השבוע מלאו 25 שנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. לרגל האירוע ועל רקע ההסלמה בשיח הציבורי האלים, החליט תת גונדר בדימוס אבי ביטון, מאשדוד שהיה מנהל הכלא בו ישב רוצח ראש הממשלה, יגאל עמיר בשבע השנים הראשונות למעצרו, להתראיין בתקשורת. ביטון, בשנות ה-60 תושב אשדוד משמש כיום כראש מנהלת אמפי פארק "אשדוד ים" בעיריית אשדוד. בריאיון לעיתון "השבוע באשדוד" הוא מספר על האסיר המפורסם ביותר במדינה.
ביטון שירת שירות משמעותי בשב"ס בין היתר שימש כקצין ביטחון, קצין אסירים מחוזי, סגן מפקד יחידת שקמה ומנהל כלא "אוהלי קידר" בבאר שבע. במשך שבע שנים, מ-1996 ועד העברתו של עמיר לכלא איילון בפברואר 2003, הוא היה מופקד על האסיר הכי מפורסם בארץ.
איפה היית ב-4 בנובמבר 1995?
"הייתי סגן מפקד בכלא ׳אוהלי קידר׳ איפה שמאוחר יותר הגיע יגאל עמיר".
היית במשמרת או בבית?
"לא זוכר, לא היה כל כך רלוונטי לנו, כי בדיוק הרצח, שב"ס וחקירות, לקח המון זמן, זאת אומרת אם הייתי בתפקיד או בבית אני באמת לא זוכר”.
כשהוא הגיע אליך, מה הרגשת כשראית אותו, בכל זאת רצח ראש ממשלה?
"ראיתי רוצח נתעב שפגע במדינת ישראל, שפגע בתדמית של מדינת ישראל. אדם שמתיימר להיות דתי וחרדי שכתוב בעשרת הדיברות 'לא תרצח 'הוא הראשון שמפר בצורה הכי גסה שיכולה להיות". הוא אומר ומוסיף: "מפקד כלא צריך לגלות רגישות כלפי האסירים, כל אסיר. יש צורך באנושיות. היו גם אסירים שהפכתי עולמות כדי לשקם אותם".
איזה אסיר היה יגאל עמיר?
"ממושמע מאוד. מדבר בשקט, מאוד מנומס. אף פעם לא חצוף, לא מרים את הקול. התא שלו תמיד היה מסודר ונקי. הוא לא קנה אוכל בקנטינה למעט קפה, לא אכל ממתקים, רק ארוחות בהשגחת בד"צ. הוא גם לא רצה מכשיר טלוויזיה, למרות שהגיע לו. היה לו טרנזיסטור קטן שהיה כל הזמן על ערוץ 7 ותמיד היו לידו ספרי גמרא ותורה מהספרייה של הכלא. אני חושב שהדת היא מה שמחזיק אותו מנטלית ולא גורם לו להישבר. בלעדיה הוא בטח היה פוגע בעצמו".
איך היו היחסים שלך איתו?
"גם בעיניי היה בגדר תעלומה. היה קשה מאוד לפצח אותו, הוא לא נותן אמון באף אחד, ובהתחלה הוא כמעט לא דיבר. גם כלפיי הוא היה חשדן, פחד שאני אולי משת"פ של השב"כ או משהו כזה, אבל אחרי חצי שנה הוא התחיל לדבר. גם על הרצח. במובן הזה הוא איש שיחה מרתק, הוא יכול לדבר על פרשת השבוע ומשם לזרום לרצח רבין ולנסות לשכנע שהוא צדק. הוא מאוד חכם, חד. יש לו יכולת שכנוע גבוהה מאוד וכשהוא התחיל לדבר על הרצח היה קשה לעצור אותו".
מה היה סדר היום שלו?
"הוא כמעט ולא ישן בלילה, היה לומד גמרא ותורה עד שעה שתיים-שלוש לפנות בוקר, ישן אולי שעה אחת וארבע וחצי גם לתפילת שחרית. שעה ביום הוא היה מתאמן קצת בחצר, עושה מתיחות, שכיבות סמיכה, רץ קצת".
ביטון מספר כי הוחלט שסוהרים ישמרו על עמיר: "חששנו שיהודים מצד שמאל של המפה עלולים לפגוע בתנאי המאסר שלו, ושסוהרים מהצד הימני של המפה יתנו לו הטבות. אז הוחלט שדרוזים זה הפתרון הכי טוב, אבל גם הם עברו שורה של מבחנים".
ומה הוא סיפר על הרצח?
"הוא תיעב את המילה רוצח. פעם הוא אמר לי, 'לא שנאתי את רבין. עשיתי את מה שעשיתי כדי לעצור את הסכמי אוסלו, אף אחד לא שלח אותי, לא קיבלתי על זה כסף או טובת הנאה. עשיתי את זה על דעת עצמי. אני לא רוצח. תחשוב מה שאתה רוצה.' הוא סיפר גם על ההזדמנות שהייתה לו לרצוח את פרס באותה הפגנה, עוד לפני שרבין ירד במדרגות המפורסמות. הוא אמר לי, 'יכולתי לפגוע בפרס, אבל זה לא היה עוצר התהליך. רק רבין יכול היה לעצור את אוסלו. הבנתי שאף אחד חוץ ממני לא יעשה את זה וצדקתי'. לא הזיז לו בכלל שהמעשה שלו גרם לסחרור של כל המדינה".
