תחזית פסימית: "בנמל אשדוד הולכות להיות שנים מאתגרות, העבודה תרד"

לצד התחזית הפסימית שלה, אומרת יו"ר דירקטוריון נמל אשדוד, אורנה הוזמן בכור בראיון מיוחד לאשדוד10 ו"השבוע באשדוד" כי הצפי הוא לתחרות שוויונית מול הנמל החדש, לצד התייעלות וגמישות ניהולית כפי שנקבע בהסכם הרפורמה ההיסטורי שנחתם השבוע. ההסכם מדבר על פרישה של כ200 עובדים בשלב ראשון, וצמצום בשכר העובדים והמנהלים "תהיה פרישה מרצון עד 270 עובדים". על הצהרתו של מישל ביטון מוועד התפעול למקצה שיפורים בהסכם: "לא יודעת על מה הוא מדבר, לא ישבתי ולא פגשתי אותו". ומבחינתה הנמל ערוך ומוכן לתחרות :"עוד כמה חודשים נגזור הסרט בע״ה״. ראיון

אורנה בכור הוזמן. מוכנים לתחרות. צילום: רונן אקרמן
שיתוף ב facebook
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב whatsapp
שיתוף בוואצאפ
שיתוף ב email
שיתוף במייל

ש. אורנה הוזמן בכור יו״ר דירקטוריון נמל אשדוד. 4 שנים אחרי המינוי שלך לתפקיד ו8 שנים אחרי שהחל המו"מ להסכם רפורמה, והשבוע זה קרה. איך את מרגישה עם זה?

״זהו יום היסטורי וגם יום חג עבור עובדי נמל אשדוד. מאז כניסתי לתפקיד לפני כ- 4 שנים, קיבלתי את המפתחות להכין את הנמל לתחרות וכמו שאתה יודע, הדירקטוריון אישר תכנית עתירת תקציבים של 2.4 מיליארד שקל בהשקעה בתשתיות, לצד זה היינו צריכים לקדם הסכם קיבוצי, הסכם רפורמה, ובעצם היום אנחנו מסיימים חתימה על הסכם הרפורמה. כמו שאמרת, הכריזו על זה לפני 8 שנים, עם הקמת הנמלים החדשים והיום זה יצא לדרך. בעצם, ההסכם הזה יאפשר לנו להיות ערוכים לתחרות גם בצד של התשתיתי שנערכנו קודם וגם בצד העובדים שתהיה לנו גמישות ניהולית לנייד עובדים מסקטור לסקטור, ונוכל לתת מענה ושירות טוב יותר ללקוחות שלנו״.

ש. לגבי גמישות ניהולית וניוד עובדים. מדובר בפרישה של 186 עובדים מרצון..

״אנחנו כיום עם 1260 עובדים, אחרי שמחלקת ים עזבה אותנו. הפוטנציאל שלנו בנמל להביא עובדים לפרישה מרצון עד 270 עובדים. כרגע סוכם על פרישה של 186 עובדים בשלב הראשון. הנמלים החדשים יהיו עם הרבה פחות כח אדם מאיתנו. יחד עם זאת מכיוון שהעובדים שלנו מאוד מקצועיים אנחנו צריכים לעודד פרישה בשלב הראשון, ואני מקווה שיהיה גם שלב המשכי. וזה ייתן לנו התייעלות טובה יותר מבחינת השירות שאנחנו ניתן ללקוחות שלנו.״

ש. מה הכוונה פרישה מרצון?

 "יש תוכנית פרישה שנבנתה יחד עם הממונה על השכר במשרד האוצר והוא אישר אותה, שבה עובד שהגיע לגיל 50 יכול לפרוש. זה מרצון. מלכתחילה הלכנו על פרישה מרצון ולא על פיטורין, שהרי יכולנו להגיע לתוכנית של פיטורין. ההיפך, נתנו הגנה על פיטורין ל-10 שנים הבאות ונתנו הגנה נוספת על הפרמיות. כלומר אנחנו תומכים בעובדים. יחד עם זאת לאורך השנים, ראינו שיש עובדים ששואלים אותנו ׳מתי תהיה תוכנית פרישה׳? ישמו את תוכנית הפרישה הזו בחברת חשמל, ובחברות אחרות במשק.״

אורנה בכור. תהיה לנו גמישות ניהולית

ש. מה יקרה אם לא יהיה רצון כל כך של עובד לפרוש מרצון, כמו שאתם מציעים?

