הטרגדיה של מירית: "ביום ההולדת שלי הודיעו לי שהפכתי לאלמנה"

בסטטיסטיקה של מספר ההרוגים בתאונות העבודה, נתי חולי ז״ל היה מספר 40 מתוך 57 הרוגים. לאשתו מירית וארבעת ילדיו האובדן של הבעל והאבא הוא לא סטטיסטיקה, אלא אסון שנחת עליהם והרס את עולמם. ביום שישי 4.9.2020 עסק נתי ז”ל, מנופאי וותיק ומיומן ב"מנופי יהודה" בפירוק מנופים ישנים בנמל שמיועדים לגריטה בקצה רציף 9. ככל הנראה כבל כבד שהשתחרר, פגע בו פגיעה אנושה, והוא נפל לארץ. צוות מד"א שהגיע למקום ניסה לבצע בו החייאה, אך נאלץ להכריז על מותו. פראמדיק מד"א מתן כהן: "כשהגענו למקום הובילו אותנו לאתר העבודה, סמוך למנוף ראינו גבר כבן 48 שוכב מחוסר הכרה, עם חבלת ראש קשה. הוא היה ללא דופק וללא נשימה. ביצענו בדיקות רפואיות ובתוך זמן קצר נאלצנו לקבוע את מותו במקום".

באותו הזמן בביתו, עסקה אשתו מירית בבישולים לארוחת שבת חגיגית. "זה יום ההולדת שלי. ביקשתי מנתי שישתדל לחזור מוקדם ואני עסקתי בבישולים והכנות. בדיוק ב–12:26 בצהריים נשמעו דפיקות על הדלת “אמרתי ׳פתוח' ונכנסו שני שוטרים. עד היום אני אומרת 'למה אמרתי להם פתוח?' , לא הייתי צריכה לפתוח להם את הדלת, לא להכניס אותם אליי הביתה, גירשתי אותם, אמרתי להם: 'לכו מפה, זה לא הבית הנכון, זה לא יכול להיות, מה פתאום מה פתאום, נתי שלי, הוא שלי, רק שלי'. ביום הולדת שלי  הודיעו לי שהפכתי לאלמנה וזהו, כאילו נמסר לי שנגמרו לי החיים בגיל 46".

"הוא היה החבר הכי טוב שלי"

הם היו ביחד 30 שנה. התחתנו לפני 25 שנים וגידלו באהבה ארבע בנים לתפארת. "נולדו לנו 4 בנים בגילאי 25,22, 16 והקטן בן 14. חצי שנה לפני שנתי נהרג, הבן התחתן ונתי זכה לשמוח בחתונתו. הוא ידע שעומד להיוולד לנו נכד, אבל הנכד שלו לא יזכה להכיר את סבא שלו. כחודשיים לפני האסון גם הבן השני התארס.  אבל בגלל האבל והקורונה החתונה תהיה רק באוקטובר הקרוב. כשאני חושבת על כך שנתי לא יוביל את הבן לחופה אני מתחילה לבכות”.

את יכולה לספר לי על נתי? איזה אדם היה?

"נתי היה החבר שלי. איש הסוד שלי. האהבה שלי. זוגיות ראשונה שאי אפשר היה לתאר. היינו יחד 30 שנה. 25 שנה אנחנו היינו נשואים ו-5 שנים היינו חברים, מהצבא אנחנו ביחד.  הוא היה אבא הכי טוב, הבעל הכי טוב. אבא ל-4 בנים. הרסו לנו החיים, הכל, כל האושר שלי, אין לי כלום, הבית זה לא אותו בית, החיים אם אני שורדת אותם, כי יש לי עוד 2 קטנים בני 14, 16. אני ישנה בלילה עם תמונה של נתי ביד. מתגעגעת אליו. הייתי נותנת את הנשמה שלי שנתי יחזור . היה נשאר ללא ידיים הייתי הידיים שלו, היה נשאר בלי רגליים הייתי הרגליים שלו רק שיהיה פה”.

נתי היה עובד נמל אשדוד?

״לא. הוא היה מנופאי מאז שהשתחרר מהצבא. עבד במשך 23 שנה ב׳מנופי יהודה'. היה עובד טוב ומסור. הוא עבד בנמל כמה ימים כעובד קבלן מטעם מנופי יהודה”.

