קשה למצוא מועד פנוי לראיין את ישראל (שרלי) סבג, הנמצא בימים אלו כנציג ארגון הג׳וינט העולמי ברומניה על גבול אוקראינה ומשמש כמנהל מערך סיוע לפליטים הנמלטים מאימת המלחמה. יש רק 24 שעות ביממה והוא מנצל את מרביתן לשליחות החשובה. גם הראיון איתו נקטע לא פעם בשל עניינים חשובים.
סבג, בן 53, הוא איש של נתינה ועשייה ולא מהיום. פגשנו אותו לראשונה לפני 18 שנה בכתבה שעשתה רות מזרחי על ״המרוקאי שחזר מהכפור״. שם סיפר על השליחות שלו בקרב יהודי ברית המועצות דאז, על ההכרות עם אשתו מרי והחזרה אחרי שנים לאשדוד.
סבג נולד במרוקו בעיר מקנס, ובשנת 1972 עשה עלייה עם משפחתו לאשדוד. יש לו 6 אחים, כולל אחות תאומה. חלק מהאחים כבר נולדו באשדוד. הוא למד בבית הספר ״אחדות״ ובישיבה תיכונית חרדית באשקלון, ומשם לישיבת הסדר ״ימית״ של ׳בני עקיבא׳. בצבא שירת בגבעתי-צבר. עם השחרור במקום לצאת לטיול הגדול, הוא יצא לשליחות ברוסיה. ״אמרו לנו שהחילונים נוסעים למזרח, אז בוגרי ׳בני עקיבא׳ יטוסו לרוסיה, וכך נסעו אלפי שליחים בהתנדבות, דרך מחלקה בשם ׳נתיב׳ במשרד ראש הממשלה. מדובר בתוכנית ״100 מילים ועוד מילה״, שהייתה לקראת העלייה הגדולה מרוסיה בראשית שנות ה-90. הכוונה הייתה ללמד את העולם בטרם עלייתם מילים חשובות בעברית, וגם לנסות ולקרב את בני הנוער ליהדות.
סבג, כזכור ממוצא מרוקאי לא דיבר מילה ברוסית. הנאום הראשון שלו היה כתוב בפונטים עבריים שהוא הקריא, אבל מהר מאוד למד לדבר רוסית. הוא התכוון להישאר חודשיים בשליחות אבל הוא נשאר חמישה חודשים. בהמשך הוא חזר ארצה, יצא לשליחויות אחרות וחזר שוב לרוסיה. ואז הוצע לו לנהל מרכז רווחה יהודי מטעם הג׳וינט העולמי וכך הוא הקים את ארגון ״חסד אברהם״ , שטיפל באותם קשישים וסיפק את צורכיהם. מאז קמו עשרות מרכזים כאלו ברחבי ברית המועצות. כאשר ישראל חזר ארצה לבסוף הוא לא היה לבד. הוא פגש שם את רעייתו מרי – ילידת סנט פטרסבורג שעבדה גם בג׳וינט. מרי עזבה את רוסיה ועלתה לישראל. בני הזוג גרים באשדוד והם הורים ל-3 ילדים. מרי כיום מורה לאנגלית ב׳אורט ימי׳, וישראל כיום משמש כיו״ר הג׳וינט ברומניה, ארצות הבלקן ומרוקו ונמצא הרבה בין בקו של אשדוד לשליחויות במקומות שונים בעולם. למעשה סבג הוא השליח היחיד ממוצא מזרחי, ששימש בתפקיד בכיר ודומיננטי בברית המועצות. ולכן היה טבעי שאיך שפרצה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, הוא יארוז תרמיל ויטוס לשם כדי לעזור.
בימים אלו הוא נמצא בסירט שבקרבת הגבול רומניה – אוקראינה, ומסייע לפליטים, בעיקר לפליטים יהודים. סבג מדגיש שהכל נעשה עם ארגון הג׳וינט היהודי בשיתוף הפדרציה. ״נשיא הפדרציה היהודית וחבר הפרלמנט הרומני סילביו וקסלר גם כאן איתנו, ביחד עם מתנדבים של הקהילות היהודיות״ הוא אומר בענווה.
האשדודי שחזר אל הכפור
מה אתם עושים שם האם תוכל לספר?
"אנחנו נמצאים פה כבר מיום ראשון שעבר. פתחנו פה אוהל ענק שכתוב עליו ׳ברוכים הבאים׳ בכל השפות. בשלב הראשון – כל אחד מכל הפליטים מקבל מרק חם, קפה, תה, להטעין סוללה של הנייד, אוכל לתינוקות, טיטולים כל דבר שפליט צריך לקבל כשהוא מגיע, ובמיוחד חיבוק גדול אחרי 40 -50 שעות שאנשים היו בדרך. הפליטי מגיעים באוטובוסים אוקראינים עד לגבול, ומאחר שהאוטובוסים לא מורשים להיכנס לרומניה, הם הולכים ברגל 2 קילומטר והאוהל שלנו הוא הראשון שהם נפגשים בו ומקבלים יחס חם. האוהל פתוח 24/7״.
ומהו השלב השני?