איך האסירים האחרים קיבלו אותה?
"לא היה שום מגע, גם לא מגע ראייה, כלומר מבודד לחלוטין, מה שהאסירים יכלו לשמוע רק מהחדשות והעיתונות, מתוך בית הסוהר לא, זה הכל נעול בפני עצמו אין גישה לאף אחד, חוץ למי שמותר. אבל הייתה סקרנות לגביו”.
לדבריו, עמיר לא הביע חרטה על הרצח וגם הוא לא בר שיקום: הוא אסיר אידיאולוגי והוא לא ישנה את דעתו גם בקבר. הוא לא נרקומן או פורץ שביצע עבירות קלות ואפשר להשקיע זמן ומאמץ בחזרתו למוטב. הוא כמו ראש ארגון פשע שיישאר עבריין עד יומו האחרון. הוא לא ישתנה".
חושש מהרצח הבא
אתה מאמין שלמרות החוק שחוקק שיישאר בכלא הוא ישתחרר מתי שהוא?
"אני לא הייתי רוצה שהוא ישתחרר, מה יהיה בעוד 15 שנה לא יודע מה לומר לך. תאורתית יכולים להמעיט את עונשו, הוא יכול סתם מחר בבוקר להגיש בקשה להקציב את עונשו, משרד המשפטים מקבל את זה מגיש את ההמלצה ומי שמחליט בסופו של דבר הוא הנשיא, הנשיא חונן אותו, מה הוא חונן אותו מקציב לו 33 שנה נותן לו תאריך שחרור. אבל מה המשמעות של להקציב, אנשים צריכים להבין, המשמעות להקציב את עונשו של יגאל עמיר זה שהוא רשאי להגיש בקשה לשחרור מוקדם . הוא גם רשאי לבקש לצאת לחופשה . אולי הוא לא יכול לקבל את זה מיידית, אבל אנחנו יודעים מניסיון עוד שנה ועוד שנה עתירות ועוד עתירות בסופו של דבר ייצא לחופשה וזה מה שאף אחד לא רוצה. אני לא רואה את הנשיא ריבלין או הנשיא הבא מה יהיה עם הנשיאים הבאים, אני לא יודע וייתכן שיקצבו את עונשו. זה כמובן יכול להוביל לשחרורו. לדעתי הוא צריך להינמק בכלא . זה רצח ראש הממשלה זה פגיעה במדינה, זה הרבה מעבר לזה. לדעתי הוא לא צריך לצאת מההפרדה ולהישאר בתנאים של הפרדה, למרות שאני יודע שהוא מנסה לצאת לאגפים הרגילים, ששום עתירה לא תתקבל ושימשיך להישאר בבידוד. אני לא מדבר על ימין או שמאל – זה לא פוליטי. אין שום עמדה זה לא משנה אם זה ימין או שמאל זה ראש ממשלה וזה ראש ממשלה של כולנו".
אתה מאמין שיהיה רצח נוסף חס וחלילה של ראש ממשלה ?
"לגבי ראש ממשלה, כולנו יודעים שהיום האבטחה היא יותר טובה מאשר שהייתה ליצחק רבין . אז הייתה פאשלה, היום ראש הממשלה מאובטח 3 טבעות סביבו, והשב"כ יודע להסיק מסקנות ולומד את הלקחים. כל יום הארגון ממציא את עצמו מחדש, כל יום הוא עורך הערכת מצב, ויודע לתת מענה״, הוא אומר נחרצות אבל מודאג לגבי אפשרות של רצח פוליטי של מפגין, או חבר כנסת.. "השאלה זה לא ראש ממשלה אלא זה חבר כנסת או שר לא משנה מאיזה צד. מה שקורה עכשיו במדינה מדאיג הפילוג והאלימות יהיו לעוד המון זמן, אז החשש הוא שכל ההתלהמות שיש מסביב ולא משנה מאיזה צד, תוביל לרצח. אני חושש מהתת קרקעי מאנשים שאנחנו לא יודעים שלא מתבטאים , מאלה צריך לחשוש לא ממי שבא וצועק באיזה שהוא אתר לרצוח את ראש הממשלה ולרצוח את בני גנץ אני לא כל כך מודאג מזה. המשטרה יודעת לטפל בזה וזה בסדר, אבל הרוצחים כמו יגאל עמיר זה הבעיה, והיום קיצוניים משני הכיוונים ואני מקווה שזה מיעוט והמיעוט הזה יכול להשליך על כל מרקם של החברה הישראלית וזה אסור. רוצים להחליף ראש ממשלה, רוצים להחליף נשיא – יש קלפי, לכו לבחור. לא טוב לכם? אין מה לעשות זו הדמוקרטיה".
