתקרת הקומה מהחור, שנפער מראש הטיל ונזקקה ל-15 תפרים. כמו כן, איבדה זיכרונה וגופה נשרף כמוני. הבת נעמה שהתה בקומה השנייה כשהטיל תפס אותה עם אחייניתה בדרך למקלט, והשתיים נאלצו לפלס דרכן בין נפילות רעפי הגג וקריסת הקירות סביבן. לדברי בכור, היא עבדה כאוצרת מוזיאונים באשדוד וחולון והייתה בחל״ת ונפגעה קשות פיזית, נפשית וגם כלכלית בשל החלטת האוצר להפסיק לשלם דבי אבטלה. הנכדה שהייתה עם דודתה נעמה וחוותה את הגיהנום הנוראי עם דודתה, תוך כדי הריסות הקומה הזו מעליהן. הן ממש התגלגלו תוך ירידתן על המדרגות של הקומה. בתוך כל ההרס סביבן הנכדה חטפה חלק נכבד מהרסיסים בגבה, ברגלה ובידיה, והיא עדיין מטופלת בהוצאת הרסיסים מגופה. הדבר כרוך בהרבה כאבים ובסכנות גוף. היא עדיין המומה ודוחקת את האירוע ואינה מאמינה שזה בכלל קרה לה ולנו״. הנכדה השנייה עמדה עם אמה לילך בפינת האוכל ושניות אחדות מיציאתם מהמקלט שהיינו בו קודם. היא הועפה מסביבת אימה שהייתה צמודה אליה. לא ראתה היכן אימה מהעשן והאובך שנישא בחלל החדר. היא הבינה כי אימה ׳התאיידה׳ לה ונעלמה לה, ורק אלוהים יודע להיכן לקח אותה. היא המומה עד היום, מסוגרת ואטומה למה שקרה לה. מדחיקה ומנסה להתעלם ממה שקרה עד כה. לילך הבת השנייה של בכור ואימן של הנכדות, הייתה על יד פינת האוכל הפיצוץ והאובך העלים ממנה את המשפחה, וגרם לה לחוש שנותרה לבדה ואיבדה את משפחתה כאשר ראתה את אביה שרוע על הרצפה ואת אמה שותת דם, פרצה בצרחות אימים ולדברי בכור, בתו נותרה פגועה בעיקר בנפשה. ״היא הלומה בנפשה ואלומה בשתיקתה. אינה מדברת וממש משותקת. וכאשר היא פוצחת פיה, היא פורצת בבכי קורע לב וממררת בכאבים נוראיים. כל רחש וכל צליל של רעש מעלה את התפרצותה בבכי קשה. כל זיכרון או שיחה על האירוע מעלה בעוצמה רבה את התפרצותה בבכי רב״.
״המשפחה התפרקה לנו״
למרות שבני המשפחה זקוקים נואשות לטיפול נפשי ומטופלים בשירות הפסיכולוגי פעם בשבוע, הטיפול לא מספיק הגם שזה הגוף היחיד שכן מטפל בבני המשפחה. ״שאר הגופים שאמורים לתת לנו תמיכה ועזרה, זורקים אותנו, כאילו שהמקרה שלנו נגרם מנפילת ילד מאופניו או ממי שהחליק על המדרכה. אין התייחסות לאופי האירוע מפיגוע חבלני ומסוג של פעילות חבלנית ומפעילות איבה. אנו נפגענו במהלך המלחמה, וחובת המוסדות והגופים כמו שלכם לתת לנו טיפול הולם וראשוני. דבר שנעדר מאיתנו. מדובר במשפחה נורמטיבית, שהתפרקה ופוזרה לכל הרוחות. אני כאב המשפחה גורר מאחוריי הלם קרב ממלחמת יום כיפור. וכעת זה ההלם החדש מפגיעת הטיל. בבקשה: שאלו את כל האנשים שלכם, אם הם בכלל מכירים את המקרה שלנו? שאלו אותם אם הם היו בקשר עימנו ומה הייתה העזרה שלהם אלינו? כלום״.
בכור מלין גם על הטיפול הראשוני בבית חולים ׳אסותא׳ שלטענתו מיהר לשחרר אותם באותו יום בשעות הלילה. ״איך משחררים אישה עם 15 תפרים בראשה, המומה?״ לטענתו הם לא זכו לכאורה לקבל טיפולים יותר רציניים, ונשלחו להמשך טיפול בקופת חולים ׳מאוחדת׳. על מס רכוש הוא אומר שאומנם זכו בפיצוי, אך לטענתו מדובר בפיצוי לא מספיק. ״נכון שמס רכוש פיצה אותנו בזמן על הרכוש האישי שלנו. אבל הסכומים ממש מעלים גיחוך וצחוק, ממש חוכא ואטלולא. הערתי תשומת ליבם על הדוחק והקימצון הזה, וטענתם זה החוק ולך תשנה אותו…״. בינתיים הם מתגוררים בדירה שכורה ברובע י״א, ורק לפני כשבוע, הם קיבלו מכתב שמהנדס קבע שהבית לא בר שיקום וצריך להרוס אותו.