״השלב השני מטעם אירגון הג׳וינט העולמי, הפדרציה והקהילות היודיות, אנחנו בעצם הנקודה שמכניסה אותם לרומניה באמצעות אוטובוסים למלונות. מלבד הדאגה לאוכל ולחיבוק גדול, אנחנו דואגים להם לאינפורמציה שמהנקודה בבוקרשט שהם עוברים או לישראל או למקומות אחרים באירופה".
כמה זמן הם יכולים לשהות באותם מלונות על חשבונכם?
״זה תלוי לאן היעד הבא שלהם. אם היעד שלו הוא ישראל, אז אנחנו מעבירים חלקם לסוכנות היהודית. אם השלב הבא הוא לעבור יותר לאירופה, אז אנחנו עוזרים לו להתקדם. אנחנו גם עוזרים לאנשים שעדיין לא החליטו לאן ללכת, אנשים מבוגרים שדי מבולבלים מהמצב, ואנחנו עוזרים. ייתכן שיהיו כאלו שאחרי שהמלחמה תסתיים, הם יעדיפו להישאר ברומניה״.
צילום: הדס אלדר
אתם ארגון יהודי שמסייע ליהודים, אבל האם אתם מסייעים לפליטים לא ממוצא יהודי?
״כל הפעילות של האוהל מיועדת לכולם, בלי קשר למוצא אנחנו לא מבדילים פה. כולם עוברים פה, וכל אחד יכול להנות מכל מה שאנחנו עושים, אירגון סיוע עולמי שקיים מעל 100 שנה, אנחנו רואים את זה כשליחות קודש".
האם פליטים לא יהודים זוכים לסיוע שלכם גם בשלב השני?
״לא. השלב השני הוא ליהודים בלבד, מאחר והוא יותר מורכב וקשור לקהילות היהודיות שפותחים את הבתים ברומניה. יש קהילה המונה 6500 פליטים, שהיא גם כולה התגייסה למען אחים שנמצאים בצד השני של הגבול, לעזור ולקבל .אנחנו כל הזמן אומרים ׳כל ישראל ערבים זה לזה׳, זה עכשיו זה ערבות ההדדית יהודי ליהודי, זה המקום וזה הזמן".
איך אתה מסתדר שם הרחק מהמשפחה בשלג, בקור? מה סדר היום שלך ?
״אני רגיל לנסיעות מחוץ לבית. זה לא נופש, אני ישן ברומניה בכפר קטן כ-10 ק״מ מהגבול. .סדר היום שלי הוא כמעט כל הזמן באוהל לדאוג שהפליטים יקבלו חיבוק, ומה שהם זקוקים. אני ישן 3-4 שעות ביום, ובשאר הזמן מקבל קבוצות שמגיעות. היות ואני היחיד שדובר את השפה הרוסית, חשוב מאוד שמי שיקבל את פניהם, ידבר אליהם בשפתם.
העייפות עצומה. הקושי עצום אבל הסיפוק שאנחנו מצילים חיי יהודים גדול. תחושת שליחות וסיפוק שגוברים על תחושת העייפות״.
היית המון ברוסיה בעבר, אשתך ממוצא רוסי. האם אתה בקשר עם אותם יהודים?
״מה שקורה כעת, זה האירוע החמור ביותר מבחינה יהודית ממלחמת העולם השנייה. מספר הפליטים היהודים שבורחים מבתים אבל בהבדל שהיום יש את מדינת ישראל. יש קהילות יהודיות חזקות בעולם. יש את ארגון הג׳וינט העולמי, ויש ארגונים יהודיים אחרים. יש המון תמיכה. הרבה מהפליטים היהודיים רוצים לחזור לבית שלהם, לחיים שלהם החיים שנעצרו בהפתעה בין רגע, אבל חלקם גם יש כאלו שרואים הזדמנות להיות בישראל ולהישאר. אני בקשר עם היהודים ברוסיה, כל השנים הייתי איתם בקשר. במיוחד עם אנשים בסנט פטרסבורג. כמובן שהיהודים ברוסיה דואגים לאחיהם באוקראינה. אלו שתי קהילות חשובות ביותר לעם היהודי, אך אין מה לדבר שהמצוקה של יהודי אוקראינה היא עצומה. מי שנשאר שמה זה יותר זקנים, יותר חלשים, יותר בודדים, וזה מצב שיקח שנים לרפא אותו״.
״אשדוד היא הפסיפס האולמטיבי״
אמרת שיש כאלו שמתלבטים לאן לנסוע. האם כאשדודי גאה אתה תמליץ להגיע לאשדוד?
״כן בהחלט, חד משמעית. אשדוד היא הפסיפס הישראלי האולטימטיבי. אני נולדתי במרוקו והגעתי לאשדוד. יהודי כל העולם התקבצו באשדוד, עיר המורכבת מעולים מכל העולם. עיר מודרנית ויפה שהתמודדה עם עליה בעבר״.
לסיום, האם יש משהו שאנחנו כאן יכולים לסייע לכם?
״אנחנו בינתיים מסתדרים עם המשימה. אני שומע ועוקב אחרי כל ההתארגנויות באשדוד לעזור ולקבל יהודים. זה ממש מחמם את הלב״.
