בשנים האחרונות מכירים יותר ויותר בכך שקיימות לקויות למידה שונות, שמקשות על קריאה כתיבה ועל הלמידה, באופן כללי. בעיקר זכו להכרה רחבה בעיות כמו קשיי קשב וריכוז ודיסלקציה, אך הן לא לבד, ויש לקויות ובעיות נוספות. אבחון נכון, שנעשה על ידי בעל מקצוע ובזמן, יכול להקל על הסובל מלקות כלשהי ללמוד ולהגיע להישגים יפים. מטרתם של אבחונים היא לברר מה עומד בבסיס הקשיים שמאובחן סובל מהם בלמידה ולבנות תוכנית לימודית המתאימה לצרכים שלו. קיימת חשיבות רבה לבחירה של האבחון המתאים ביותר לגילו, לשלב שהוא מצוי בו ברכישת מיומנויות הלמידה השונות, למידת המורכבות של הקשיים שלו וכן למטרות האבחון של המאובחן. כיום קיימים מספר סוגי אבחונים אשר נועדו לסייע באיתור גורמי הקושי. אבחון פסיכודידקטי ואבחון דידקטי נחשבים לנפוצים והחיוניים מבניהם, ורוב המאבחנים ממליצים פה אחד על שני האבחונים האמורים עבור מאובחנים מכל הסוגים ובכל הגילאים. מה ההבדל בין אבחון דידקטי לאבחון פסיכודידקטי? כל התשובות.
אבחון דידקטי:
באבחון דידקטי נבדקות מיומנויות הלמידה של המאובחן, דפוסי למידה, התנהגות וקשב חלקי, נבדקות מיומנויות של תפיסה, זיכרון, הבחנה שמיעתית וכן מנגנוני קריאה והבנה, וזאת בהנחה שאין קשיים נוספים שעלולים לפגוע בתפקוד הלימודי, כמו יכולת שכלית נמוכה או קשיים רגשיים. אבחון דידקטי מתבצע בדרך כלל בהדרכה ובפיקוח של מאבחן / מאבחנת דידקטיים. המאבחנת או המאבחן בודקים את כישורי הלמידה ומנסים להבין כיצד הנבחן שלפניהם כן מצליח ללמוד. מה מסייע לו ומה לא, ומהם מה שנקראים "המנגנונים ההכרתיים" שבהם הוא משתמש לרכישת מיומנויות קריאה וכתיבה. על פי תוצאות האבחון קובעים לנבחן תוכנית שבה ישתמש כדי ללמוד ולהצליח בלימודיו.
מתי לפנות לאבחון דידקטי?
כאשר ברור למדי שהקשיים אינם נובעים ממקור רגשי או מרמת אינטליגנציה נמוכה מהממוצע, ו/או כאשר יש צורך בהבנה מעמיקה של הקושי בתחום מסוים (קריאה, אנגלית).
מתי אבחון דידקטי אינו מספיק?
כאשר ישנו חשד, כי הסיבה לתפקוד הלימודי הלקוי, הוא מעבר ללקויות למידה קוגניטיביות. וקשור לבעיה ריגשית כזאת או אחרת כמו דיכאון, חרדה או ביטחון עצמי ירוד, דבר שיכול להשפיע על היכולות הלימודיות. כמו כן אבחון דידקטי אינו נותן הקלות נרחבות בוועדות המחוזיות למבחני בגרויות.
אבחון פסיכודידקטי:
האבחון הפסיכודידקטי מיועד להערכה מקצועית ומדויקת של הרגלי הלמידה של הנבחן, של רמת התפקוד הקוגניטיבי שלו, רמת התפקוד הרגשי וההתנהגות במסגרת חברתית ומשפחתית. האבחון הפסיכודידקטי בנוי משני חלקים: חלק דידקטי, דומה מאוד לזה שתיארנו למעלה, ואבחון פסיכולוגי. הרעיון הכללי הוא לבחון את מנגנוני הלמידה והקשיים ולהבין אם יש יסודות פסיכולוגיים רגשיים המובילים לקשיים האלה. תהליך האבחון הפסיכודידקטי מורכב יותר מהאבחון הדידקטי, ומתבצע במספר מפגשים. אבחון פסיכודידקטי מתייחס גם לתחומים הרגשיים והחברתיים, ומטרתו לבנות תכנית טיפולית מורחבת שנותנת מענה לכל מגוון מקורות הקושי.
מי מבצע את האבחון?
אבחון פסיכודידקטי, מתחלק לשני חלקים כאשר בחלק הראשון נערך אבחון דידקטי על יד מאבחן או מאבחנת מוסמכת מטעם משרד החינוך. חלקו השני מתבצע על ידי פסיכולוג מומחה.
מתי נדרש אבחון פסיכודידקטי?
במקרים בהם הקושי הוא רגשי ונראה שהקשיים בתפקוד הלימודי הן תוצר של אותו קושי ולא חלק מהגורמים, מומלץ לבצע אבחון והערכה פסיכולוגי. לקראת ועדת שילוב בבית הספר לצורך קבלת תגבור לימודי במסגרת בית הספר כגון סייעת או לימוד בכיתה קטנה.. לקראת ועדות השמה המתקיימות במטרה לשבץ את הילד במסגרת לימודים מתאימה. אבחון פסיכודידקטי נותן התאמות ברמה 3, שמאפשרות הבחנות עם שינוי בתוכן הבחינה (לדוגמה שאלון מותאם).