סיפרו לך מה קרה?

"באותו יום שישי השחור, שאלתי מה קרה, תגידו לנו מה קרה ואז הם אמרו לי נתי אכל, מה אכל אני ביום שישי לא שולחת לו אוכל, מה הוא אכל, אמרו שהוא אכל ענבים ושתה קפה. אמרו שקרתה תקלה במנוף של החבר של נתי במנוף השני, אף אחד לא ראה, אף אחד לא ידע, כל אחד אומר משהו אחר אני כבר לא יודעת, זה אומר ככה, והשני אומר ככה, לא ראינו אותו, פתאום ראינו אותו על הרצפה".

מירית: "למה סגרו את התיק בלי אף כתב אישום?"

לתדהמתה כעבור כחצי שנה מהתאונה, היא קיבלה הודעה שהתיק חקירה נסגר. "מדובר באירוע מצער. אבל לאחר בחינה מעמיקה ויסודית של חומר הראיות שנאסף בתיק, לרבות עיון בחוות דעת מומחה, הגיעה הפרקליטות למסקנה כי לא ניתן לייחס אחריות פלילית למי מהחשודים”, נכתב מטעם פרקליטות דרום.

 לא קל למירית להתראיין, קולה נשנק מכאב וקשה לה לדבר על מה שהיה. כשהיא מספרת על נתי שלה, היא בוכה לעיתים, מקולה נשמע הגעגועים, אבל כשהיא מדברת על סגירת התיק ועל כך שאף אחד לא יעמוד לדין היא נשמעת כועסת: ״נתי לא הלך לטייל בקניון. הוא הלך לעבוד ביום שישי כדי להביא אוכל לילדים שלו, ולא חזר הביתה. ועכשיו הילדים יתומים ואף אחד לא אשם? למה סגרו את התיק בלי אף כתב אישום? "היא שואלת. ״איך זה שביום שישי אחד הודיעו לי שעולמי חרב? איך דבר כזה קורה? איפה מנהל הבטיחות, איפה מנהל העבודה, מי לקח אחריות על מה שקרה? אף אחד לא ראה כלום. אין מצלמות. אין כלום. אני מתחננת שיספרו לי מה קרה, וכולם עונים: 'לא ראינו'. 'לא יודעים'. 'הייתי בטלפון'. הרי כל הזמן עובדים שם בלי קסדה. אף אחד לא עולה עם קסדה. אז איפה קצין הבטיחות של נמל אשדוד או של מנופי יהודה? בנמל הרי אמור להיות קצין בטיחות 24 שעות ביממה. אלוהים, שני מנופים של 300 טונות הלכו לפירוק! למה אף אחד לא שאל: 'לאן אתה עולה?', 'שמת קסדה?'. איפה המכונאי שהיה צריך לתקן את התקלה? מנופאים הם לא מכונאים. הם באים להרים מנוף וללכת הביתה. לא למצוא את המוות שלהם" .

ומנופי יהודה איפה שנתי עבד שומרים קשר?

"הם היו בקשר במהלך השבעה, הם באו, הם היו פה, תמכו, אבל זהו. איך אומרים אני נשארתי עם הכאב שלי עם ארבעת הילדים שלאו מצליחים להרים ראש משום כיוון, אבל אנשים ממשיכים את החיים שלהם כרגיל, אף אחד לא נעצר בגלל מירית שאיבדה את בעלה בתאונת עבודה וארבעה ילדים שלא מוצאים את עצמם ורואים את אמא שלהם כל היום שאין לה את החיוך על הפנים שכל הזמן אמא עצובה, סגורה, למה. זו הייתה אמא שמחה, מאושרת. אני הייתי מלכה 4 בנים ובעל. כולם אמרו כמה אנחנו זוג אוהב. כשחברות היו באות הן לא אמרו שהן באות למירית, אלא למירית ונתי".

