בית המשפט העליון קיבל פה אחד את ערעור הפרקליטות והחמיר בעונשו של איש העסקים אברהם נניקשוילי ל-21 חודשי מאסר בפועל, במקום 14 חודשים שהוטלו עליו בבית המשפט המחוזי, לאחר הרשעתו במתן שוחד בסך של כמיליון וחצי ש"ח לבנימין פואד בן אליעזר ז"ל והלבנת הון. בכך, קיבל בית המשפט העליון את עמדת הפרקליטות ודחה את ערעורו של הנאשם הן לעניין ההרשעה והן לעניין העונש.
בית המשפט העליון העביר מסר, כי קשרי חברות בין עובד ציבור לנותן השוחד אינם מהווים הגנה מפני הרשעה בעבירת השוחד לאור אופיים של יחסי תן-וקח שפעמים רבות מערבים קשר מקצועי וקשר חברי וכן הבהיר, כי עבירת השוחד משתרעת גם על סיטואציה בה עובד הציבור מנצל את מעמדו הציבורי לטובת נותן השוחד. כמו כן, העביר בית המשפט מסר כי יש להחמיר בענישתם של נותני שוחד על ידי הטלת מאסר לתקופה משמעותית.
אברהם נניקשווילי הורשע, לאחר ניהול הוכחות, במתן שוחד לפואד בן אליעזר בסכום של כ-1.5 מיליון ₪ ובחתימה על הסכם הלוואה פיקטיבי שנועד להסוות את מתן השוחד המהווה הלבנת הון. בתמורה, העיד בן אליעזר ז"ל לטובת נניקשווילי במסגרת משפט שניהל נגד רשויות המס לאחר שחויב בשומת מס בסך 350 מיליון ₪.
בית המשפט המחוזי בת"א-יפו (כב' השו' ב' שגיא) גזר על נניקשוילי עונש של 14 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך מיליון ₪.
הפרקליטות הגישה לבית המשפט העליון ערעור על קולת העונש, ואילו הנאשם ערער גם על עצם הרשעתו וגם על העונש. הפרקליטות ביקשה לדחות את ערעורו, שכן לעמדת המדינה, בן אליעזר ז"ל העיד מטעם נניקשווילי במשפט שניהל נגד רשות המיסים שנגעה לחבות מס בסך 350 מיליון ₪, תוך ניצול "ההילה" שסבבה את בן אליעזר ז"ל לאור תפקידיו הציבוריים. לעניין העונש, סברה הפרקליטות כי העונש שהוטל חורג באופן מופרז לקולה, ועל כן יש להחמיר בעונשו במידה ניכרת.
בית המשפט העליון (הרכב כב' המשנה לנשיאה נ' הנדל, השו' ע' ברון, השו' ע' גרוסקופף) קיבל כאמור את עמדת הפרקליטות וקבע בפסק הדין, כי יש לפרש את המונח "פעולה הקשורה בתפקידו", המבוצעת על ידי עובד הציבור בתמורה למתת שהוא מקבל, באופן רחב, וכי "הקשר לתפקיד אינו חייב להתבטא דווקא בפעולה הכלולה בין אלה שהן מסמכויותיו, חובותיו או מטלותיו של עובד הציבור, אלא בפעולה הנובעת מעצם מעמדו כעובד ציבור וקשורה למילוי תפקידו". על כן נקבע, כי כאשר העיד בן אליעזר לטובת נניקשווילי במשפט שניהל נגד רשויות המס תוך ניצול "ה"הילה" הקשורה למעמדו הציבורי, לרבות היותו עובד ציבור, לצורך תמיכה בטענת המערער… ויצר קשר בלתי ניתן לניתוק בין פעילותו הציבורית כשר בממשלת ישראל, לבין נסיבות היכרותו עם המערער ותרומתו לקידום האינטרסים של המדינה".
עוד קבע בית המשפט העליון, כי נניקשווילי ובן אליעזר ז"ל היו מיודדים, אך גם התקיימו ביניהם קשרים מקצועיים על רקע תחום עיסוקיו של נניקשווילי, ועל כן נקבע שמתן 1.5 מיליון ₪ לבן אליעזר ז"ל ניתנו ממניע מעורב, חברי ומושחת. בית המשפט קבע, כי קיומו של מניע מעורב אינו שולל את אחריותו הפלילית של נותן השוחד, וכל עוד קיים אף מניע מושחת, המקיים את יסודות עבירת השוחד, יש להרשיע בעבירת מתן שוחד.
בית המשפט דחה את טענת ההגנה, לפיה יש לזכות את נניקשוילי כיון שלטענתו "המניע" החברי ביחסים בין השניים הוא הדומיננטי וה"מניע הפסול" הוא המשני, וקבע כי אין במניע החברי כדי להלבין את המעשה הפלילי.
בית המשפט העליון ציין בפסק הדין, כי "המשפט הפלילי מכיר במורכבותו של האדם. למשל ייתכן שהוא מתלבט הרבה לפני ביצוע המעשה, אך משנעשה, המעשה הפלילי מיוחס לו. כך גם, במחשבה הפלילית…המניע החברי הוא הזרז לנתינה, וללא מניע זה המתת לא הייתה מועברת לעובד הציבור, נאשם כזה אינו יוצא בהכרח מגדר האחריות הפלילית. ..יכול להיות שאדם רוצה לתת כסף לעובד ציבור, ולעזור לו מתוך מניע חברי, אך אם הוא מקיים את כל רכיבי העבירה של מתן שוחד ואת המחשבה הפלילית הנדרשת, כי אז בוצעה עבירה פלילית. השאלה של דומיננטיות המניע החברי או ה"אחוז" שלו אינה מכריעה לגבי האחריות הפלילית. כמובן, לנוכח המגוון הרחב של האפשרויות בחיים, ניתן לחשוב על מקרה גבולי, אך ענייננו אינו כזה".
בהתייחס לעונש, קבע בית המשפט העליון כי עונש מאסר בפועל של 14 חודשים אינו מרתיע ואינו הולם, בהתחשב בסכום השוחד, גורם מקבל השוחד- חבר כנסת ושר בכיר לשעבר ומנגנון ההסתרה שכלל חתימה על הסכם הלוואה פיקטיבי, ובמגמת ההחמרה בעבירות שוחד, אשר באה לידי ביטוי אף בהחמרת העונש הקבוע בצד עבירת השוחד בחוק.
לאחר שקילת נסיבותיו האישיות של נניקשווילי, הוחמר עונשו והועמד על 21 חודשי מאסר.
בית המשפט העליון ציין, כי לא ניתן להתעלם מהעובדה כי השוחד ניתן לעובד ציבור בעל מעמד גבוה, הנמנה על השכבה המשפיעה ביותר של עובדי הציבור. בנוסף יש לזכור, כי הסוואת השוחד נעשתה בהסכם הלוואה שתוכנו לא תאם את המציאות – אשר הובילה להרשעתו גם בעבירה של הלבנת הון.
את המדינה יצגה בבית המשפט העליון עו"ד שרית משגב מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. בבית המשפט המחוזי נוהל התיק ע"י עוה"ד סוזנה שור-פולק, חופית שרים ואלעד פנחס מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