״אנחנו לא עושים שום דבר בכפיה. תראה, בנמל חיפה בהתחלה לא רצו לפרוש, והיום יש להם 50 עובדים מעבר למספר שהם תכננו עליו. כלומר שמתחילה תכנית הפרישה ויש את העידוד פרישה, אנשים צעירים בגיל 50 מבינים שהם יכולים לצאת מהנמל עם צ׳ק ויחד עם זאת להמשיך לעבוד בעבודה שהיא לא פיזית או כל עבודה אחרת שיבחרו, ויש לנו לא מעט פניות של עובדים ששואלים מתי התוכנית פרישה תופעל. אז אני מקווה שזה יועיל, וייעל את המערכת. נשאר עם העובדים שרוצים להישאר ולהנהלה תהיה גמישות ניהולית. זה חלק מאוד חשוב, בהסכם הזה. ונוכל להסית את הידיים ממקום למקום. צריך להבין שאנחנו מפרישים עובדים מרצון, אז לא קולטים עובדים אחרים במקומם ובעצם המשרה הזו נמחקת. אנחנו רוצים להתחרות מול הנמל החדש, שיהיו בו רק 400-500 עובדים בסך הכל״.

"לא מכירה אותו" מישל ביטון יו"ר ועד התפעול

ש. נבחר השבוע ועד חדש לוועד לתפעול ובהצהרה הראשונה שלו אומר מישל ביטון, שאמור להיות יו״ר או ממ״ק הוועד, שהוא מעוניין לעשות מקצה שיפורים בהסכם. איך את מתייחסת להצהרה הזו?

״נבחרו 3 נציגים ועדיין לא ידוע מי יהיה יו״ר הוועד, אז אני לא ממהרת, לכאן או לכאן. חתמנו על הסכם טוב שיצעיד את הנמל קדימה, שנוכל להתחרות. הדירקטוריון וההנהלה צריכים להתעסק אך רק בעניין התחרותי עסקי. זה אומר שאנחנו צריכים לחתום על הסכמים ארוכי טווח עם הלקוחות הגדולים שיישארו איתנו, הרי זה לא סוד שאחד הלקוחות הגדולים שלנו MSC עובר מעבר לשובר הגלים, כי הבעלים שלו זה הבעלים של הנמל החדש. אנחנו צריכים לחפש לקוח אסטרטגי גדול אחר״.

ש. מישל ביטון, לא יורה הצהרה ויושב בשקט, אנחנו יודעים גם על מאבק שלו בנמל היובל בסיבוב הקודם, שרציתם להחריג ובסוף הוא נשאר בניהול הנמל, וזו האג׳נדה שהוא רוצה להריץ כולל הפערים שיש לו לדעתו בהסכם.

״אני מכבדת את הדמוקרטיה, ומכיוון שעד לרגע זה אין עדיין יו״ר, אני לא יכולה להניח הנחות כאלו ואחרות. אני מאוד מנוסה בפוליטיקה, ואני יודעת שעד שזה לא גמור – זה לא גמור. שנדע מי היו״ר שייבחר – נדע להתנהל עם כל יו״ר שייבחר. אני לא יודעת על הצהרות לתקשורת, לא יודעת על מה הוא מדבר, לא ישבתי ולא פגשתי אותו, ולכן אני לא יכולה להתייחס למשהו שאני לא מכירה אותו״.

ש. בהסכם עברתם על הכל? אין דברים שהשארתם פתוחים?

״ההסכם חתום וסגור. לא השארנו סעיפים פתוחים. למעט, רציף 24-25 שיגיע לשולחן ישיבת הממשלה. זה כבר הונח שם. שייכנס משקיע אסטרטגי או שהנמל יופרט, חייבים להשאיר את הרציפים הללו כדי שיהיה למה להיכנס״.

נמל
"נתמודד בתחרות על שינוע המכולות"

ש. למה לא להשאיר את רציף 24-25 לעובדים? להשאיר ברשות הנמל?

״אנחנו חושבים שהנמל עכשיו מוכן להפרטה. עצם החתימה על הסכם הרפורמה זו יריית הפתיחה להפרטה של נמל אשדוד. נתחיל להתגלגל להכנה לתחרות, ונכין את העובדים. אחרי הממשלה החדשה, נדבר עם השר/ה החדש/ה. כרגע זו לא השיח, כי אנחנו בממשלת מעבר״.

ש. הפרטה זה אומר זה שעובדים ישלמו את המחיר , שהרי הפרטה בסופו של דבר זה טובה להנהלה פחות לעובדים..

