כשכל חברותיה של ה׳ (השם המלא שמור במערכת) בת ה-15, חזרו לספסל הלימודים, היא נותרה בבית. לא בגלל שהיא חלילה וחס חולה או שאינה אוהבת ללמוד. להיפך. היא ילדה שקטה ועדינה בעלת מידות טובות שאוהבת ללמוד ויעידו התעודות של מבית הספר ״חורב״ בו למדה ביסודי, וזכתה בציונים טובים ובתשבוחות רבות. הבעיה שהיא לא התקבלה בסמינר אליו ביקשה להתקבל ואשר הומלץ לה ע״י מורתה. וכך מספר אביה: ״בסיום שנת הלימודים בתי ביקשה על פי המלצות שקיבלה ללמוד בסמינר ׳בית יעקב החדש׳, בהנהלת הרב מנחם שרייבר׳. מדובר במוסד לימודים מעולה ונחשב, ובשל מידותיה של הבת וציוניה, חשבנו שהיא תתקבל לכיתה של תלמידות ספרדיות בסמינר״.
ההורים רשמו את הבת והיא עברה בחינה, כמקובל. אלא שבחודש מרץ אשתקד נדהמו ההורים לקבל סירוב לקבל את בתם לסמינר. ״לאחר ששקלנו את מכלול הנתונים שעמדו בפנינו, הוחלט לדחות את בקשתכם לקבל את בתכם לסמינר לשנת הלימודים תשפ״ב״, נכתב במכתב ובו צויין מספר פקס בו עליהם לפנות על מנת לקבל פרטים ונימוקים ולהגיש ערעור תוך מספר ימים.
ההורים מיהרו ופנו במכתב ערעור למספר הפקס. האם כתבה: ״אני חוזרת אליכם לאחר שקיבלנו תשובה שלילית לגבי בתנו. אשמח לדעת מדוע ילדה כל כך מיוחדת במידות, בלבוש וביראת שמיים, כזו שמשקיעה מעל ומעבר בלימודים, ואף המורות שלה גומרות עליה את ההלל, מקבלת תשובה שלילית. חשוב לנו מאוד לדעת את הסיבה העומדת מאחורי תשובתכם ולשיקול דעת נוסף״. אלא שהם לא הצליחו לשלוח את הערעור למספר הפקס אותו רשם הסמינר. ״ניסינו פעמים רבות לשלוח בפקס המצוין במכתב (הניסיונות מתועדים) וכולן ללא יוצא מהכלל העלו חרס״ כתב האב במאי למפקחת במשרד החינוך מחוז חרדי, אביה מזרחי. את הערעור לבסוף שלחו באופן ידני על ידי תלמידה בסמינר.
למכתב למזרחי צירף האב גם את התעודות וההערכות הטובות שקיבלה בתו. ״איני יכול שלא לבטא את תחושתי ורגשותי כלפי בתנו – מדובר בילדה נעימת הליכות, בעלת מידות מיוחדות שהייתי מאחל כמוה לכל אב ואין לי ספק כי אם הם יקבלו אותה הם יברכו על ההחלטה הזו״.
משרד החינוך להורים: "לא ננקטה אפליה אסורה"
ב-14 ביולי 2021 ההורים קיבלו מכתב ממשרד החינוך – מחוז חרדי, עליו חתום אהרון בלוקה יו״ר הוועדה בו נכתב בין היתר “מבדיקתנו את מבחן התלמידה ואת ערכת הקבלה של בית הספר, התברר כי ציונה של התלמידה במבחן הכניסה הינו 20 נקודות מתוך 100 נקודות אפשריות״. כן צויין שתנאי הסף להיות מועמדות הוא ציון של 36 נקודות, כדי להמשיך הליכי הקבלה. ״על בסיס המידע שנתקבל במשרד החינוך, עולה כי על פניו הליך הקבלה התקיים בשוויוניות, וכי לא ננקטה אפלייה אסורה כלפי התלמידה, אלא התבצעה הבחנה מותרת בין המבקשות להתקבל לבית הספר״. ההורים הופנו לעירייה כדי לקבל שיבוץ חדש.