 מירית: "מבחינתי כולם אשמים"

לדבריה, היא כועסת על כולם, כל הגופים המעורבים : "שלחו לשם חוקרי משטרה שמתעסקים באלימות במשפחה, לא חוקרי תאונות עבודה. זהו? רק כדי להגיד שהמשטרה עשתה את שלה? אנחנו במאה ה-21 — לא בתקופת קום המדינה. זו מדינה מתקדמת, והוא לא הראשון שנהרג. יש עוד יתומים ואלמנות שנשארו עם האבל, אבל בלי כתבי אישום. איך דבר כזה יכול להיות? אני רוצה שהמשטרה תבדוק לעומק מה קרה. אני רוצה תשובות על מה שקרה לבעלי. יש הרבה דברים שטייחו כדי לסגור את התיק מה שיותר מהר. אף אחד לא פנה אלי, לא דיבר איתי, לא אמר לי כלום. אלוהים שייתן לי את הכוחות לקום בבוקר, כי זה קשה יותר לדעת שהעבודה לא נעשתה נכון. זה קשה יותר להתמודד כשיודעים שאנשים לא נחקרו כמו שצריך, שמשהו קרה שם והשאיר אותי עם לב מדמם"

ונמל אשדוד?

"הם היו צריכים לחקור, נהרג לכם עובד בנמל בשטח הנמל, נהרג בנאדם, אבא לילדים, איפה מצלמות? לא היו מצלמות, אין כלום. שולחים תנחומים למשפחה, בזה גמרתם? בזה ששלחתם למשפחה, איפה שתבואו אליי הביתה, שיסתכלו לי בעיניים אם הם מסוגלים. אף אחד לא הגיע מהנמל, צריך איזשהו הטבה או משהו, משתתפים בצער המשפחה, איך זה בנמל אשדוד שאמור להיות קצין בטיחות 24 שעות איפה קצין בטיחות מטעם ׳מנופי יהודה׳ או מנמל אשדוד איפה אם היו, איפה מנהלי עבודה, התאונה יכלה בשנייה להימנע עם היו שם כללי הזהירות. אנשים נמצאים בשטח איפה כולם, מצלמות שיתעדו את המקום, אם אני רוצה לראות מה קרה, היום בכל מקום יש מצלמות, ברחוב יש מצלמות אז בתוך שטח נמל אשדוד אין מצלמות? על מי אתם באים לספר סיפורים מה הם מנסים להעלים? את האמת? שהייתה שם פשלה, אני מאשימה את כולם, מבחינתי כולם אשמים, אף אחד לא יכול להסתכל לי בעיניים, אני איבדתי את הבנאדם הכי יקר לי בעולם את הבעל שלי, את הבן זוג שלי את החיים שלי, אני הולכת לישון עם התמונה של נתי במיטה, אני אומרת נתי תבוא אליי בחלום, לפחות בחלום, זו המשענת שלי אותו אני צריכה, המשטרה צריכה לקחת כל גוף ולבדוק את זה לעומק ולא לחפף. או.קיי אז עוד אחד שמת, לא אותו אחד שמת השאיר אשה וילדים, ויש עוד אלמנה עם 2 ילדים, ויש עוד אלמנה עם ילד אחד, אבל תחקרו אל תחקרו שטויות, תחקרו מה שצריך, צריך שמישהו יקח אחריות אנחנו לא מסוגלים להסתכל על האשה הזו ולהסתכל לה בעיניים".

היא מנסה להתמודד עם  הלבד. עם החיים בלי נתי שלה. חזרה לעבודה, משתדלת להיות חזקה בשביל ילדיה אבל קשה לה והלבד מתחזק בכל יום שעובר. "כל החיים היו לפנינו. כשהילדים גדלים זה היה הזמן שלנו ליהנות. במקום זה אני הולכת בכל שישי ב–6:00 בבוקר לבקר אותו בבית העלמין הירקון. יושבת לצד המצבה, מספרת לו מה עבר עלינו ועל כל ילד ומה שעבר עליו".

המשטרה: "עם סיום החקירה התיק הועבר לפרקליטות"

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: ״מיד עם קבלת הדיווח אודות המקרה הוזעקו למקום שוטרים ונפתחה במשטרה חקירה. במסגרת החקירה בוצעו כל הפעולות  הנדרשות  במטרה להגיע לחקר האמת. עם סיום החקירה הועבר תיק החקירה לעיון והחלטת הפרקליטות.  נמשיך לחקור במקצועיות וביסודיות  כל חשד לביצוע עבירות פליליות בהקשר של תאונות עבודה עם נפגעים ובכלל. בכל הנוגע להחלטה לגבי תיק החקירה, יש לפנות לפרקליטות".

