"גם אני הייתי חולת קורונה, ובמהלך הבידוד הבנתי כמה מאמץ מושקע כדי לוודא שאני שומרת על הבידוד הביתי וכמה אפשר לייעל" מספרת קסם אבן חן, בת 25 מאשדוד, שבמסגרת פרויקט הגמר שלה ושל אביב לוינסון, בן 29 מרחובות, הציגו אפליקציה שמטרתה לשפר את השמירה על מבודדי הבית. "במהלך הבידוד התקשרו אליי מהרשויות, התקשר שוטר שהגיע עד לכתובת הבידוד שמסרתי וביקש ממני לנופף לו מהחלון. הביקור הזה הבהיר לי כמה משאבים מבוזבזים כדי לוודא שאני אכן בבידוד וכמה סיכון לוקחים הפקחים. זה כמובן בלי להזכיר שאם הייתי רוצה לרמות זה היה נראה לי די פשוט." ממשיכה קסם. "המעקב הזה גם הופך להיות לא יעיל, ככל שהמספרים עולים." מצטרף אביב לשיחה. "השוטרים מקבלים רשימות אבל במספרים גבוהים אין להם שום יכולת לכסות את הרשימה שקיבלו."
האפליקציה שהציגו השניים מבוססת ניטור לוויני וזיהוי פנים, שיאפשר דיווח עצמי הכולל תמונת פנים מצד המבודד ובה יקודד מיקומו באותו רגע. דיווח זה ינתן כמענה להתראה שיקבל המבודד מצד האפליקציה. התראה זו תופיע בתדירות משתנה, על סמך אפיון מוקדם שיקבע על פי הגדרות האלגוריתם ונתונים שיזין המבודד בעת הרשמתו, לאחר שיתבקש להוריד את האפליקציה מצד הגורמים המוסמכים. כחלק מתהליך האפיון והמעקב, האפליקציה תבקש מהמבודד לענות על שאלון רפואי המבוסס על תסמיני הקורונה מדי יום, כך שתוכל להתריע במידה ויש חשש להתפתחות המחלה. "המטרה שלנו היתה לתת מענה טוב יותר מכל מה שהיה קודם." אומרת קסם. "עוד לפני הביקורי בית, היו אפליקציות מבוססות מיקום שגרמו למבודדים לחשוש שעוקבים אחריהם כל היום, או איכונים סלולאריים שגרמו להכנסה לבידוד גם של אנשים שמעולם לא פגשו את החולה רק בגלל שנקודת הציון שלהם זהה והם חיים בבניין משותף.". אביב מוסיף כי החשש גרם לרבים למצוא דרכים "לרמות" את הבידוד, "הרבה אנשים בחרו להשאיר את הטלפונים בבית בזמן שהם מפירים בידוד וידעו שבגלל כוח האדם המוגבל בפקחים יוכלו להתחמק ללא עונש. עבור בעיה זו האפליקציה שהצגנו שולחת מספר התראות משתנה בהתאם לסיווג המבודד ובזמנים משתנים. ככה אדם שלא משתף פעולה יכול לקבל התראות נוספות וככל שהוא ממשיך לא לדווח הסיווג שלו משתנה ובמידת הצורך יכול גם להתריע בפני המפעיל, שצריך לשלוח פקחים לאכיפת הבידוד." השניים מדגישים כי המידע שיאסף באמצעות האפליקציה הוא וולנטרי ומבוסס רק על רגע השימוש, כך שפרטיות המבודד תשמר. המידע כולו יעבור לרשות המוסמכת ותוכל לשמש אותה להבנה טובה יותר על מספר המבודדים, באמצעות הצגת הנתונים ואנליזות על פי חתכים מדויקים לבחירתה.