ההורים: "ביקשנו לראות את המבחן ועד היום לא קיבלנו"
ההורים נדהמו היות והישגי הלימודים של בתם טובים מאוד, וגם אם בתם התרגשה מהמבחן, הם בטוחים כי לא ייתכן שקיבלה ציון 20. ״בתנו מעולם לא קיבלה ציון שהתקרב לרף האמצע, שלא לדבר על ציון נמוך שכזה״, הם כותבים בתשובה למשרד החינוך. ״ביום המבחן כשהילדה חזרה הביתה, היא סיפרה שהיא מאוד התרגשה ואגב הבהרנו זאת לבית הספר, וכששאלנו את הילדה באילו נושאים היה המבחן ועל מה ענתה הבנו שלפחות על מחצית מהמבחן, אם לא יותר היא ענתה כראוי. ומאחר שקשה לנו להאמין לעובדה זו… מערכות חינוך מסויימות אינן פועלות בתום לב, ואת התשובות על אי קבלה הם מתאימים כל מקרה לגופו״. ההורים שואלים את משרד החינוך האם ראו את המבחן וקיבלו את המבחן או שרק קיבלו דיווח מבית הספר מבלי שראו את המבחן? וכן ביקשו לראות במו עיניהם את המבחן. על בקשה זו לראות את המבחן הם לא קיבלו תשובה.
בעירייה שיבצו את התלמידה לבית הספר ׳מרגליות׳. לטענת ההורים, העירייה לא שלחה את השיבוץ, והם גילו יותר מאוחר על השיבוץ, אבל הילדה סירבה להירשם אליו ועמדה על כך שתלמד בסמינר ׳שרייבר׳, שחשה כי הוא מתאים לה ביותר. ההורים פנו במיילים לעירייה ולקב״סית (קצינת ביקור סדיר). העירייה והפצירו לקבל את המבחן ולאפשר לבתם ללמוד ב׳שרייבר׳, אולם הם לא קיבלו מענה. ״אנחנו הורים לילדה בכורה ולא מכירים את ההתנהלות, ביקשנו מהעירייה ׳תגידו לנו אם אנחנו אמורים לעשות׳. לא קיבלנו תשובה ולכן פנינו כבר מחודש יולי ורק בתחילת אוקטובר קיבלנו התייחסות ראשונה, וכתבו תשובה ש׳זה לא קשור אליהם׳. אז למה חיכיתם?. וזה היה יומיים אחרי שאשתי פגשה את הקב״סית במתחם הבדיקות, ושאלה אותה ׳למה לא הגבת לנו׳ והיא ענתה לאשתי ׳ראיתי ששלחתם את המייל, ראיתי שאתם מכותבים אבל אני לא אמורה להגיב למכותבים אליו. אחרי יומיים כשהיא פגשה אותה, הם החזירו תשובה. 3 חודשים אנחנו ממתינים ואף אחד לא דיבר איתנו. עד היום אנחנו במרדף אחרי העירייה כדי שיראו לנו את המבחן, והילדה לא מוכנה ללכת לשום בית ספר רק לבית הספר הזה".
לדברי ההורים, המחנכת שהייתה לבתם ואשר המליצה לה ללמוד ב׳שרייבר׳ כיום היא מנהלת את בית הספר אליו שובצה הילדה. ״היא אמרה ש׳אני לא אשכנע את ההורים להביא אותה אליי, למרות שהייתי חוטפת אותה בשתי ידיים, אבל זה לא מתאים לה׳ חבל שלא שמעו לה״.
הילדה נשארה בבית ההורים: "אנחנו נותנים לה גב"
מה קורה עכשיו, הילדה בבית?
"הילדה התעייפה מלהיות בבית, היא ילדה חזקה ואנחנו נותנים לה גב, כי אין טעם להכריח אותה ללכת לבית ספר שהיא לא רוצה. סתם לשבור לה את הרוח עוד יותר, אבל מצד שני לא היתה לנו אופציה אחרת גם אחרי שניסינו להתפשר על שני בתי ספר שהיא היתה מוכנה, ניסינו להיכנס, פה הם הפעילו את האגו ואמרו מה אתם באים אלינו עכשיו אחרי שהילדה כמה חודשים בבית אין שום סיכוי. אחת אמרה שאין מקום ועוד אחת אומרת המנהלת לא מסכימה, פשוט אין עם מי לדבר. היה לנו שימוע, בהתחלה היה לנו דיונים באגף חינוך תורני בעירייה, ושם הצגנו את כל הדברים ואמרנו אנחנו רוצים לראות את המבחן, כי התשובה של ועדת ערעור לא נשמעת הגיונית. המפקחת של משרד החינוך אמרה לנו ׳מה אתם לא מאמינים לי?, אני עברתי על המבחן׳. אמרתי לה זה לא שאני לא מאמין לך, אל תיקחי את זה אישית, ואל תיפגעי. אני חושב שאת לא חותמת על כל מסמך שאת רואה בלי לקרוא אותו, אז למה אני צריך להאמין אני רוצה לראות בעין, אם זו הילדה שלי אני אקבל את זה אני לא מאמין שהילדה שלי כי אני רואה את כל התעודות שלה מכיתה ו' , ז', ח' והמורות שלה לא מפסיקות להלל ולשבח אותה והציונים שלה טוב מאוד וגם עם קצת פחות, אבל לא 20 זה בלתי מספיק, זה בכל תעודה בלי להניד אף וזה לא הגיוני, והם לא מוכנים בשום פנים להראות לנו את זה, כמה שהתחננו וכמה שניסינו. ופה אני יודע בוודאות ואמרו לי גורמים מכל מיני מקומות, אחד שמעתי אומר בגלל שאנחנו ספרדים, זה בית ספר אשכנזי ויש בו כיתה של תלמידות ממוצא ספרדי״.
