בעונת 15/16 הוקמו מכבי עירוני אשדוד והפועל אדומים במטרה להחזיר עטרה ליושנה, 17 שנה לאחר האיחוד בין הקבוצות הישנות שיצר את מ.ס אשדוד. ב-7 השנים האחרונות שתי הקבוצות עלו לליגה הלאומית ולליגה א', הכניסו מאות ילדים אשדודים לבתי הספר לכדורגל, החזירו את הקהל למגרשים ונתנו במה לשחקנים שנפלטו ממחלקת הנוער של מ.ס אשדוד. בשנים האחרונות אמנם החלה דעיכה, אך עדיין הציפייה בקרב חובבי הכדורגל, שהפרוייקט היפהפה שנבנה יישאר כאן לנצח.
בעונת ההקמה של מכבי עירוני אשדוד, נקרא להוביל את הספינה המאמן פיני עייש. הוא לקח קבוצה דלת אמצעים, קיבץ סביבו שחקנים, רובם אשדודים ששיחקו בליגות הנמוכות ורץ איתם לעלייה לליגה ב'.
היו מכשולים בדרך, מכבי עירוני שדרות של אותה השנה השאילה את ישראל דמקה – מי שהיה אחד השחקנים הטובים של מחלקת הנוער של מ.ס אשדוד. באותה השנה, הוקמו שתי קבוצות הפועל באשדוד. הפועל אדומים היתה מלאה בכוכבים עם זה חנן פדידה החלוץ הוותיק והשוער הוותיק יניב בן ישי. בהפועל בני אשדוד חתם החלוץ עידן שדה. בקיצור, התחרות היתה בלתי נגמרת בליגה ג' דרום של אותה העונה.
"אני שמח להיות חלק מהמהפכה", אומר המאמן פיני עייש בשיחה לאשדוד10, "סך הכל מבחינתי היום שלוש שנים מאוד מאתגרות והם היו גם טובות לשמחתי, זה התחיל מהשנה הראשונה שפנו אליי עירוני אשדוד אז המשא ומתן היה מאוד קצר למרות שאמרו לי שהם אנשים הגונים, הם אמרו לי פיני 'הקמנו מחדש' את הקבוצה אבל אין לנו הרבה כסף, אנחנו מתחילים ממש אפס, אמרתי שאני איתכם בפרוייקט הזה ואנחנו נעלה ליגה. היו כאלה שחשבו שאני מפנטז, אבל אני מכיר את חומר השחקנים באשדוד ואני יודע שזו עיר של כדורגל, יש המון שחקנים מאוד מוכשרים עם הרבה מאוד הישגים ואני שמח שזה יצא לפועל", סיכם פיני עייש.
לאחר אותה עונה עייש עבר להפועל אדומים. המאמן סיפר כי "מכל מיני סיבות הסתיימה העונה ופנו אליי האדומים אשדוד ושבניגוד למה ששמעתי עליהם כהנהלה שלא הייתי, שם מצאתי אנשים מאוד הגונים שנתנו לי את כל הכלים להצליח וגם שם עברתי את אותו התהליך שאמרתי שנעלה ליגה. בהתחלה הרימו גבות בעקבות האמצעים ואני רואה את זה כשלוש שנים שהיו בהצלחה ונהניתי מכל המהפכה בעיר אשדוד. מצאתי הרבה חברים טובים בשני הצדדים ואני מאחל להם רק בהצלחה".
עייש מספר כי הוא "אוהד של שתי הקבוצות היום וקצת כואב לי וקשה לי לראות את המקום שאדומים אשדוד נמצאים ואני מקווה שהם ימנפו את זה וילכו קדימה". על קבוצות הכדורגל בעיר הוסיף "אני חושב שהמיזם הזה הוכיח את עצמו כהצלחה גדולה מבחינת קהל ואווירה בעיר, זוכר משחקים של 5-6 אלף צופים בשתי הקבוצות. במאקרו המיזם אפשר להגיד שהוא מאוד הצליח. זה בא לידי ביטוי בכמות האוהדים, שתי הקבוצות נמצאות במקום שהם לא היו רוצות להיות והם בסוג של ירידה. זה פועל יוצא בדרך כלל קבוצות שלא מצליחות זה מוריד את כמות האוהדים, אני רוצה לקוות בשתי הקבוצות שהם ידעו להפיק לקחים מהמצב ולעשות איזה הערכת מצב ולשנס מותניים ולהיכנס, אין שום סיבה שהם לא יגיעו לרמות הגבוהות, יש את הכלים".