קסם מספרת כי הבחירה בנושא זה לפרויקט נבע מתוך רצון לעסוק בנושא אקטואלי שיעזור להמונים, "לקראת סוף שנה שלישית בתואר ובתחילת הרביעית ביקשו מאיתנו לחשוב על רעיון. רציתי לעשות משהו שיעזור לאנושות וזו בדיוק התקופה שהקורונה היתה בשיאה, ככה שזה היה נראה די טבעי.". "היה הרבה חוסר וודאות באותה תקופה" מוסיף אביב, "אנשים לא ידעו איך מנהלים את ההתמודדות עם המחלה וכמה זמן היא תשאר. גם היום אנחנו רואים חוסר וודאות לגבי באיזה כיוונים להשקיע, כי גם עם החיסונים לא ברור מה יהיה בעתיד. למזלינו, יצרנו פרויקט שיש לו יתרונות גם היום ויכול להתאים לא רק לישראל, אלא לכל מדינה שרוצה לשלוט טוב יותר בהתפשטות המחלה. התוצאה הזו הגיעה הרבה בזכות ההנחיה של המרצה שלנו ד"ר אלי יצחק, שעזר לנו להוסיף פונקציונאליות לפרויקט".
ד"ר אלי יצחק, מהמחלקה להנדסת תוכנה בקמפוס אשדוד של מכללת SCE אשר הנחה את השניים במהלך הפרויקט: "חשוב לזכור שמדובר בפרויקט ייחודי, שנותן מענה לשלל בעיות שעלו בקרב ההתמודדות עם הקורונה בכל רחבי העולם. בישראל שמענו רבות על המשמעת הנדרשת מצד המבודדים, אולם זוהי בעיה עולמית והאפליקציה תוכל לעזור לרשויות לאכוף את מדיניות הבידודים ולמנוע התפרצויות נוספות.". ד"ר יצחק, הינו מומחה בתחום מערכות מידע גיאוגרפי וחקר התפשטות מרחבית של מגיפת הקורונה.
אולם, השניים משתפים כי לאור התחושה התמידית בישראל כי הקורונה עוד רגע תחלוף, עלה חשש שההשקעה תרד לטמיון, "בין הגלים ובמיוחד אחרי הגל השלישי היה נראה שהקורונה נעלמת. אנשים פחות התעסקו בבידודים ובמחלה וכבר חשבנו שהעבודה שלנו לא רלוונטית." מספרת קסם. אביב מצידו מספר על האפשרויות הנוספות עליהם חשבו שהמערכת תוכל לשמש ביום שאחרי הקורונה "חשבנו שאנחנו יכולים לעשות הסבה לפרויקט לבדיקה אחר מצבם של קשישים עריריים. בזכותה ניתן לנטר דיווח יומי של מצבם ולהימנע ממקרים בהם איש לא ניגש לעזור להם במקרה חירום. חשבנו גם על אופציה למעצרי בית ועוד כל מיני דוגמאות שכמובן דורשות התאמה." "אבל בסוף הגיע הגל הרביעי והוכיח שהקורונה עדיין כאן וכדאי שנמצא לה עוד פתרונות כדי לייעל את כל השליטה על התפרצות המחלה." מסכמת קסם.
השניים מסכמים את העבודה על הפרויקט והלימודים כחוויה חיובית שתרמה להם רבות בתחילת הקריירה שלהם. "היום אני מפתח Full Stack, בחברת סטארט אפ באשדוד" מעדכן אביב, "פרויקט הגמר נתן לי בוסט רציני לעבודה בחברה שאני עובד בה היום. הייתי מכוון מטרה לתחום שבו אני רוצה לעבוד ובזכות הפרויקט התמקצעתי בהרבה דברים שאני עובד איתם היום. ההתמקצעות הזו היא יתרון גדול בשוק העבודה.". גם קסם עובדת בתחום אחרי שכבר בשנה השניה ללימודיה החלה לעבוד בחברת סטארט אפ שלטענתה כבר מזמן הפכה לבית עבורה. חיפוש מקום העבודה בשנה השניה, כלל לדבריה ראיונות בחברות הגדולות בתחום, "בכל מקום שהגעתי לראיון ידעו להעריך את העובדה שאני לומדת במכללה ואת הניסיון שלי. למרות הראיונות בחברות השונות בחרתי לעבוד בחברת הסטארט אפ בה אני עובדת היום ואני מרוצה מאוד מהבחירות שעשיתי." מסכמת קסם.