האב: "בערעור אמרו לי שהיינו צריכים לשכור עורך דין"
מאחר והילדה בבית ומפסידה לימודים למרות שעליה להיות בבית הספר בשל חוק חינוך חובה, הוזמנו ההורים לעירייה לשימוע ב-3.2.22 על ידי עו״ד איריס אדמון דגן סגנית היועץ המשפטי. ״בשימוע עורכת הדין אומרת לי שאין מצב שהילדה תלמד ב׳שרייבר׳ ואמרה ׳אם רציתם שרייבר וטענתם שעשו לילדה עוול, הייתם צריכים לשכור עורך דין׳. אני בקושי שורד את החודש, אז איך אני יכול לשכור עורך דין? וחוץ מזה זו בת בכורה מאיפה ידענו שצריך עורך דין כדי שהילדה תלמד במקום שהיא מתאימה?״ לדברי האב, הוא הגיע לשימוע עם כל המסמכים הרלוונטים המוכיחים כי לא מדובר במקרה של הורים מזניחים, אלא הורים שניסו להילחם למען הבת שלהם הרבה לפני שהתחילה שנת הלימודים ולא קיבלו מענה. ״בל לא היו מעוניינים להקשיב בכלל״. בשימוע נכח גם מנהל אגף חינוך חרדי בעירייה זלמן ינקלביץ. ״אומרים שאם הוא מחליט משהו זה לא ישתנה״ אומר האב. "בשימוע אנחנו הרמנו קצת טונים, והסגנית היועמ״ש אמרה לי ׳אל תצעק׳. אבל אני דיברתי מהבטן, נלחמתי למען הבת שלי. הוא ישב כאילו בכלל לא מענין אותו הדיון. ניסיתי להציג את הטענות שלנו כמו שנועד שימוע אבל נתקלנו בקירות אטומים״.
לדבריו פנה במר ליבו ללשכת ראש העיר – ד״ר יחיאל לסרי, ולטענתו המזכירה ציינה שאי אפשר לקבוע פגישה, אבל שמעה אותי ואמרה שתחזור אליי אחרי שתבדוק. היא חזרה ואמרה לי שאי אפשר לעשות שום דב,ר כי כבר העבירו את זה למחלקה המשפטית וזה תלוי בהחלטת השופט. חבל שאף אחד לא ניסה לשבת איתנו ולנסות להגיע לפיתרון. לשמוע אותנו. להראות את המבחן. אם זה נכון הציון אז מה יש להם להסתיר?״.
העירייה: ": ״הסמכות להראות מבחן לא בסמכותינו"
מעיריית אשדוד נמסר בתגובה: ״יש לזכור כי מדובר במוסד חינוך חרדי מוכר שאינו רשמי המפוקח ע"י משרד החינוך, ועל פי חוק הוא מנהל את תהליך הרישום וקבלת התלמידות באופן עצמאי ובהתאם לאופי ורמת החינוך של המוסד. במקרה הנדון, מדובר בהורים שביקשו לרשום את בתם למסגרת זו המפוקחת כאמור ע"י משרד החינוך, אלא שהילדה לא התקבלה בשל ציוניה הנמוכים וחוסר התאמה. ההורים הגישו ערר למשרד החינוך ונדחו ולפיכך התלמידה שובצה למסגרת לימודים המתאימה לה, אלא שההורים סרבו לשלוח אותה אליה. כך גם לגבי מסגרת נוספת שהוצעה וההורים סרבו גם לה. להורים עמדה על פי חוק הזכות לערעור בתוך שבוע מיום השיבוץ והם לא עשו זאת, כך שהבחירה שלהם שלא לערער ולא לשלוח את בתם למסגרת חינוכית, מטילה עליהם אחריות על כך שהיא "יושבת בבית".
מצב זה אפוא, מעמיד את ההורים כמי שעוברים על חוק חינוך חובה ולפיכך הנושא עבר לטיפול משפטי. הסמכות להראות מבחן אינה בידי העירייה אלא משרד החינוך״.