בכור ארבל פונה בטענות אל קברניטי הממשלה שמגיעים לזירת אירוע לתפוס כותרת בתקשורת ועוזבים כשהנפגעים נותרים חסרי אונים מול הסחבת. ארבל גם מפנה טענות כלפי ראש עיריית אשדוד ד"ר יחיאל לסרי. בין היתר הוא טוען כי עד היום לא מצא לנכון לבקר אותם ועל כך שלא ניתן להעביר אליו מכתב: "כראש עירי מכירך אישית. צר לי על שלא מצאת זמן ואפילו הדחוק ביותר, ליצור מפגש בינך לבין משפחתי הסובלת קשות מנפילתו של הטיל הקשה, שנפל עלינו במלחמה האחרונה. העוזרים שלך נעלמו ונאלמו דום מאז האירוע. מלבד פגישה יזומה עם נציג הרווחה, וגם הוא נעלם כמו שהגיע. השארתי לך מכתבים, אחד מהם נמסר לך אישית ע"י השומר שהודיע לי כי המכתב נמסר אישית למזכירתך. חודשיים אחרי הזכרתי למזכירתך, מדוע אין הענות? והיא ברוב חוצפתה טענה שהמכתב לא הגיע ולאחר מכן נעלם. הייתכן? ממש הפקרות והתייחסות בוטה ומזלזלת בתושבים. הייתכן, שאף אחד לא האיץ בך לפחות ולמראית עין לשאול על בני משפחתי? יש לנו הרבה קשיי בריאות וזקוקים לעזרתך לפחות לזרז ולקדם תורים. וגם זה לא היה״.
בתגובה נמסר מעיריית אשדוד:
באירועי חירום פועלת עיריית אשדוד על פי נוהל מסודר ואף פיתחה מודל ייחודי שזכה לשבחים של פקע"ר ורח"ל ואומץ ע"י רשויות נוספות. במודל העירוני הוקם מטה משימתי שמגיע מיד לזירת אירוע ומעניק טיפול לאוכלוסייה באזור הפגיעה.
כך גם במקרה הנדון. עם איתור זירת הפגיעה, הגיע המטה המשימתי והעניק סיוע לנפגעים ולארבע משפחות, בכללם משפחת ארבל, כך שכבר ביום האירוע, המשפחות פונו למלון, למעט דיירת אחת שבחרה להתארח אצל הבת שלה.
ראש העיר בעצמו היה בזירה ודיבר עם המשפחות שנכחו במקום האירוע. הוא ליווה מקרוב את הטיפול בזירה ובמשפחות, תוך מתן הנחייה לאפשר את הפינוי למלון עם כל התנאים הנלווים.
במקביל לטיפול באוכלוסייה, המטה המשימתי ריכז את הפעילות הראשונית מול מס רכוש וסייע למשפחות בהליכים הראשונים.
נציגי מס הרכוש הגיעו מיד לאמוד נזקים ובמהלך השבוע הגיע כמה פעמים ונפגש עם כל הדיירים, כשראש מינהלת הרובע מלווה את הדיירים כל הזמן.
כל הדיירים קיבלו טיפול ע"י מס רכוש כך שביום פגיעת הטיל הופנו לבתי מלון כאמור ובהמשך סודרו להם דמי שכירות לטווח ארוך, לבתים שהם יבחרו, וזאת עד לשיפוץ בתיהם.
עיריית אשדוד כאמור מסייעת ככל שניתן לתושביה ודואגת לחבר בין הנפגעים למס רכוש, אך מרגע שהושלם החיבור, הדיירים מתנהלים עצמאית מול מס רכוש ולנו כעירייה אין סמכות התערבות (למעט כמובן פעולות הסיוע הראשוניות).
גם משפחת בכור עברה כאמור לשכירות ומאז עמדה בקשר מול מס רכוש בלבד.
יודגש כי מינהלת הרובע זמינה לכל פניה ובקשה ומעניקה סל שירותים לכל תושבי הרובע. כך גם לשכת ראש העיר כמובן כל פנייה שהגיעה ללשכה טופלה מיד.
עקרונית יצויין כי קיימים ערוצי קשר מרובים ואין כל בעיה להגיע ללשכה ולהעביר מסר לראש העיר, כך שהטענה בעניין זה לא ברורה .נשמח לקבל בצורה מסודרת ולהתייחס לנושאים שבתחום אחריותה של העירייה.
אגב, דיירים שבחרו לטפל ברכושם, הגישו חשבוניות וזוכו על ידי מס רכוש עבור העבודות