עייש מסכם ואומר: "אף אחד לא ישכנע אותי אחרת. באשדוד זו עיר של כדורגל. יש שחקנים עם פוטנציאל להתקדם ברמות גבוהות והרבה אנשים צעירים שמאכלסים את כל הקבוצות עד ליגה לאומית ואפילו בליגת העל הם יצטרכו בשני המועדונים וטוב יעשו אם יפיקו לקחים ולא ימהרו לעשות צעדים פזיזים, לבדוק מה גרם לדעיכה האחרונה ועם שינויים נכונים לצעוד קדימה. כמו שכשאני הגעתי כיוונתי לאליפויות עם תקציבים נמוכים. אני אאחל לשני המועדונים בהצלחה בהמשך הדרך כי הם ראויים לכך".
גולן עמוס: "הקהל כבר לא מגיב לקבוצה״
בעונת ההקמה, הבלם גולן עמוס עוד שיחק בעירוני אשדוד ועונה לאחר מכן, חצה את הכביש ולבש את החולצה האדומה. עמוס משחזר את ההתחלה של הקבוצות מתחדשות. "היה כיף באנו בעונה הראשונה בתרומה ועלינו ליגה וראו את זה במגרש וביציעים". עמוס שם לב לשינוי שחל בשתי הקבוצות. "שתי הקבוצות משחקות עם רבע מהקהל ששיחקנו והכל בגלל מה שקורה בשנים האחרונות, זה קבוצות של עסקנים. באנו נטו מאהבה לקדם את הספורט בעיר ושמחתי שחזרנו בשניה שפנו בהפועל חתמתי אף שגדלתי בעירוני ולא הסתדר, אבל רצינו לקדם את הספורט שתי הקבוצות עד ליגה א', דרבי, ארבע פעמים מגרשים מלאים, אנשים מכירים אותך, מדברים איתך על המשחק כל השבוע, זה היה מרגש", משחזר עמוס.
עמוס מספר על מה שקרה בשנים האחרונות. "הקהל כבר לא מגיב לקבוצה, באנו בשביל הקבוצה, העיר והמועדון. זה הפך לעסק".
עם זאת עמוס טוען כי בשנים הראשונות "היה את הגעגוע למותג, עם כל הגעגוע אף אחד לא ציפה למספרים שהבאנו, דרבי, משחק עלייה עם שדרות, מילאנו את המשחקים עד אפס מקום, הגעגוע, חיבור לקבוצה". אלא שאז, כך מספר עמוס כי "משנה לשנה זה הלך ודעך, ההנהלות שהתחלפו שיצרו חיכוכים עם הקהל, אי עמידה בתשלומים, בסופו של דבר עשינו דברים כל כך יפים והגלגל חזר על עצמו, השחקנים, הקהל וההנהלה, עד שזה התפוצץ. עירוני מזמן היתה צריכה להיות בלאומית ובהפועל היה שנה אחת בליגה ב׳ שהיינו חצי שנה בלי משכורות ונתנו את הדם ובאנו מהלב ומהחיבור לקהל".
על המשך הדרך אומר הבלם ששיחק בשני המועדונים. "אני מאוד מקווה שזה לא יתפרק, זה הפחד הכי גדול, רצינו שיהיו פה קבוצות ובתי ספר לכדורגל, ונוער, הבן של אחותי משחק בעירוני אשדוד, הוא היה שר את השיר של סוף המשחק והוא אמר לי 'אנחנו שרים את השיר עם ההורים ובשבילי זה עולם'. זה כיף לשמוע וחבל שזה ייסגר. לשתי ההנהלות הייתי ממליץ לשבת עם הקהל ולהחזיר את הקהל למגרשים, אנשים יחזרו ואנשים יבואו לשחק. כרגע, זה שתי קבוצות שלא מעניינות אף אחד".