״העובדים לא ישלמו את המחיר. הם ייהנו מכך שתהיה הפרטה. השנים הקרובות בנמל אשדוד הולכות להיות קשות, אני שמה את זה על השולחן. כי כשאני רואה את תוכנית האיתנות הפיננסית, היא לא מרנינה".

ש. אז איך את מתמודדת עם זה?

"עושים הכל להביא לקוחות חדשים. הייתי באבו דאבי, טייואן וסין, ואנחנו מנסים לחתום על הסכם ארוך טווח. שתהיה עבודה והעובדים יהנו מהפירות האלו. לכן הפרטה זה טוב להם״.

ש. כמה כסף יעלה כל ההסכם?

״קשה לכמת את זה בכסף. כי זה נגזר מכמה נגזרות. הנגזרת הראשונה זו התייעלות שמבטלים תקנים ולא נכנסים תקנים חדשים, וזה יחסוך לנמל הוצאות עתידיות. עובד שפורש מקבל צ׳ק, זה כמובן תלוי ברמת הוותק והדרגה שלו, זה כמובן תלוי איזה דור הוא, בעיקר מדובר על דור ב׳. זה משתנה מעובד לעובד, מסקטור לסקטור. זה בעיקר יחסוך ולנמל ולא יעלה. לדוגמא אם יש עובד בן 50 והוא אמור לפרוש בגיל 67 זה אומר שיש לו עוד 17 שנה לעבוד בנמל, וזה הולך לעלות הרבה לנמל המשכורת שלו. אם נסגור איתו הסכם פרישה מוקדם, זה הולך להיות חסכון גדול יותר, וזה עדיף מאשר שיישארו עובדים. לכן מבטלים תקנים אלו, אחרי שהעובדים יפרשו, רוצים לייעל. עלויות השכר זה לא סוד, הם גבוהות מאוד. אם הסכם השכר יזחל למעלה – יהיה קשה לתפקד, ואני בטוחה שכל 1260 עובדים רוצים שתהיה להם פרנסה,  רוצים שתהיה להם הגנה על הפרמיות, הם רוצים לראות שהנמל חפץ חיים".

ש. איך שרי האוצר, ישראל כץ ושרת התחבורה התייחסו להסכם ולמו"מ שהתנהל מול העובדים?

"גם השר ישראל כץ שהתחיל את הרפורמה וגם שרת התחבורה מירי רגב שמסכמת את הרפורמה, שניהם היו מתוך מגמה, שהנמל הזה לא ייפגע. ולתת לו את כל הכלים להתחרות בצורה שיוויונית. עשינו כמה פעולות שאנחנו נוכל להתחרות ונקבל את השינוי בכתב ההסמכה, בדיוק כמו שיש לנמלים המתחרים שלנו. שהתחרות תהיה שיוויונית והוגנת. אם יש היום במדינת ישראל 4 נמלים: אשדוד, חיפה, אילת ומספנות ישראל. עוד חצי שנה יהיו 6 נמלים. אל תשכח שכמות הכניסה של מכולות למשק, היא לא גדלה, היא לא משתנה. כלומר, על אותה כמות מתחרים 6 שחקנים. כל מה שעשו השרים: רגב וכץ דאגו שהתחרות תהיה שיוויונית והוגנת, וכאמור שהנמל יהיה חפץ חיים״.

צילום: אבי אלבז. הנמל יכנס לתחרות קשה בתחום המכולות

ש. על אף שאמרת שהולכת להיות תקופה קשה?

 ״זה מוביל לתקופה קשה, כי מצד אחד הולכת לרדת העבודה ולפיכך אנחנו עושים מאמצים להביא לקוחות חדשים גדולים אסטרטגים ואחד מהם DP WORLD שמגיע מדובאי. מנסים לעשות דברים נוספים, ומצד שני עשינו השקעות אדירות שנוכל להביא מגה אוניות. למשל נמל חיפה לא עשה את ההשקעות הללו. ולכן יש לנו את המוביליות מול נמל חיפה הקיים, ובמקביל רוצים להיות באותו קו הזינוק מול הנמלים החדשים בכך שאנחנו מצטיידים באותם מגה מנופים, הרוילס רולס של המנופים שיהיה לנו כבר בשנה הבאה ברציף 21״.

ש. תסבירי את הסעיפים של צמצום פערי שכר בקרב עובדי מינהל, וצמצום פערי שכר בקרב בכירים. למה הכוונה?

