יגאל מזרחי מי שהיה יועצו וחברו הקרוב במשך 25 שנה של ראש העיר אשדוד לשעבר, צבי צילקר שנפטר השבוע נפרד ממנו במילים מרגשות
"צבי
אני לא נוהג לכתוב בכלל ברשתות החברתיות, אך יש בי דחף עצום לכתוב מספר משפטים עליך כאדם.
עברה יממה מאז השבת נשמתך לבורא עולם. סבלת רבות בחודשים האחרונים, ראיתי זאת מקרוב, בריאותך הלכה והידרדרה.
כתבו וכותבים עליך רבות, בעיתונות, ברשתות החברתיות. צבי כמתכן העיר,
צבי האינג'ינר. ברצוני להתייחס עליך כאדם – הגדול מהחיים.
עבדתי איתך קרוב ל-25 שנה ולמדתי מימך המון. הקפדת תמיד על האמרה "והצנע לכת", שבאה לידי ביטוי בלבושך הצנוע, בהתנהגותך היום-יומית, בטון דיבורך וכמובן בשמירה על הקופה הציבורית.
דלתך תמיד הייתה פתוחה בפני הציבור הרחב. בשעת קבלת קהל ישבת והאזנת ברוב קשב לכל בעיה וניסית לעזור בכל דרך אפשרית. מעולם לא נתת לאדם היושב מולך את הרגשת העליונות של "אני ראש העיר". שוחחת תמיד בגובה העיניים, גם לאחר יום עבודה גדוש ועמוס. תמיד תהיתי מאיפה הסבלנות. תמיד אמרת לי: "בוא תמיד נחפש את המלאך שבאדם".
שמירה על הקופה הציבורית – זכור לי מקרה אשר מאפיין את צניעותך. היה צורך להחליף את הכיסא המרופט שלך במשרד. ביקשת שאחפש ואודיע לך מה מחירו. מחירו היה 3,400 ₪. תגובתך המיידית זכורה לי: "השתגעת? אנו עוסקים בכספי ציבור. מצא כיסא במקסימום 350 ₪!"
זכורים לי הדיונים לפעמים מורטי העצבים בלשכתך. חילופי הדברים בין צדדיים לעיתים בצעקות רמות ואתה מעולם אבל מעולם לא הרמת קולך. ידעת תמיד לנתב את הדיון לטובה העיר ותושביה. עם השנים הפכנו לחברים קרובים מאוד. כשאימי ז"ל חלתה הפנית אותי למומחים שונים והתעניינת יום יום בשלומה.
תחסר לי מאוד. אשדוד זכתה למנהיג שהוביל אותה שנות דור למה שהיא היום.
אשדוד זה צילקר – וצילקר זה אשדוד.
אסיים במשפט אשר אפיין אותך וזו הייתה בעצם דרך חייך: "כל האנשים יכולים לגעת, אבל לא כל האנשים יכלים לגעת באנשים מבלי לגעת בהם".
ליבי דואב וכואב. נוח על משכבך בשלום. תהא מנוחתך עדן.