עו"ד אסל: ״נגיש תביעת נזקין במיליונים נגד כל המעורבים"

 ישראל אסל, עורך דין מומחה לנזיקין  ותאונות עבודה המייצג את המשפחה: "בנמל אשדוד אירעו בשנה האחרונה מספר תאונות קטלניות שבהן נהרגו עובדים. מספר התאונות הקטלניות בנמל מלמד שאין כל שמירה והקפדה על נושא הבטיחות בעבודה. חמור יותר הוא שעל פי עדותה במשטרה של מפקחת אזורית במנהל בטיחות בעבודה, המנהל היה מודע למצב הבטיחות הגרוע בנמל אשדוד מתלונות שקיבל בזמן אמת מעובדי הנמל. אך מנהל הבטיחות לא עשה דבר כדי לתקן את המצב, ובמקום להחמיר בצווי בטיחות בנמל בעקבות לחצים של מנכ"ל הנמל נעשו מהלכים לרכך את הצווים.

בפן הפלילי, למרבה הצער, המשטרה החליטה לסגור את  התיק, וזאת עקב כשלים בחקירה. היה מצופה שאת החקירה תנהל יחידת פלס המתמחה  בחקירת תאונות עבודה. ולא חוקר אלימות במשטרה במשטרת אשדוד. בכל אופן, אנו נדאג להגיש בשם משפחתו של נתי חולי ז"ל תביעת נזיקין במיליוני שקלים כנגד כל המעורבים שגרמו ברשלנותם למותו של נתי ז"ל".

נמל אשדוד: ״הנמל פעל בהתאם לחוקים והסטנדרטים המחמירים ביותר״

״חברת נמל אשדוד משתתפת בצערה העמוק של המשפחה. נמל אשדוד פעל בעניין זה בהתאם לכל החוקים והסטנרטים הבטיחותיים המחמירים ביותר. האירוע קרה בשטח נפרד ומגודר שנמסר לאחריות קבלן חיצוני. חברת הנמל חייבה את הקבלן החיצוני, חברת מנופים, להעסיק ממונה בטיחות שהיה בשטח בעת ביצוע העבודה.״

משרד העבודה והרווחה:״אנו דוחים מכל וכל טענות חסרות שחר״

ממשרד העבודה והרווחה נמסר כי ״מדיניות מינהל הבטיחות הינה אכיפה חסרת פשרות בתחום בטיחות העובדים בכלל הענפים, ומפקחי הבטיחות שעובדים ללא לאות בשטח מונעים מדי יום תאונות רבות.

אנו דוחים מכל וכל טענות חסרות שחר; מפקחי מינהל הבטיחות עורכים ביקורים שוטפים בנמל אשדוד ובמידת הצורך מטילים צווי בטיחות וצווי סגירה,

ולראיה רק בשנת 2020 בוצעו כ-35 ביקורי פיקוח והוטלו 24 צווי בטיחות ושיפור בהתאם לממצאים במקום.

מפקח מסיר את צו הבטיחות רק לאחר תיקון הליקוים כפי שקורה בכל אתר אחר ולא בהתאם לבקשה כזו או אחרת של בעלי תפקיד.

לגבי התאונה המוזכרת בכתבה, אנו משתתפים בצערה הכבד של המשפחה, אך עם זאת נדגיש כי יחידת פלס חקרה את המקרה ויש לפנות לתגובתה בנושא״.

הפרקליטות: ״לא ניתן לייחס אחריות פלילית למי מהחשודים״

 מהפרקליטות נמסר בתגובה כי ״מדובר באירוע מצער, בו מצא את מותו מנופאי, ששימש כעובד הבכיר בשטח, עת ניסה לתקן תקלה שהתגלתה במנוף. לאחר בחינה מעמיקה ויסודית של חומר הראיות שנאסף בתיק, לרבות עיון בחוות דעת מומחה, הגיעה הפרקליטות למסקנה כי לא ניתן לייחס אחריות פלילית למי מהחשודים באירוע ולכן הוחלט על סגירת התיק״‫.