באשדוד חיים אנשים עריריים מכל מיני סיבות. חלקם ניצולי שואה שלא הקימו משפחה. חלקם אלמנים ואלמנות, חלקם חשוכי ילדים.
הם ספונים בביתם ולפעמים חוששים לצאת החוצה מפאת הסכנות שאורבות להם, ולאחרונה התווסף גם נגיף הקורונה.
לחלקם אין איש שיקיש בדלת לשאול לשלומם, או מישהו שיתקשר לבדוק שהם בסדר.
בעקבות כתבה ולא בפעם הראשונה בשבוע באשדוד ובאשדוד 10 על ערירי שנמצא מת בדירתו זמן רב בלי שמישהו יבחין בכך, חברת המועצה הלן גלבר יוצאת ביוזמה מבורכת:"כחברה עם ערכים שהבולט שבהם הוא הערבות ההדדית, זאת השעה שלנו לעשות מעשה.
אני יודעת שבאשדוד יש המון אנשים טובים ואכפתיים, והיא אחת הערים המצטיינת במס' המתנדבים שבה.
אז החלטתי ליזום רעיון בשיתוף פעולה עם קבוצת הפייסבוק ערבים זה לזה באשדוד (שתעזור בגיוס מתנדבים), שלפיו כל מי שיהיה מוכן לשתף פעולה, יקבל מס' טלפון של תושב העיר שחי בגפו, וידאג להיות איתו בקשר טלפוני. זה יכול להיות פעם ביום. פעם ביומיים. פעם בשבוע. כל אחד לפי יכולתו וזמנו.
להגיד "בוקר טוב" או לשאול "מה שלומך היום?". לתת להם הרגשה שהם לא לבד בעולם. שלמישהו אכפת מהם.
מי שירצה לפתח את הקשר הזה מעבר לכך – מה טוב !
אפשר לעשות ביקור שבועי, לשבת עם הקשיש/ה בגינה חצי שעה, להביא לו/ה משהו טעים שבישלתם פעם בכמה זמן. כל רעיון הוא מבורך וזה כבר תלוי בכל אחד מהמתנדבים ובאופן שבו הקשר הזה יתפתח.
אבל המינימום הנחוץ הוא שיחת טלפון מדי פעם. זה יתן להם ביטחון, זה יתן לנו הרגשה טובה, וזה יהפוך אותנו לחברה שראויה להיקרא ערכית.
אני כבר מבקשת לקבל מהרווחה שמות ומספרי טלפון של תושבים עריריים. בינתיים אשמח להיענות שלכם כאן או בתגובות בקבוצה, שם הפוסט הזה ישותף גם.
אחרי שאיחלנו אחד לשני שנה טובה, עכשיו זה הזמן להפוך אותה באמת לטובה יותר 🙂 .
