מכבי 'בן' בנות אשדוד, שהחליפה מאמן לפני כשבועיים, כאשר עדן ענבר מונה לתפקיד, במקום גלעד כץ, העפילה בשבוע שעבר לגמר הפלייאוף לאחר שגברה בסדרת חצי הגמר 2-0 על אליצור חולון ושתי האקסיות, צ'לסי הופקינס ושי דורון. מי שהובילה את אשדוד במשחק השני בסדרה, שנערך ביום חמישי שעבר, הייתה הסנטרית דניאל אדאמס, שקלעה 30 באחוזים מצוינים, כולל 4 שלשות. הישג נפלא לבנות אשדוד בכדורסל, שמעפילות בפעם ה-11 בתולדותיהן למעמד גמר הפלייאוף של ליגת העל בכדורסל נשים.
ביום חמישי השבוע יצאה לדרך סדרת הגמר, מול מחזיקת הגביע, עירוני ר"ג, שהדיחה את הפייבוריטית לזכייה באליפות, נווה דוד רמלה לאחר דרמה גדולה. קל זה לא יהיה.
מי שכבר לא יכולה לחכות לסדרת הגמר, היא יערה יצחקי, 'גארדית' מכבי אשדוד ונבחרת ישראל, שזאת העונה הראשונה שלה באשדוד. יצחקי בת ה-22 סיפרה לנו השבוע על ההכנות ועל החיבור עם המאמן החדש ישן: " אנחנו מתכוננות כמו שהתכוננו לכל משחק מאז שעדן ענבר הגיע לאמן. עושות הרבה וידאו תיקון טעויות ווידיאו הכנה. עובדות קשה על המגרש באימונים כדי להגיע הכי מוכנות שאפשר. רמת גן קבוצה קשוחה וטובה, הוכיחו את עצמן במהלך כל העונה שראויות למעמד הזה, זכו בגביע, ואנחנו נגיע בשביל להילחם ולנצח את המשחק הראשון. מתרכזות רק במשחק הראשון, ואחריו נסיק מסקנות ונתקדם הלאה. הגמר זו סדרה ארוכה, וצריך להסתכל ולהתרכז בכאן ועכשיו, ולא במה שיהיה בסופה".
איך הייתה לך ההשתלבות במכבי אשדוד?
"ההשתלבות הייתה טובה מהמצופה וטבעית. אשדוד זה מועדון ענק שנותן את כל מה ששחקנית צריכה כדי שתצליח, וכדי שהמועדון יצליח הבינו את המצב שלי שאני חוזרת משנה של שיקום אחרי ניתוח, והכניסו אותי בהדרגה לעניינים."
יוזמה נפלאה
אל המשחק מול חולון הגיעו גם חלק מדיירי כפר עופרים, בית לחיים מטעם אלו"ט לאנשים בעלי אוטיזם. הדיירים התרגשו מאוד לשבת ביציע ונהנו מאוד לצפות במשחק הכדורסל בין מכבי אשדוד לאליצור חולון. היוזמה נולדה מאחותה של יערה יצחקי, עמית, סטודנטית לעבודה סוציאלית ומדריכה במקום. על היוזמה מספרת יערה בהתרגשות: "אחותי עמית מדריכה בכפר עופרים כבר למעלה משנה. היא מגיעה עם סיפורים משם, שגורמים לך לרצות לחבק את האנשים האלה מצד אחד, ומצד שני אני רואה כמה העבודה הזו, ובכלל התחום הזה לא מקבל מספיק מהמדינה. לא מקבל מספיק תשומת לב. זה באמת קם ונופל על אנשים כמו אחותי, שאמנם מקבלים שכר על העבודה שלהם, אבל בעיניי השכר הזה לא תואם בכלל את הקושי שטמון בעבודה הזו, הפיזי הנפשי. אבל היא בעיקר רואה את הטוב בכל דבר, היא נהנית מהעבודה הזו, היא אוהבת את החברים בכפר כאילו הם ממש חברים שלה. הדאגה לחברים היא עצומה, תשומת הלב, האכפתיות מהם. הרעיון נולד בגדול ממנה. היא משתדלת להגיע לכל המשחקים שלי, ושאלה אותי שבוע לפני כן אם זה משהו שיהיה אפשרי, להביא אותם. אמרתי שברור ולא תהיה בעיה, וזה פשוט יצא לפועל ע"י הצוות המדהים שלהם בכפר".
