בגיל 16 בהיותו תלמיד מקיף א' באשדוד הוא הקים פרויקט בית ספרי שהפך לעירוני ותוך מספר שנים לגוף חינוכי כלל ארצי בשם עמותת "אור לחינוך". לימים לפיד גם ניהל את העמותה והיא זכתה בשלל פרסים. בהמשך הוא ניהל את " חותם" התוכנית להסבת אקדמאים להוראה בפריפריה. כעת הוא מבצע מעבר לעולם הרפואה והמחקר הרפואי. סרטן הינו גורם המוות מספר אחת בישראל ושיעור מקרי הסרטן במדינה הוא בין הגבוהים בעולם. יחד עם זאת יש בישראל קהילה רפואית ומדעית מצוינת והקרן לחקר הסרטן בישראל (ICRF) תורמת ומחזקת את החוקרים הישראלים בתחום ומסייעת למצב את ישראל בחזית חקר הסרטן בעולם. הקרן מגייסת כספים בכל רחבי העולם וועדה מדעית בינלאומית ובלתי תלויה בוחרת מידי שנה את ההצעות החדשניות והמבטיחות ביותר בתחום חקר הסרטן, והקרן תומכת בחוקרים הנבחרים באמצעות מוסדות המחקר השונים.
מה בין ניהול עמותות חינוך לבין חקר הסרטן?
"בשני המקרים מדובר במשימות לאומיות ואף בינלאומיות, עם השלכות גם על ההווה וגם על העתיד של כולנו. מעבר לכך, ניהול חברתי זה מקצוע שדורש את היכולת לא רק לחלום אלא גם להגשים, לנהל, לגייס משאבים ולהפוך כל תורם ותומך לשגריר של הארגון. זה המקצוע שלי ".
מה האתגר הגדול ביותר בתפקיד בעיניך?
"יש הרבה ציניות סביב נושא התרומות לעמותות במדינת ישראל. אנשים בטוחים שהכסף הולך למשכורות, לג'ובים ולכל דבר פרט למטרה עבורה הוקם הארגון. ספציפית בקרן לחקר הסרטן זו גאווה גדולה להראות כיצד מלוא התרומה מועברת למחקר, אף אחד לא גוזר קופון: לא הגוף המגייס ולא מוסד המחקר. על אף המשימה האדירה של הקרן אנחנו גוף מאוד רזה ויעיל. הבוס שלי, יו"ר הקרן, תמיר גילת פועל כבר שנים בהתנדבות מלאה ומקדיש את חייו למען המטרה הקדושה הזאת, למרות היותו חולה סרטן סופני".
מה החלום?
"רגע לפני יום העצמאות חשבתי איזו מתנה אדירה זו יכולה להיות למדינת ישראל אם דווקא מכאן תצא הבשורה לכל העולם שמצאנו פתרון למחלת הסרטן, בהתחלה להפוך את הסרטן למחלה כרונית ובהמשך להיסטוריה".
