כשפרצה המלחמה מיהר עמירם לבית החולים אסותא והתנדב שם במשך מספר ימים במרכז המידע למשפחות. בעודו מסייע לפונים הבחין במטופל שהגיע למיון כשהוא מוקף שוטרים.
כשהתברר לו שמדובר במחבל, הוא כעס ולא האמין למשמע אוזניו ולמראה עיניו. הוא תיעד את האירוע בסרטון ששלח לחבר, שהעלה אותו לרשת. תוך זמן קצר התעוררה ביקורת ציבורית נוקבת על אשפוז מחבלים בבתי החולים בישראל שגרמה לשינוי הנוהל ומחבלים אושפזו במתקן ייעודי.
האכפתיות, הפעילות החברתית וההתנדבות הם חלק בלתי נפרד ממנו. כשפנו אליו מחיל הים, בו שירת שירות סדיר כספר, התנדב במהלך המלחמה לספר את החיילים והחיילות שלא יצאו תקופה ארוכה הביתה. הוא הביא איתו לבסיס באשדוד, בו שירת בשירות הסדיר, את עובדיו: עדן וקנין ומתן ניזרי, ולבסיס חיל הים בקריה בת"א את העובד שלו ,דוד שריקי. ארבעתם סיפרו בהתנדבות עשרות רבות של חיילים וחיילות.
החיילות, באותה הזדמנות, גם תרמו את שערן לעמותת "זיכרון מנחם", עבור נשים חולות סרטן. "באנו לחזק ויצאנו מחוזקים. סיפורי המלחמה ששמעתי מהחיילים והחיילות במפגשים הללו מילאו אותי בגאווה על כך שיש לנו אנשים כאלה, שהם מלח הארץ", הוא מספר.
זאת ועוד. הוא ושריקי גם סיפרו בהתנדבות מפונים מעוטף עזה, ובמסגרת מיזם ההתנדבות "נגיש לקשיש", שהוקם בחמ"ל של גלבר, הם סיפרו קשישים וקשישות באשדוד, שחששו לצאת מבתיהם ומההוסטלים.
עד הבחירות הנוכחיות לעירייה היה עמירם, חבר מרכז הליכוד ואחיו של משה, מנכ"ל משרד התחבורה, מתומכיו המרכזיים של ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי, ואז עבר לתמוך בהלן גלבר. למרות שלסרי ואנשיו ניתקו אתו את הקשר, עמירם נותר ממלכתי.
לדבריו יש לו הערכה רבה ללסרי, "שעשה למען העיר", אך עם זאת הוא סבור ש"צריך שינוי", ש"לסרי צריך לפנות את מקומו ולהעביר את המושכות למישהו אחר. מנהיג גדול צריך גם לדעת לפרוש".
הוא חבר לגלבר כי הוא משוכנע שיחד איתה ובראשותה, הם, מועמדי הרשימה, יוכלו להצעיד את אשדוד קדימה. גלבר הוא אומר, בניגוד לאחרים עובדת בשביל הציבור כל השנים ולא רק לפני הבחירות. יש לה, בין היתר רגישות חברתית, מה שתואם את מערכת הערכים שלו.
עמירם (35) נשוי ואב לשניים, נולד וגדל באשדוד. הוא היה, מה שהוא מגדיר , "שובב" ובעל מה שהוא מכנה "כישרון" של קשיי קשב וריכוז. "סירבתי לקחת ריטלין כי זה עשה אותי לזומבי", הוא מספר. קשייו במהלך שתים עשרה שנות הלימוד באו לידי ביטוי, בין היתר, בנדודים בין שישה מוסדות חינוך: שלושה בתי ספר יסודיים ממלכתיים-דתיים: "יד שבתאי", "דביר" ו"שילה", ושלושה בתי ספר על יסודיים : ישיבת "נווה הרצוג", "אנקורי" ו"עמל טכנולוגיה", בו למד את מקצוע הספרות.
"במשך שנים, עד שהגעתי לעמל טכנולוגיה, לא הייתי במקום הנכון לי", הוא מסביר. "אם כל ילד צריך לפחות מבוגר אחד שיאמין בו, אומר עמירם, לי היו למזלי, בנוסף להוריי, שניים כאלה: הרב משה אדרי, אז ראש ישיבת "נווה הרצוג" ומרים אמויאל, סגנית מנהל 'עמל טכנולוגיה'. הרב אדרי, שזיהה את היכולות שלי, זימן את הוריי לשיחה והסביר להם, שלא כולם יכולים להיות עורכי דין או רופאים ושיש גם מקצועות כמו טבחים וספרים. הוא נתן להם לדוגמא את אחיו, שהיה תלמיד בעייתי והתפתח לנגר מצליח.
בעקבות השיחה הזו חלה תפנית באופן התייחסותם של הוריו למערכת החינוך. המשפט 'חנוך לנער על פי דרכו' קיבל בעיניהם משמעות, והם הבינו שיש לנהוג על פיו. זאת כדי שאוכל למצוא את הדרך הנכונה והמתאימה לי. שאלמד במסגרת חינוכית בה ארגיש שייך, ואוכל לממש בה את עצמי, לגדול ולהתפתח לימודית. הם עמדו מאחוריי, תמכו בי ולימדו אותי להאמין בעצמי ולהגשים את חלומותיי. בזכותם הצלחתי בענק במקצוע ובעסק וכיום אני מפרנס שמונה משפחות".
כאמור, גם אמויאל, סגנית מנהל "עמל טכנולוגיה" האמינה בו " היא לימדה אותנו מתן כבוד ודרך ארץ וגישה למקצוע וללקוחותיו". לדברי עמירם מערכת החינוך כשלה בטיפול בו "כי כל מה שמעניין אותה זו הזכאות לבגרות, ומי שאינו עומד בזה נחשב לתלמיד סוג ב', שפעמים רבות המערכת מוותרת עליו, והוא נושר ממנה".
לאור ניסיונו הוא החליט לסייע לבני נוער שהם תלמידים מתקשים ומוגדרים כנוער בסיכון. "מתלמיד 'שובב' הפכתי למורה ומדריך. אני מכניס אותם אלי למספרה ומראה להם את הדרך", הוא מספר ומציין שיש כמה מהנערים הללו שהיו לספרים ובעלי מספרות. המספרה של עמירם שממוקמת במרכז המסחרי ברובע ו' היא מוסד ותיק בעיר. ייסד אותה אלי, אביו של עמירם, בשנה שבה עמירם נולד. בחירתו של עמירם במקצוע הספרות אינה מפתיעה, שכן הוא עבד עם אביו מגיל צעיר. לפני כחמש עשרה שנה העביר האב את המספרה לאבירם, שעשה חייל במקצועו ומשמש, בין היתר, גם כפרזנטור מוביל בישראל של חברת צבעי השיער הבינלאומית "אינדולה".
ובחזרה לבחירות. עמירם מודע לכך שתפקידו של חבר מועצה הוא תובעני. אם ייבחר למועצת העירייה, הוא אומר, יעמוד לרשותו הזמן הנחוץ למילוי התפקיד. זאת משום שרעייתו נופר, שמנהלת את העסק, תומכת בו ומשום שהעסק, שמעסיק מספר עובדים, מתנהל כשורה גם כשהוא נעדר ממנו. אם ייבחר לחבר מועצה, הוא אומר, ימלא כל תפקיד שתטיל עליו גלבר.
