ביום שישי בשעת צהריים חמה, הובא למנוחות יניב פרסול ז"ל, בבית העלמין באשדוד. יניב נהרג ביום שני, בשבוע שעבר, לאחר שנפגע ממשאית, עת רכב על אופניו בטקסס, ארצות הברית, מקום מגוריו בשנים האחרונות. משפחתו הצליחה להעלות את גופתו ארצה, באמצעות יוזמת גיוס כספים חוצת יבשות וימים שהכותרת שלה הייתה: "מחזירים את יניב הביתה".
קרוב ל-120 אלף דולרים נתרמו במהרה על ידי משפחה, חברים, מכרים ואנשים נוספים שסירבו להזדהות, אך הרגישו צורך לקחת חלק במצווה החשובה. המהירות בה נאסף הכסף, יכולה להעיד על האישיות המיוחדת של יניב המנוח, שעולה בקנה אחד עם ההספדים המרגשים של אחותו וחברו. היוזמה האמיצה גם יכולה להעיד על הלב הרחב של האנשים המרכיבים את הקהילה שאנחנו חיים בה. אנשים שמצוות קבורה בארץ ישראל היא נר לרגלם ובמהלך השבוע שעבר, כל המדינה יכולה הייתה להתרשם מכך. הפנים היפות של אשדוד והעם היהודי התגלו דווקא בשעתה הקשה ביותר של משפחת פרסול. מילה טובה מגיעה גם ליו״ר המועצה הדתית באשדוד, הרב עובדיה דהן, שיחד עם אנשיו הביאו לקבורה כמה שעות לפני כניסת השבת.
טקס ההלוויה היה קשה ומטלטל. אף עין לא נותרה יבשה. את מה שהתרחש בבית העלמין באשדוד ביום שישי שעבר, בשעה 15:30 מילים ומשפטים לא יכולים לתאר ולהסביר. איך אפשר לכתוב על זעקת אם שקוברת את בנה? המילים נכתבות והדמעות זולגות מעצמן. מה נשאר לכתוב על אבא שקורע את חולצתו, כאות אבל על מות בנו הצעיר? הדעת האנושית לא יכולה לתפוס זאת. כיצד ניתן לנחם אלמנה ושלושה ילדים צעירים, שלא יכירו את אביהם יותר? הלב נקרע, כשהוא יוצא אל משפחת פרסול היקרה. כל מי שנכח בטקס ההלוויה לא ישכח את הבכי, היבבות, הנהי והדמעות שירדו ברחבי בית הקברות. זה בכי שיהדהד עוד רבות ברחבי העיר אשדוד. יהי רצון שנזכה להנציח את דמותו הכל כך מיוחדת של יניב.
יהי זכרו ברוך!