״עשינו תוכנית שנקראת ׳תוכנית מדרוג׳. אתה יודע במהלך השנים אנשים נכנסו לעבודה בנמל בכל מיני דרגות וכל מיני דרכים ובסוף זה יוצר מירמור. אנשים יושבים כתף לכתף, פעם זה גבר ואשה, ופעם זה גבר וגבר ופעם זה אשה ואשה. ועושים את אותו תפקיד, ומקבלים משכורות שונות, אחד מקבל יותר והשני פחות״.

ש. אז אתם משווים את השכר כלפי מעלה או מטה?

״אנחנו משווים כלפי האמצע. והתוכנית עושה סדר ומונעת את העיוות שקיים במשך המון שנים. זאת תוכנית שמנסה לסגור את הפער כמה שאפשר לתת את דרגת האמצע. ההנהלה עשתה בנושא הזה עבודה מאוד מעמיקה, וזה בעצם יסגור את העיוותים הגדולים״.

ש. הוועד הסכים לכזה מהלך, להוריד לאנשים את השכר?

״לא באמת מורידים את השכר, כי אף אחד לא היה נותן שיורידו אבל מתקנים בעיקר את העיוות במי שיושב כתף לכתף ונכנס בפער של שנה או שנתיים. מדובר על כלכלנים, עורכי דין תחת סקטור מינהל, שעושים בפועל את אותה העבודה אבל מקבלים שכר שונה ולכן עושים תיקון של העיוות הזה ומנסים לסגור את זה ככל האפשר. וזו בשורה מאוד משמעותית לעובדות ולעובדים בנמל״.

ש. מה עם  האוכלוסיה המגוונת (שהופלתה לרעה), יוצאי אתיופיה וכדומה

״נתנו הזדמנות במכרז שהוצאנו בסוף שנת 2017 -מכרז של גיוון תעסוקתי שנקלטו גם עובדים אתיופים, בני מיעוטים, חרדים, נשים הכנסנו אותם גם פנימה להסכם, למרות שהם לא היו בהסכם ההבנות. אנחנו רואים באוכלוסיה הזו כתורמת לחברה, ולכן רצינו לתת להם הזדמנות אמיתית ובשנה הקרובה, הם יסיימו את ה-4 שנים שזו תקופת ההעסקה הזמנית והם יקבלו את הבטחון התעסקותי ל-10 שנים הקרובות.״

חתימת ההסכם בהסתדרות הכללית. השרה רגב, ארנון בר דוד אורנה בכור ונציגי הוועד. צילום: יחצ הסתדרות

ש. את מאמינה שתוכלו לנצח את הנמל החדש, שהרי הייתם במונופול כל הזמן?

״אני רוצה לגעת בנבכי התחרות: ראשית בתחום המכוניות – המתחרה הכי גדול שלנו הוא נמל אילת, שהלך וגדל במהלך השנים מעצם זה שהוא נמל פרטי, ואין לו את מגבלות הרגולציה שחלות עלינו. למשל, אנחנו רוצים לקחת שטחים מחוץ לנמל מהכסף שלנו, לא מתקציב האוצר, לא מתקציב משרד התחבורה, כדי לשכור אותם שטחים בעורף הנמל לטובת איחסון מכוניות אבל לא נותנים לנו, לעומת אילת שנותנים לו כי הוא מפעיל פרטי ויכול לעשות מה שהוא רוצה. כלומר, הוא יכול להקים בונדד מחוץ לשער ולהחזיק את המכוניות עד שנה, ואצלנו האחסון הוא של עד שלושה חודשים. אז אתה מבין מה קורה ליבואני המכוניות שהוא צריך להוציא את המכוניות אחרי שלושה חודשים מול זה שהוא יכול לאחסן באילת עד שנה. מיותר לציין שזה המגרש החניה הכי זול במדינה.  יחד עם זאת אני מתחרה תחרות שיוויונית עם נמל חיפה הממשלתי, אז כבר בתחום המכוניות יש לי 2 מתחרים. בתחום המטען הכללי- מספנות ישראל שקיבלו בהיתר שלהם להיות עד 5 אחוז, כדאי שתבדוק שהם מזמן לא ב-5 אחוז, ואנחנו רואים את זה כי שואלים למה אצלך יש תור תפעולי ובחיפה אין, מה התשובה? בחיפה כולם נכנסים, עבר מזמן 5 אחוז, עלויות שכר נמוכות, מספר עובדים מצומם אין לו בעיה לפרוק מה שהוא רוצה. הוא מזמן וואן סטופ בתחום הברזל, המלט ובתחומים נוספים, אבל זה עולם תחרותי ואני מבינה את זה".

