מהתביעה שהוגשה לבית משפט השלום באשדוד באמצעות עו"ד דותן לינדנברג, עולה כי לפני כשנתיים וחצי במסגרת מעקב רפואי, הדמיית CT של הלבלב, הדגימה במרכז הלבלב, גידול בגודל סנטימטרים בודדים שנראה שפיר. גם תוצאות הביופסיה שבוצעה בהמשך לא הצליחו לקבוע באופן חד משמעי האם מדובר בגידול סרטני או בגידול שפיר.
במקום שרופאי ביה"ח יערכו בדיקות נוספות על מנת לבחון אם מדובר בדלקת או בגידול סרטני, מנתחי ביה"ח ביצעו כריתה עיוורת של לב הלבלב בשיטה לפרוסקופית מבלי לפתוח את בטנה. בתביעה נטען כי הם ביצעו הכריתה מבלי לראות את הגוש טרם כריתתו וגם לא בחרו לעבור לשיטת ניתוח אחרת בה ניתן היה למשש את הגוש על מנת לדעת אם להמשיך או להפסיק את הניתוח מבלי לכרות את הלבלב.
בבדיקה פתולוגית של החומר אשר נכרת, נמצא כי במהלך הניתוח נכרתו איברים בריאים, בעוד שהגידול לא הוסר מהלבלב והוא נותר בגופה. אם לא די בכך, לאחר הניתוח, חלה החמרה במחלת הסוכרת הקלה ממנה סבלה והקשישה נזקקת עתה לזריקות אינסולין.
לנוכח הממצאים, המנתחים בבית החולים אסף הרופא הציעו לה לעבור ניתוח נוסף כדי להוציא את הגוש הסרטני אך הקשישה בחרה לבצע את הניתוח בבית חולים אחר. כשנה לאחר ביצוע הניתוח הרשלני, הגוש גדל לכיוון צינור כיס המרה ולכן נאלצה לעבור ניתוח במרכז הרפואי בהרצליה לכריתת שארית הלבלב.
הצורך בכריתת שארית הלבלב במהלך הניתוח השני, עקב רשלנות רופאי בי"ח אסף הרופא גרם בנוסף להתפתחות הריפלוקס בגופה שמעיר אותה משנתה.
מומחה בכירורגיה כללית מטעם התביעה, קבע כי רופאי בי"ח אסף הרופא התרשלו כאשר לא וידאו במהלך הניתוח, כי נכרת האיבר הנגוע, מה שהביא לכך שהגידול שנותר בגופה גדל והתפתח מה שחייב עריכת ניתוח נוסף, במהלכו נכרת שאר הלבלב. המומחה ציין כי בשל אותה רשלנות, הקשישה סובלת כיום מנכות לצמיתת בשיעור של 79% בשל סוכרת חריפה, צלקת ארוכה מכוערת, התפתחות בקע בצלקת ותופעת הריפלוקס.
בא כוחה עו"ד דותן לינדנברג המתמחה בתביעות בתחום הרשלנות הרפואית ונזקי גוף, טוען בתביעה כי מאז הניתוח הרשלני, אורחות ואיכות חייה של הקשישה השתנו ללא היכר והיא אינה מתפקדת כבעבר . המדובר בנזקים שיימשכו כל ימי חייה ואף יחמירו בחלוף השנים.
על כן היא תובעת לפסוק לה פיצוי כספי עבור אובדן הסיכוי להירפא, עזרת צד ג' ועזרה סיעודית, הוצאות רפואיות, כאב וסבל ואובדן הנאות החיים. טרם הוגש כתב הגנה.
