שרה נפתלי ז״ל אימה של סיגל נפתלי עובדת עירייה ושל יואל נפתלי בעלה של יו"ר ועד העובדים איריס נפתלי – הלכה לעולמה אמש .
שרה מוותיקות הייר עסקה שנים בחסד והתנדבה בארגונים שונים. בזמן האחרון הייתה חולה ואתמול הלכה לעולמה והובאה למנוחות בבית העלמין באשדוד.
איריס נפתלי:"הייתה אישה מדהימה. התנדבה ברווחה בחלוקת בגדים לנזקקים. גידלה ילדיה במסירות אין קץ. אשת חסד גדולה. אהבתי אותה כמו אימא שלי".
בבית העלמין ספדה לה איריס:"רבות נשים עשו חיל ואת עלית על כולנה".ברגעים כואבים אלה אני לא רוצה להיפרד משרה, אני רוצה שכולנו נזכור את הטוב שבה ואת אשת החסד שהייתה.
קשה לי אפילו לדבר עליה בזמן עבר,
כי שרה היא ההווה והיא העתיד של המשפחה כולה,
שאותה בנתה בשתי ידיה ובחוכמתה הרבה,
שעזרה לנו בזמנים קשים ובימים שבהם היינו צריכים משענת וכתף,
נתנה לכולנו את ברכת הדרך ואת התחושה הטובה ביותר שיש,
דחפה קדימה,
לימדה אותנו לא לחשוש משום מכשול – ואם היה מכשול,
שרה הסירה אותו עבורנו בלי להתלונן,
בלי להראות שקשה לה,
נתינה בלי גבולות ובלי מעצורים,
מנהיגה שקטה שכולנו הלכנו אחריה בלב שלם ורגוע."
היום אנחנו נפרדים מאשת חיל,
אך לעולם תעמוד מולנו דמותה ועוז רוחה,
היסודות שנטעה בנו ילוו אותנו לכל ימי חיינו,
מורשת של ערכים ואהבת האדם,
שאותם דאגה להנחיל לנו.
לפני 40 שנה נפגשנו לראשונה,
ומאז הייתה לי עוד אמא,
אמא שיודעת הכי טוב מה נכון לילדים שלה,
ואני כבת החדשה שלה הקשבתי בשקיקה.
היא העניקה לי כוחות שסייעו לי להתקדם,
עצות זהב ששינו את חיי.
גם כשהייתי חולה היא הייתה שם,
מחבקת ומלטפת,
מרגיעה ואומרת שהכל יהיה בסדר,
מילים שהעצימו אותי ונתנו לי כוחות,
וילוו אותי כל ימי חיי.
שרה עשתה כל חייה טוב, הפיצה טוב והייתה עמוד התווך של המשפחה כולה.
אני זוכרת איך במלחמת המפרץ, בשיא הגשם,
היא הייתה יוצאת מביתה כדי לסייע לנו עם הילדים,
רוצה להבטיח את שלומם ורווחתם של הנכדים שכה אהבה,
והם אהבו בחזרה,
רואה מרחוק את הסכנות ומנטרלת אותן,
כמו לביאה השומרת על הגורים שלה".
המשפחה יושבת שבעה ברחוב אייל 1 ברובע ב באשדוד
שרה הותירה אחריה ארבעה ילדים ונכדים. יהיה זכרה ברוך