ש. ובתחום המכולות?

"בתחום המכולות – 2 הנמלים החדשים בשלב הראשון נכנסים לתחום של המכולות ואני לא יודעת למה הם ייכנסו בעתיד. הם יכולים להכנס למה שהם רוצים כי הרגולציה מתירה להם. ההשקעה הכי גדולה שלנו היא ברציף המכולות, שאני הופכת אותו לרציף מים עמוקים, שאני מאמינה שאנחנו נדע להביא את המגה האוניות. חייבים להבין שהאוניות עדיין לא מסתובבות בעולם, רק עכשיו מתחילים לייצר אותן. יש רק עכשיו את הסנוניות. נפגשתי לפני שנה עם בעלי החברות הללו בסין ובטייוואן, רציתי להבין את התחזית איך העולם רואה את זה, אל תשכח שנמל אשדוד הוא עוד תחנה בדרך, כלומר לפני שפורקים אצלנו, הם עוברים כמה תחנות בנמלי העולם ולכן רציתי לראות את המגמות אם הם נכנסים להשקעות הללו והבנתי שהם באמת נכנסים, וההשקעה שלי היא נכונה שנוכל לקלוט את המגה אוניות, וזו תהיה התחרות האמיתית".

ש. ומתי ייבנה רציף מים עמוקים לאותן מגה אוניות?

"רציף מים עמוקים אמור להיות מוכן באמצע שנת 2022. והנמל החדש הצפי שלו כרגע לקראת ספטבמר השנה. בשלב הראשון הנמל החדש יעבור רק על 400 מ״ר. אנחנו עובדים על לוחות זמנים ייתכן שנקדים את חנוכת הרציף לרבעון הראשון של שנת 2022 אני לא רוצה להתחייב, אבל אני רוצה להגיד שהמנכ״ל יושב על ציר הזמן שנהיה ערוכים בזמן״.

ש. האם את יכולה לומר שכיום הנמל מוכן לתחרות עם הנמל החדש?

״אני יכולה להגיד שאני נערכת, עשיתי את ההשקעות בתשתיות לפני 3 שנים, עובדים חופרים בתוך הים אמנם לא מוכן, אבל רואים. אין ספק שיצאנו לדרך. יריית הפתיחה היא כאשר גוזרים את הסרט, עוד כמה חודשים נגזור הסרט בע״ה״.

ש. תמיד היית זהירה וזה יפה?

״אני זהירה אבל מאוד מדוייקת, אני לא מטפסת על מגדלים וחולמת חלומות. אצלי חלומות יורדים לקרקע, למעשים. אתה רואה שבכל התקופה שלי אני מיישמת את מה שאני עושה. גם את ההסכם הזה, שהיה מאוד מאוד קשה להביא אותו.  אל תשכח שהחלפתי מנכ״ל באמצע, נכנס מנכ״ל חדש בשיא הקורונה, רבעון ראשון של שנת 2020. היה לי רבעון מאוד קשה, המנופים עוד היו תקולים. רבעון שני התחיל הקורונה ואז נכנס מנכ״ל חדש ובאמת השנה אנחנו גומרים את השנה בשיא של פריקת מכולות״.

עיקרי ההסכם: פרישת של מאות עובדים, צמצמום בשכר והגנה מפני פיטורין

ואלה עיקרי ההסכם:

יינתנו 10 שנות הגנה מפני פיטורים קולקטיביים לעובדי דור ב׳ שאינו מייסד.

184 העובדים שיפרשו מרצון יקבלו פנסיה חודשית ומענקי פרמיה והסתגלות.

תוקם רשת ביטחון לפרמיה עד 70 אחוז וקופה ייעודית של עשרות מיליוני שקלים לצורך תשלומי רשת הביטחון לפרמיה.

צמצום פערים בקרב כל קבוצות העובדים בסקטור תפעול ובסקטור ציוד מכני.

צמצום פערי שכר גם בקרב הבכירים.

הגדלת תקציב הרווחה והתרבות של הנמל ב- 1.5 מיליון שקלים.

מול כל אלו, הוסכם על התייעלות מהותית בכל הסקטורים וגמישות ניהולית שתאפשר לנמל להתחרות בנמלים הפרטיים המוקמים בימים אלו.

כבר הורדתם את האפליקציה של אשדוד10?

הורדה לאנדרואיד:

הורדה לאייפון:

דילוג לתוכן